הנאשמת 1 הורשעה בגין ביצוע 5 עבירות היתעללות בקטין, בהן למשל "השליכה הנאשמת חבילת מגבונים על ראשו של [פעוט], פגעה בו וגרמה לנפילתו, דקות לאחר מכן טפחה בחלקו האחורי של ראשו ובהמשך אותו היום דחפה את ראשו למזרן, השליכה לעברו סנדל שפגע ברגלו וסטרה בפניו בחוזקה עד שנפל." (עניין סעד, פס' 43) עוד הורשעה ב 32 עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה ו28 עבירות של תקיפה סתם, בהן למשל הכתה פעוטות באמצעות כפכף, סטירה להם והשליכה חפצים.
לצד עונש זה ובנוסף, שנים עשר (12) חודשי מאסר אותם לא תרצה אלא אם בתוך שלוש (3) שנים מיום שיחרורה ממאסר תעבור עבירת היתעללות בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג בחוק העונשין או עבירת תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב בחוק העונשין.
...
הנאשמת ערערה לבית המשפט העליון אך משכה אותו בסופו של דבר.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר את עונשה של הנאשמת על הצד הנמוך של המתחם, כדלקמן:
עשרים וארבעה (24) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה הממשי בתיק זה מיום 26.04.2022 עד יום 24.05.2022.
לא מצאתי להחמיר בעונשה של הנאשמת משיקולי הרתעה, שכן אני סבור שבנסיבות העניין, העונש המוטל הכולל מאסר ממשי מכביד הינו מרתיע דיו.
