ברע"פ 10162/16 ואקנין נ' מדינת ישראל (23.1.2017), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בתקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, איומים, היזק לרכוש במזיד, פציעת בת זוג ותקיפה סתם, בכך שירק על המתלוננת, חנק אותה בידו, היכה בפניה, כיבה עליה סיגריה, שבר את מכשיר הטלפון הנייד שלה, קרע את בגדיה, משך בשיערה והטיח את ראשה בשפת הכביש.
באישום אחד תקף הנאשם את המתלוננת באופן חוזר ונשנה תוך כדי נהיגתו ברכב, ופגע באקראי גם בבנם התינוק.
...
לנוכח כל האמור, במכלול השיקולים דלעיל, נכון לאמץ את עתירת הצדדים לקבוע את עונשו של הנאשם באמצע מתחם הענישה.
בסופו של דבר אומר, כי העונש שמצאתי לגזור על הנאשם אינו מקל, אך לטעמי הוא הולם את מכלול הנסיבות והעבירות בהן הורשע הנאשם, ויש לקוות כי בתקופת מאסרו ישכיל הנאשם לעבור הליך טיפולי, שיפחית את מסוכנותו לאלימות זוגית.
לנוכח כל האמור לעיל החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 22 חודשים.
