מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תקיפה קולקטיבית של פסקי בוררות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תוך כדי הבדיקה הותקף הנהג ע"י מס' אנשים שגנבו את הרכב וברחו מהמקום (להלן: "הגניבה").
הנתבע 1 מבהיר, כי הנתבעת 3 שימשה כמפיצת מועדון חברים בשטח הרכב המוטורי בשם מועדונוע בע"מ (להלן: "הנתבעת 3" או "מועדונוע"), אליו הצטרפה התובעת, ובמסגרת הצטרפותה למועדון הצטרפה לפוליסה הקולקטיבית בחו"ל שנערכה בתיווך הברוקר האנגלי אוברסיס (הנתבעת 5) שקבל ייפוי כוח מחברות ביטוח שונות בחו"ל להוצאת פוליסה ישירה למועדונוע וחבריו (סע' 22 לכתב ההגנה).
על כן, ולאור השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, אשר תוארה בפירוט גם במסגרת פסק הדין מיום 21.3.17 לפיה הנתבע 1 כמייצג הנתבעים, לא הגיע למס' דיונים, לא הגיש תצהירים מבלי שניתן כל הסבר מדוע התצהירים לא הוגשו, וכי למרות הזדמנויות רבות שניתנו לו להתייצבות ומתן עדכונים בדבר הליכי הבוררות, לא טרח לפעול בהתאם להחלטות, אני קובעת כי מהטעמים שפורטו בפסק הדין מיום 21.03.17, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, וקובעת כי פסק הדין יוותר על כנו.
...
על כן, ולאור השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, אשר תוארה בפירוט גם במסגרת פסק הדין מיום 21.3.17 לפיה הנתבע 1 כמייצג הנתבעים, לא הגיע למס' דיונים, לא הגיש תצהירים מבלי שניתן כל הסבר מדוע התצהירים לא הוגשו, וכי למרות הזדמנויות רבות שניתנו לו להתייצבות ומתן עדכונים בדבר הליכי הבוררות, לא טרח לפעול בהתאם להחלטות, אני קובעת כי מהטעמים שפורטו בפסק הדין מיום 21.03.17, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, וקובעת כי פסק הדין יוותר על כנו.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.
פסק הדין מיום 21.03.17 יוותר על כנו, ולכן הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת את הסך של 269,796 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ + מע"מ והחזר אגרה בהתאם לקבלה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 65017-01-17 זמיר ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט ד"ר רון שפירא, סגן נשיא העותרים 1. אילן זמיר, ת"ז 33807223 ו- 26 אח' ע"י ב"כ עו"ד שלומי נעמן המשיבים 1. רשות מקרקעי ישראל חיפה 2. מדינת ישראל - משרד הפנים חיפה ע"י ב"כ עו"ד אלעד חן 3. מועצה אזורית מטה אשר ע"י ב"כ עו"ד איתן מימוני 4. ועדה מקומית לתיכנון ובנייה מטה אשר עברון ע"י ב"כ עו"ד דרור לביא אפרת 5. קבוץ אילון, מספר אגודה 570002311 ע"י ב"כ עו"ד יואב שימשי ועו"ד עומר בכמן פסק דין
נזכיר כי הכשלים הם בהיעדר עילה, העידר סמכות עניינית, אי גילוי כל הפרטים הנדרשים לעניין, אי צירוף משיבים נדרשים, אי מיצוי הליכים מינהליים ואי מיצוי סעד חילופי של קיום הליך בוררות או תקיפת החלטות האגודה השיתופית "חורש אילון" שהעותרים הם חבריה, הכל בהתאם לתקנון האגודה ובהתאם לדין.
הערה בטרם סיום: הגם שהעתירה נדחית, בשים לב לכל הכשלים הדיוניים שפורטו לעיל, מוצא אני לנכון לחזור על הדברים שכבר כתבתי בהחלטה המקדמית, עת נקבעה העתירה לדיון (החלטה מיום 7.2.2017), שם הזכרתי לחברי והנהגת קבוץ, את ערך הקולקטיביות הרעיונית אותו הגדיר מנהיגה ההיסטורי של תנועתם, מאיר יערי (שכונה "האדמו"ר מרחביה"), בשלושה רכיבים מרכזיים: חירות בויכוח, חתירה לסיכום משותף וסולידריות בבצוע [ראו: אביבה חלמיש, "מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית", ישראל 3 (2003) עמ' 69, פרק ה'].
