מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקיפת בת זוג לשעבר לאחר החזרת ילד משותף

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

עזרא, שחלף במקום ופגש בה בשנית, ניסה לברר מדוע היא בוכה, וכשראה שהיא מתקשה לדבר, שאל אותה אם היא הותקפה ואם נאנסה, אך המתלוננת לא השיבה לו. עזרא הלך לקרוא לחברו, ושב עימו ועם עוד שני אנשים נוספים אל המקום בו ישבה המתלוננת.
בנוסף, מצא בית המשפט תימוכין לגירסת המתלוננת במספר עדויות שנשמעו בפניו: עדות שכנהּ של המתלוננת, עזרא, שהיה הראשון לראותה לאחר שיצאה מביתו של המערער; עדותו של פרדי, מי שהיה בן זוגה של המתלוננת בעת הארוע והובהל לתמוך בה בבית החולים; ועדויות חוקרי המישטרה, שתחקרו את המתלוננת בסמוך לאחר הארוע.
בשנת 1999 נידון המערער, בין היתר בשל תקיפת בת זוגו, לעונש של מאסר בן ששה חודשים, שרוצה בעבודות שירות.
היא סיפרה על רצונה לחזור ולבנות את חייה עם המערער למען שלושת ילדיהם המשותפים.
עדים נוספים – חברה לשעבר של המתלוננת, השוטר שתיחקר אותה בבית החולים והשוטרת שגבתה את עדותה למחרת היום – תיארו כולם את מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת ואת חששה הרב מפני המערער ואיומיו.
...
אף אנו לא מצאנו ממש בטענות שבערעור.
אולם, בשבתנו כערכאת ערעור, החלטנו שלא למצות את הדין עימו.
למעט בעניין אחד, כי יש לקבל את ערעור המדינה במובן זה שעונש המאסר המותנה, שהוטל על המערער בת.פ. 2092/02, יופעל במצטבר לעונש המאסר שנגזר על המערער בתיק זה. לא מצאנו סיבה מתאימה לבחירת בית המשפט המחוזי לחפוף את העונש שהיה תלוי ועומד כנגד המערער עם העונש שנגזר עליו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

על פי האמור בפרט הראשון, במועד הרלוואנטי היו הנאשם וגב' מאיה מועלם (להלן: "המתלוננת") בני זוג לשעבר ולהם בת משותפת (להלן: "הבת").
ביום 14.6.2015, סמוך לשעה 12:45, לאחר שהנאשם החזיר את הבת לבקשת המתלוננת ולאחר שהמתלוננת נטלה את מפתחות הרכב מידי הנאשם ופנתה לעבר מדרגות הבניין, הלך הנאשם בעקבותיה כשהוא מחזיק בידיו את הבת.
הערך החברתי שניפגע מבצוע העבירה שעניינה תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, הנו זכות האדם לשמירה על כבודו, שלמות גופו, תחושת הבטחון שלו ושל התא המשפחתי וביכולתם של בני זוג וילדיהם לנהל חיים שלווים ומוגנים.
לנוכח האמור, על אף שהנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת אלימות כלפי בת זוג, אינני סבור כי ניתן לומר שמטרת הענישה בנסיבות מקרה זה הנה שמירה על שלמות התא המשפחתי, מאחר ותא משפחתי זה כלל לא קיים, פרט לילדה המשותפת.
...
סבורני כי הדבר נובע מחוסר יכולת של הנאשם בעת הזו להשלים מהלך משמעותי שכזה, ולא מהיעדר מודעות או רצון לטפל בבעיה ממנה הוא סובל.
לנוכח האמור, סבורני כי עמדת המאשימה, בנסיבות מקרה זה, מחמירה למדיי ואינה מתיישבת עם נסיבות ביצוע העבירה, מתעלמת מחלקה של המתלוננת בהתפתחותו של אירוע זה ואף אינה משקללת את נסיבותיו האישיות, הרפואיות והנפשיות הקשות של הנאשם, כפי שעולה מן התסקירים והמסמכים השונים.
לנוכח האמור, החלטתי לקבל את עתירתו העונשית של ב"כ הנאשם, המתיישבת טוב יותר עם מכלול השיקולים והנסיבות בתיק זה. לא מצאתי טעם להשית על הנאשם קנס כספי אך החלטתי לחייבו בפיצוי המתלוננת, לנוכח החבלות שגרם לה. סוף דבר : לנוכח האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום, לא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

עזרא, שחלף במקום ופגש בה בשנית, ניסה לברר מדוע היא בוכה, וכשראה שהיא מתקשה לדבר, שאל אותה אם היא הותקפה ואם נאנסה, אך המתלוננת לא השיבה לו. עזרא הלך לקרוא לחברו, ושב עימו ועם עוד שני אנשים נוספים אל המקום בו ישבה המתלוננת.
בנוסף, מצא בית המשפט תימוכין לגירסת המתלוננת במספר עדויות שנשמעו בפניו: עדות שכנהּ של המתלוננת, עזרא, שהיה הראשון לראותה לאחר שיצאה מביתו של המערער; עדותו של פרדי, מי שהיה בן זוגה של המתלוננת בעת הארוע והובהל לתמוך בה בבית החולים; ועדויות חוקרי המישטרה, שתחקרו את המתלוננת בסמוך לאחר הארוע.
בשנת 1999 נידון המערער, בין היתר בשל תקיפת בת זוגו, לעונש של מאסר בן ששה חודשים, שרוצה בעבודות שירות.
היא סיפרה על רצונה לחזור ולבנות את חייה עם המערער למען שלושת ילדיהם המשותפים.
עדים נוספים – חברה לשעבר של המתלוננת, השוטר שתיחקר אותה בבית החולים והשוטרת שגבתה את עדותה למחרת היום – תיארו כולם את מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת ואת חששה הרב מפני המערער ואיומיו.
...
אף אנו לא מצאנו ממש בטענות שבערעור.
אולם, בשבתנו כערכאת ערעור, החלטנו שלא למצות את הדין עימו.
למעט בעניין אחד, כי יש לקבל את ערעור המדינה במובן זה שעונש המאסר המותנה, שהוטל על המערער בת.פ. 2092/02, יופעל במצטבר לעונש המאסר שנגזר על המערער בתיק זה. לא מצאנו סיבה מתאימה לבחירת בית המשפט המחוזי לחפוף את העונש שהיה תלוי ועומד כנגד המערער עם העונש שנגזר עליו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2004 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ההליכים בפני בית משפט זה החלו בדיון בכתב אישום שהגישה המאשימה נגד הנאשם בת.פ 4965/02, המייחס לו עבירות כלפי בת זוגו לשעבר-הגב' ענת פסו-כהן [להלן: "המתלוננת"].
כתב האישום בת.פ 4965/02-כתב האישום [להלן: "ת.פ 4965/02" ו/או "כתב האישום הראשון"], מייחס לנאשם עבירות של תקיפת בת זוג-עבירה לפי סעיפים 379 + 282(ב) לחוק העונשין, ועבירת איומים-עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
אין להם ילדים משותפים.
כתב האישום השני-בת.פ 4144/02-לאחר ישיבת בית המשפט מיום 30/10/03, הוגשה לבית המשפט בקשה, לאחד את הדיון ולצרף לתיק זה תיק אחר שמתנהל בבית המשפט השלום בנצרת, בפני השופט אזולאי, בת.פ 4144/02, המייחס לנאשם עבירה של יריות באיזור מגורים ואיומים [להלן: "ת.פ 4144/02" ואו "כתב האישום השני"].
במזכר-נ/1, רשם פקד סיאגה: "היום ביקשתי מענת כהן להגיע לתחנה על מנת להציג בפניה קלטת שנתפסה ממנה, על מנת להתייחס לתוכנה, הראיתי לענת את אחד הקטעים שבקלטת, שענת נראית יוצאת מהמקלחת ותוקפת את אריאל ונראה כמו מאבק ביניהם, כאשר אריאל מצלם את ענת והרבה דברים שבורים על הרצפה. ענת ביקשה שאפסיק את הקטע המוקלט שהיא נראית ערומה. ביקשתי ממנה שאגבה ממנה הודעה. הנ"ל השיבה שזה לא נעים ותגיע ביום ראשון למיכל, למסירת הודעה מאחר וזה חשוב לחקירה". התובע ויתר על עדותו של עד זה ועל כן המוצגים הוצגו רק במסגרת החקירה הנגדית על ידי ב"כ הנאשם.
...
לא נראה לי שעדי ההגנה-אנשי משטרה ותיקים, אחד מהם בדרגה בכירה מאוד, יסכנו את מעמדם ואת עתידם ויבואו כדי להעיד עדות שאיננה אמת בבית המשפט, בעניין שאיננו נוגע להם באופן ישיר.
מה היה עושה התובע לו לא היתה נדחית ישיבת ההוכחות בכתב האישום נגד הנאשמת שם. האם לא היה מבקש להאמין לעדי התביעה.
כאמור מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לזכות את הנאשם מהאישומים בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבקשת ר’ והשכנים, נסוג י’ עם הילדים אל עבר הבית, ר’ סגרה אחריהם את שער הכניסה כדי למנוע בעד הנאשם מלהיכנס, ועמדה בשער כדי לגונן על כולם.
גרסת הנאשם שונה בתכלית: הנאשם הכחיש, כזכור, את מירב ההאשמות שיוחסו לו, הכחיש את הגרסאות שהשמיעו עדי התביעה, לרבות החבלות שנגרמו; דבר ממה שסיפרו, טען, לא היה, והוא אפילו לא היה ליד ר’, לגביה אמר שהיא "משקרת בגדול". לדברי הנאשם, הוא קבע עם ר’ באותו יום שיחזיר את הילדים לביתה בשעה 18:30, כדי להספיק לקיים את תפילת הערבית אותה נהג לקיים במשך שנת האבל על מות אביו.
החבלות שנגרמו לר’ מהקרש, חבלות שהוכחו לפניי בעדותה ובעדותה של ארזי – מקימים איפוא עבירה של תקיפת בת-זוג, שגרמה לה חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 382(ב) לחוק העונשין.
נמסר לי כי יחסי הנאשם וגרושתו היום קורקטיים, ולמעט שיחות בנושא ילדיהם המשותפים – אין ביניהם מגעים מכל סוג.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע: מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של אלימות כנגד הגוף, כנגד בת זוג, ובת זוג לשעבר, לרבות ניסיון, אך להוציא איומים, בעניינם יעמוד התנאי על 2 חודשים למשך 3 שנים מהיום.
...
בהסתמך על עדותה של ר’ שנתמכה בעדותה של גלית ארזי, אני קובעת כי פגיעת המקל בידה של ר’ גרמה לה חבלות.
אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של תקיפת בת זוג שגרמה חבלה ממשית, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע: מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של אלימות כנגד הגוף, כנגד בת זוג, ובת זוג לשעבר, לרבות ניסיון, אך להוציא איומים, בעיניינם יעמוד התנאי על 2 חודשים למשך 3 שנים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו