מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תקיפת החלטה בעניין פטור מאגרה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לשיטתה, מדובר בתקיפת החלטה הנוגעת לתקציב של רשות מקומית, ואין להתיר הגשת תביעה בעיניין זה לאחר שחלף הזמן בשל ההשלכות על תקציב הרשות.
שלישית, במסגרת ההחלטה בעיניין התייצבות היועץ המשפטי לממשלה, התבקש היועץ המשפטי להבהיר אם המדינה הניחה שיהיה על הקבלן לשלם את אגרות הבניה או אם הניחה שהוא יזכה לפטור מהאגרות.
...
מסקנה זו נתמכת גם בעובדה לפיה, כפועל יוצא מהסכמת הצדדים, התמקדה ההתדיינות בטיעונים המשפטיים בלבד, תוך ויתור על חקירת המצהירים וניסיון לייעל את ההליכים ולחסוך בזמן שיפוטי.
בנסיבות אלה, ועל אף שניכר כי באי-כוחה של התובעת השקיעו מאמצים לא מבוטלים בניהול ההליכים, כפי שמשתקף מכתבי הטענות שהגישו ומסיכומיהם המפורטים והמעמיקים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה אין לחייב את הנתבעת בשכ"ט עו"ד ובהוצאות התובעת.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל התביעה מתקבלת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כעולה מהתיק קמא, מתברר כי המבקשים המשיכו להגיש בקשות הנוגעות לטענתם לפטור מאגרה, בהם בקשה 131 במסגרתה נקבע ביום 5.8.20 (כב' הרשמת הבכירה אירנה רוזן) כי מדובר למעשה בתקיפת החלטות כב' השופט ליבליין.
...
בהמשך, ראו סע' 16 לבקשה 131 לבית המשפט קמא: "כב' השופט מנסה בכל כוחו לשבש את ההליך שבפניו, וכאשר לא צלחו דרכים קודמות לשיבוש ההליך, מצא דרך חדשה ומקורית ותמוהה לשיבוש ההליך וזאת באמצעות חיוב התובעים באגרה בגין התביעה בסך של 2.5 מיליון ₪, למרות שבתביעה לא עתרו התובעים כלל וכלל לסעד בסכום של 2.5 מיליון ₪". ראו סע' 18 לבקשה 131 בבית המשפט קמא: "לפיכך, מתבקש ביהמ"ש להצהיר כי ההחלטות ניתנו בחוסר סמכות, ולכן בטלות מעיקרן, ומעולם לא היו בתוקף, ולכן זכאים התובעים לפטור מאגרה". כבר כעת, אציין כי טיעונים מבישים אלו, שנשמעו מפי המבקשים בבית משפט קמא במסגרת בקשה 131, דינם היה להידחות על הסף, והיה מקום רק בשל כך לדחות את בקשה 131 ואולי לנקוט בסנקציות חמורות יותר.
סיכומם של דברים וכפי שהקדמתי, דין הבקשה להידחות.
יחד עם האמור, בנסיבות שפורטו, ומשלא היה מקום להגשת בקשת רשות ערעור זו, הנני מחייב את המבקשים בתשלום סך של 5,000 ₪ כהוצאות לטובת אוצר המדינה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

דברים אלו נאמרו אומנם בקשר להשגה על החלטה בעיניין פטור מאגרה, ואולם הם מתאימים גם לענייננו, ותואמים את ההלכה ביחס לזכותו של מי שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית, אך פסק הדין פוגע באנטרס ממוני שלו, להגיש ערעור על פסק הדין (ראו בעיניין זה חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 457-451 (מהדורה שלישית, 2012)).
בית המשפט קמא סבר שאין זוהי המסגרת הדיונית הנכונה לתקיפת החלטה בעיניין אגרה, שכן המדינה לא הייתה בעל דין בהליך.
...
בנסיבות אלו אכן לא ניתן אומנם לראות בה בעל דין, במשמעות המקובלת של המונח, ואולם אנו סבורים כי בשל היותה הנושה לעניין אגרות, יש להכיר בזכותה להגיש בקשה לביטול ההחלטה בעניין האגרה לערכאה הדיונית, וזאת על דרך של מתן פרשנות מרחיבה לתקנות בעניין זה (ראו והשוו: עע"מ 8685/08 המועצה המקומית גדרה נ' משק פטר בע"מ (18.7.2010)).
הסדר פשרה מותנה מקובלת עלינו עמדת המדינה לפיה אין להסכין עם מצב בו הצדדים מגישים לבית המשפט הסדר פשרה מותנה – דהיינו הסדר שכניסתו לתוקף מותנית בכך שבית המשפט יקבל את הבקשה להחזר אגרה בשיקול דעת.
מכאן שכאשר מוגש הסכם כזה אין מנוס מהעמדת הצדדים בפני הברירה בין משיכת הבקשה לאישור הסדר הפשרה המותנה לבין ויתור על ההתניה.
סוף דבר – ערעור המדינה ביחס להחלטת בית המשפט קמא במקרה דנן נדחה בהסכמה; ההכרעות העקרוניות בשאלות שבמחלוקת הן כמפורט בפסקה 21 לעיל.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבה מוסיפה וטוענת כי ההחלטה לסרב את כניסתה של המבקשת לישראל התקבלה על ידי קצין ביקורת הגבולות בחודש פברואר 2019 והמבקשת בחרה שלא לתקוף החלטה זו בערכאות.
בהנתן המכלול האמור, נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, והמשמעות של דחיית הבקשה לפטור על אפשרותה של המערערת לקבל את יומה בבית המשפט במקרה דנן, ראיתי לקבל את ערעורה בנקודה זו, ולהורות על הפחתת סכום האגרה לסכום של 500 ש"ח. סכום העירבון שנקבע על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 10.10.2019 יעמוד בעינו (ובעניין זה איני סבור כי בקשת הרשות לערער עמדה באמות המידה המקובלות למתן רשות ערעור ב"גילגול שלישי").
...
כפי שיפורט להלן אני סבור כי היה מקום לתת משקל רב יותר לאופי הזכויות העומדות על הפרק בהליך דנן, וכי נוכח ההשלכות הפוטנציאליות של חסימת הגישה לערכאות בענייננו – יש להורות על הפחתת סכום האגרה.
אמנם, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט שלפיה סעד השחרור של המערערת ממשמורת לא היה הסעד העיקרי שהתבקש בערעור שהגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ועל כן יש להחיל את הכלל הקבוע בתקנה 2(ב) לתקנות האגרות שלפיו "כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה". ואולם אין חולק כי סעד זה אכן התבקש לצד הסעדים הקשורים במישרין לבקשת המקלט, וכי ההכרעה בערעור בעלת השלכות ברורות על המשך החזקתה של המערערת במשמורת (וראו גם הטענות בסעיפים 36 ו-69 לבקשת הרשות לערער לגבי פגמים שנפלו, לפי הטענה, בקשר לנושא פרטני זה, שנטענו גם בערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.
לפיכך, סבורני כי ההחלטה לדחות את הבקשה לפטור מאגרה לא הולמת את הגמישות המתחייבת מכך שההליך שעומד במוקד העניין עוסק גם בטענות לפגיעה בחירותה של המבקשת, המשתייכת ל"גרעין הקשה" של זכויות האדם.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לרשמים מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להכרעה בבקשות לפטור מאגרה, ולא בנקל תתערב בו ערכאת העירעור (למשל בשג"ץ 3855/14 עופר נ' נציבות תלונות הציבור על השופטים (24.7.14), רע"א 2732/09 שפיר נ' ליסקר ואח' פסקה 5 (14.12.09), בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.12)).
בכלל זה, המערער לא חלק על טענת המדינה כי הסרוב להעניק לו דרכון נבע מאבדן או השחתה של דרכונים קודמים, מה שמקים לו קושי לתקוף את ההחלטה המבוססת על טעם זה. גם הקושי בדבר מיצוי ההליכים נותר בעינו, בשים לב לנוהל מספר 3.4.0002 "הטיפול בבקשה למסמך נסיעה במקום מיסמך נסיעה שאבד/נגנב/הושחת" ולנוהל 1.6.0001 "הטיפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה", המאפשרים הגשת ערר פנימי בכתב על ההחלטה תוך 21 ימים מיום קבלתה (ראו למשל סעיף 4.12.4 לנוהל 3.4.0002).
לבסוף, בבחינת בקשת הפטור והערעור על ההחלטה בה, יש לתת את הדעת לקביעות בהחלטה מיום 6.3.22 בת"מ (י-ם) 42454-01-22, שעסקה בבקשת המערער לפטור מאגרה בהליך אחר.
...
דיון לאחר שבחנתי את טענות המערער ואת המסמכים שלפניי ושהוגשו בהליך הערעור, אני מוצא לדחות את הערעור ללא צורך בתשובה.
הכרעה הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו