במסגרת גזר הדין נגזרו על המערער 15 שנות מאסר בפועל, 36 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו, ופיצויים כספיים למתלוננות בסך כולל של 135,000 ש"ח. המערער הורשע בשורה ארוכה של עבירות מין בדרגות חומרה שונות, החל מהטרדה מינית דרך מעשה מגונה ותקיפה וכלה באונס, בשש מתלוננות שונות, כולן קטינות בעת ביצוע המעשים.
גם לאחר סיומה של מערכת היחסים עם בת זוגו, נשמר הקשר הקרוב בין המערער ובין שר' ובנותיה – המערער נהג לסייע לשר' בקניות, בהסעת בנותיה לבית הספר ולחברים, קנה עבורן ספרי לימוד וכלי כתיבה, וכן התארח בביתה וסעד עם בני משפחתה.
טענות המשיבה
המשיבה טוענת כי העונש שהושת על המערער אינו סוטה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה, ודאי לא כשמדובר במעשים מיניים אלימים שהמערער ביצע בשש מתלוננות שונות, כולן קטינות בגילאים 17-14, כולן ממשפחות מעוטות יכולת, תוך שהוא מנצל את תמימותן, חולשתן והיותן קטינות הנזקקות לכסף ולתשומת לב. המערער ביצע לאחר תיכנון מעשים חמורים, ובכלל זה אונס של נערה בת 14, ומעשים מגונים בכוח בדרגות חומרה שונות כלפי מתלוננות שונות.
...
דיון והכרעה
לאחר שהצדדים טענו לפנינו, בכתב ובעל פה, ולאחר שעיינתי בחומרים המצויים בתיק ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות גם את הערעור על גזר הדין, וכך אמליץ לחברַי.
בנוגע לרף הענישה הנהוג, מעיון בפסיקה לא מצאתי כי ענישתו של המערער חורגת לחומרא מהענישה הנוהגת, אשר מטילה על נאשמים המורשעים באינוס קטינות עונש מאסר בפועל הנע בין 20-8 שנים, כאשר הקביעה בתוך המתחם משתנה, כמובן, בהתאם לנסיבות המיוחדות הנלוות לכל מקרה ומקרה (ראו ע"פ 7593/16 פלוני נ' מדינת ישראל (26.3.2017); ע"פ 3217/14 שמיים נ' מדינת ישראל (31.7.2016); ע"פ 1555/13 פלוני נ' מדינת ישראל (9.6.2014); ע"פ 9613/11 טפגאי נ' מדינת ישראל (31.10.2013); ע"פ 2847/11 מדינת ישראל נ' פלוני (11.7.2013); ע"פ 5263/10 פלוני נ' מדינת ישראל (31.7.2012); [ע"פ 11100/08 ]שרעבי נ' מדינת ישראל (14.9.2011)).
סוף דבר: על יסוד האמור לעיל אציע לחברַי לדחות את הערעור.