...
כפי שיובהר, דינה של עתירה זאת להידחות על הסף משורה של טעמים שעניינם בכללי הדיון המנהלי, סדרי הדין המנהליים והסמכות המנהלית.
בכפוף להמלצה דלעיל, דינה של העתירה להידחות, וכך אני מורה.
סבור אני כי במקרה זה ראוי לחייב את העותרים בהוצאות המשיבים.
בהביאי בחשבון את הכללים כפי שפורטו מחד, ותוך תקווה שהצדדים הרלוונטיים למחלוקת יעדיפו בעתיד את ההדברות על פני ההתדיינות, אני מחייב את העותרים לשלם למשיבים הוצאות כדלקמן: למשיבים 1 ו- 2 (ביחד ולחוד) ישולמו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪; למשיבים 3, 4, ו- 5 ישולמו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

חרף טענות המבקשת, כי פסקי דין אלה ניתנו בחוסר סמכות, סותרים את תקנת הציבורים והנם void, ושעה שהמבקשת הייתה צד להליכים אלה, לא נקטה המבקשת מעולם בצעד כלשהוא לביטולם או לתקיפתם של פסקי דין אלה.
ככל שהמבקשת מתעתדת להגיש המרצת פתיחה לתקיפת פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 13/01/11, אשר אישר את פסק הבוררות שניתן כנגד החייבת ולטובת הנושה היוזם, הרי שכוונה זו, אין בה די כדי להצדיק את עיכוב ביצוע ההחלטה.
המשמעות העולה מן האמור הנה, כי אף ככל שיעלה בידי המבקשת להביא לביטול חיובה כלפי הנושה היוזם, שנים לאחר שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב והפך לחלוט, הרי שלא יהיה בכך כדי להקים הצדקה לביטול צו הכנוס שניתן בעיניינה, לאור קיומם של חובות כלפי נושים אחרים נוספים ולנוכח היות הליכי הכנוס הליכים קולקטיביים.
...
בנוסף, ציין המנהל המיוחד, כי ככל שטענת המבקשת הינה, כי בדעתה להגיש המרצת פתיחה, לצורך תקיפת פסק הבוררות שאושר, הרי שעל פי הוראות הדין, דין בקשתה לעיכוב ביצוע להידחות על הסף.
עיון בפסיקה מעלה, כי המגמה הרווחת בפסיקה, בכל הנוגע לבקשות לעיכוב ביצוע של החלטה בדבר מתן צו כינוס, הינה, כי דין אלו להידחות.
באשר למאזן הנוחות, סבורני, כי זה נוטה בבירור לטובת הנושה היוזם ויתר נושי המבקשת.
סוף דבר לאור כל האמור, לא ראיתי להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על עיכוב ביצוע ההחלטה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הדרך השנייה, הגשת תביעה לביטול הפיטורים אשר במסגרתה יהא העובד רשאי לתקוף באופן עקיף את פסק הבוררות (פרשת סגל סעיפים 12,13 לחוות דעתו של השופט רבינוביץ וכן פרשת אלי זילבר בסעיף 31 לפסק הדין, חוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) ארד).
גם הגב' בירנשטוק נישאלה בעיניין זה, והשיבה: "ש. האם פניתם להסתדרות מראש ואמרתם להם שאתם עושים תהליך של צמצומים כנסו איתנו למשא ומתן, אילו עובדים יפוטרו ואלו לא, משהו שמקובל בפיטורים קולקטיבים.
...
לפיכך, אנו מורים כי על הנתבעת לשלם לתובע בגין חלף הודעה מוקדמת את הסך של 17,000 ₪.
אחרית דבר על יסוד כל האמור, תביעת התובע לביטול פיטוריו - נדחית.
