כן ראו הדו"ח של השוטר יהודה ורד (ת/11) בו ציין ביחס למתלונן 2 כי: "חברנו לאדם המבוגר שהיה מלא בדם בראש שלו".
הואיל וההבדל העקרי בין שתי החלופות של סעיף 329 הנ"ל נעוץ בשאלת היתממשות התוצאה של הפגיעה הפיזית, והואיל ונאשם 1 לא חלק למעשה על התוצאות הפיזיות שנגרמו למתלונן 2 בארוע, ומשזה הסכים כאמור להגיש את חומר החקירה בעיניין זה, אזי שקשה לחשוב על פגיעה שנגרמה להגנת נאשם 1 בהקשר של מתלונן 2 לנוכח קו ההגנה שבחר, לפיו הכחיש כל קשר לתקיפת מתלונן זה.
נאשם 1 הואשם לא סתם בבצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, כי אם בבצוע עבירה של מעשה טירור של חבלה בכוונה מחמירה.
...
בנוסף אני מרשיע את נאשם 2 בביצוע עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות, עבירות לפי סעיפים 274(1) + 25 ו – 152 לחוק העונשין, במסגרת האישום השני.
ואני קובע שנאשם 5 ביצע את העבירות הבאות: עבירה של יידוי אבן לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין; עבירה של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין + 37 לחוק המאבק בטרור; עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות ממניע גזעני, עבירה לפי סעיפים 338(א)(3) ו – 144ו לחוק העונשין; עבירה של חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 413ה ו – 144ו לחוק העונשין ועבירה של התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין.
בנוסף אני קובע שנאשם 5 ביצע עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות, עבירות לפי סעיפים 274(1) + 25 ו – 152 לחוק העונשין, במסגרת האישום השני.