באת כוח התביעה ציינה את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בבצוע העבירה: הנאשם הודה במיוחס לו בסיום פרשת התביעה ומכאן שהחיסכון בזמן שפוטי היה חלקי; לנאשם עבר פלילי בעבירה של תקיפת בת זוג, אולם מדובר בעבר ישן; לפי תסקיר שירות המבחן, אין הלימה בין העובדה כי הנאשם לא עבר כל תהליך של טפול ובין ההמלצה לסיים את התיק ללא מאסר.
...
לאור האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם, בנסיבות העניין, נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים.
שקלתי אם יש מקום להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, אולם לאור הערכת שירות המבחן, כי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות עלולה לפגוע בתעסוקתו ובמגוריו במקום עבודתו, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן.
לצד זאת, החלטתי להטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף גדול יותר מזה שהמליץ עליו שירות המבחן, וזאת לצד מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננת, שישקפו את פגיעתו בה.
סוף דבר
לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות כלפי בת זוג או עבירות אלימות;
צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות.