הנתבעת תשלם לתובע: פיצוי בגין פטורים שלא בתום לב בסך של 35,000 ₪, הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 53,500 ₪, חלף הודעה מוקדמת בסך של 17,000 ₪.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

במאמר מוסגר, אעיר כי למרות חומרתו היתרה של אמצעי המשמעת בדמות פיטורין, אשר הוטל על מר יפת על ידי בית הדין למשמעת, אני, כשלעצמי, הייתי נוטה להמנע מלהתערב בו. כך או אחרת: פסק הדין שניתן בעיניין יפת מהוה דוגמה לגישתו של בית משפט זה לפיטורין בפועל כאמצעי משמעת קצוני שככלל ראוי להמנע מהטלתו על עובד אשר במשך שנים ארוכות ביצע את תפקידיו לשביעות רצונו של המעביד.
זאת, בשים לב לחומרתם המפליגה של המעשים אשר נדונו במסגרתם: בעיניין כתב היה מדובר במפקחת מס שהורשעה בפלילים בגין לקיחת שוחד; בעיניין לוי היה מדובר בראש חטיבת התיקשורת במשרד הבטחון שהטריד מינית שלוש עובדות שהיו נתונות למרותו, ניסה להניא את אחת מהעובדות הללו מלהתלונן נגדו והתנכל לעובדת אחרת בעקבות תלונתה; ואילו בעיניין אבו זראקי היה מדובר במורה בית-ספר אשר הורשע בפלילים בין היתר בגין תקיפת תלמידו בן ה-9 באמצעות מקל וצנור גומי.
הסיבה לכך נעוצה בהיבט המעשי של קבלת החלטה קולקטיבית במותב תלתא, וכן בטעם לוגי פשוט: אם נראה בעצם קיומה של דעת מיעוט נתון שמחליש את כוחה של דעת הרוב, יהא עלינו לראות בדעת הרוב נתון שמחליש את דעת המיעוט עוד ביתר שאת.
נמצא איפוא שלבית המשפט המחוזי לא היתה כל עילה מבוררת להתערב בגזר דינו של בית הדין למשמעת ולשנותו כפי ששינה.
...
בית משפט זה (השופטת ד' ביניש, כתוארה אז) מצא להתערב לחומרא בגזר דינו של בית הדין למשמעת, אך נמנע מלהורות על פיטורין בפועל; ואלה היו דבריו של בית המשפט: "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי אופייה של עבירת המשמעת בה הורשע המשיב מחייבת התערבות לחומרה בגזר דינו של בית הדין למשמעת, גם בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו. בית משפט זה עמד לא אחת על כך שעובד הציבור הינו נאמן הציבור ומעשים מן הסוג בו הורשע המשיב מהווים מעילה באמון הציבור [...] עם זאת, היות המשיב עובד זוטר משפיעה על חומרת אמצעי המשמעת שיושתו עליו בגין הפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון בו [...] כן יש להתחשב בכך שהמשיב עובד כבר 12 שנים ברשות הדואר, בעבודה הדורשת מאמץ פיזי לצורך ביצועה, ומתפקד במסירות ולשביעות רצונם המלאה של הממונים עליו. לא נעלמו מעיני גם נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות מצבו הכלכלי והקושי בו ייתקל בבואו למצוא עבודה חדשה [...] נוכח האמור לעיל, לא מצאתי, בנסיבות העניין למצות את הדין עם המשיב ולהורות על פיטוריו. עם זאת, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להחמיר בגזר דינו של בית הדין למשמעת, על מנת להעביר מסר מרתיע באשר לחומרתם של המעשים בהם הורשע המשיב. לפיכך, אני מורה כי המשיב יועבר מתפקידו למשך שנה אחת וימלא תפקיד ביחידה אחרת של רשות הדואר ומשך הזמן בו יורד בדרגה אחת יוארך מחצי שנה לשנה. יתר אמצעי המשמעת אשר הוטלו על המשיב יישארו על כנם." (ראו: שם, פסקה 3; ההדגשה הוספה – א.ש.).
סבורני כי שיקול זה לא היה במקומו, מאחר שהעירייה בחרה שלא לפטר את המבקש בדרך זו והביאה את הפרשה – מרצונה – לפתחו של בית הדין למשמעת.
מכל הטעמים הללו, סבורני, במלוא הכבוד, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו יכול לעמוד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו