כפי שנקבע אך לאחרונה ברע"פ 6002/22 ריאבנקו נ' מדינת ישראל (19.9.22), בנסיבות בהן הורשע הנאשם בכך שצבט את אישתו בחוזקה, ועיקם את ידה:
"בית משפט קמא עמד על כוונת המחוקק הנשקפת מסעיף 382 לחוק העונשין, לפיו יש להשית ענישה מוכפלת על עבירה של תקיפה, כאשר העבירה מבוצעת כלפי בני מישפחה, לרבות בני זוג. החמרה זו מבטאת את שאט הנפש כלפי עבירות אלימות שמבוצעות בבני זוג, תופעה שמחייבת הרתעה אפקטיבית על מנת לגדועה מן השורש. אמנם, מעשי המבקש אינם ברף הגבוה של החומרה בתוך גדרי סעיף האישום, אך קביעה כי סוג העבירה בו הורשע המבקש היא כזו המאפשרת לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים – זו קביעה שאינה עולה בקנה אחד עם הדין הנוהג."
כמו כן, הנאשם לא הוכיח קיומו של נזק קונקריטי וממשי לסכויי שקומו.
וגזר על הנאשם 45 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופצוי.
מיתחם הענישה ההולם לגבי עבירת תקיפת בת הזוג, נע בין מאסר על תנאי לצד צו שירות לתועלת הציבור לבין שבעה חודשי מאסר בפועל; וכי מיתחם הענישה לגבי עבירת האיומים, נע בין מאסר על תנאי לבין ארבעה חודשי מאסר.
...
בנסיבות אלה סבורה אני כי אין מקום להיעתר לבקשת הנאשם לביטול הרשעתו.
מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ל-10 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.
נוכח הענישה המוחשית שמצאתי לגזור על הנאשם לא ראיתי לנכון להטיל עליו קנס כספי אשר יפגע בסופו של דבר אף במתלוננת ובילדיהם המשותפים שכן הנאשם אמון על פרנסת המשפחה.
סוף דבר
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
חודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות.