תקיפה חבלנית ואיומים כלפי בת זוג וחסר ישע

יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת פורקצ'ה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל, ((11.10.07), פסקה 7): "במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה." וכן דברי השופט עמית בע"פ 669/12 יוסף עמיאל נ' מדינת ישראל ((19.04.12), פסקה 3): "קשה להלום כי בישראל של המאה העשרים ואחת, עדיין רווחת התופעה של אלימות במשפחה, ובמיוחד אלימות נגד בת זוג, משל הייתה רכושו וקניינו של הבעל. כל זאת, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים, לעתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בת הזוג, ותוך ניצול העובדה שהדברים מתרחשים בין כתלי הבית כשהם סמויים מן העין. התופעה מעוררת שאט נפש וסלידה, והענישה בעבירות אלה צריכה לשקף את המימד המחמיר של עבירות אלימות במשפחה, תוך הכרה בעוול ובנזק הנפשי או הפיזי שניגרם לבת הזוג ובפגיעה בכבודה". וראו גם עמדת המשפט העברי בע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל, ((10.1.93), פסקה 7): ""סלידה זו ממעשה העבירה דנן, המעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של המשפחה מצאה ביטוי מאלף במשנתם של חכמים... "אמר ר' חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אישתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אישתו..." .

בית המשפט קבע מיתחם אחד לתקיפה חבלנית של בת זוג ואיומים (אישום רביעי) 10-24 חודשי מאסר ולארוע תקיפת בת זוג בלווית איומים ובין שללא איומים (אישומים ראשון, שני ושלישי) מיתחם של 8-18 חודשי מאסר בפועל.

כן מצאתי להפנות לפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם ושהינה רלוואנטית לעניינו: רע"פ 8833/15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.15), המבקש הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, תקיפת סתם כלפי בת זוג ואיומים.

...

אני סבורה שהמאשימה חרגה בתגובתה שלא לצורך כשבחרה להתייחס לנושא שכבר מוצה בדיון במסגרת הטיעונים לעונש ומכל מקום לא מצאתי להתייחס לטענות הצדדים בעניין זה. מטבע הדברים, הדברים שנמסרו ב- נ/1 לא יכולים לסתור את האמור בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, ואף ב"כ הנאשם הבהיר שאינו מבקש לעשות כן. טיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בהם פגעו מעשיו של הנאשם, הגנה על שלמות גופו של אדם ועל אוטונומיית הפרט, שלא יופנה כנגדו מלל מאיים שיש בו להפחידו או להקניטו.

אין בידי לקבל את האפשרות השנייה.

פרשנות זו טומנת בחובה הכרעה על מועד שהמאשימה עצמה ציינה בכתב האישום שאינו בידיעתה, אפשרות שהיא בבחינת הפרשנות המחמירה עם הנאשם ואין בידי לקבלה משלא הובאו ראיות לכך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו 20.7.17.

ביום 18.3.21 הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו ובמסגרת הסדר טעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג לפי סעיף382(ג)לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

בנסיבות האמורות קבע בית המשפט כי חלה חובה יתרה להגן על קורבנות האלימות, שהם על פי רוב חסרי ישע, ומכאן אף נידרשת החמרה בענישה בעבירות אלה.

(ראו לדוגמה: ת"פ 2196-11-11 מדינת ישראל נ' הרצל ספיאשווילי (נבו, 23.02.2015) בו נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בגין צבר ארועי אלימות כלפי בת זוג, ברף חומרה נמוך יחסית (סטירות ודחיפות) אליהם נוספה עבירת תקיפה כלפי אחר.

המקרה שבפנינו, שונה במהותו מאותם מקרים, שכן אף שסעיף האישום הנו חמור, תקיפה חבלנית של המתלוננת, אין להיתעלם מכך שהמדובר בנסיבות המצויות ברף נמוך של חומרה.

...

לדבריה, אין מקום להיעתר לבקשה לביטול הרשעה מאחר ולא הוכחה פגיעה קונקרטית בנאשם.

כפי שכבר ציינתי, פגיעה זו לא הוכחה במקרה דנן, ועל כן, ומאחר ואין המדובר בחריג ממשי, לא מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה בעניין זה. מתחם העונש ההולם מעשי הנאשם פגעו בערך החברתי של זכותו האינהרנטית של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט בזכותן של נשים לחוש מוגנות בביתן-מבצרן.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על-פי הודאתו בבצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה לבת-זוגו, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תקיפה סתם כלפי חסר ישע בידי אחראי, לפי סעיף 382(ב) הנ"ל, תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הנאשם אחראי בלעדית למעשים, והתנהגותו מלמדת על ליקוי מאורות של ממש, ועל תחושה כי "כל דאלים גבר". אשר למדיניות הענישה הנוהגת – מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה נוטה להחמיר בדרך של הטלת מאסר בפועל או בעבודות שירות: רע"פ 11/15 פלוני נ' מ"י (מיום 20.1.2015) – במקרה זה מדובר בשני אירועים של תקיפה חבלנית כלפי בת זוג ואיומים, נקבע מיתחם שבין 6 ל-15 חודשי מאסר ואושר עונש של 7 חודשי מאסר בפועל.

...

העונש המירבי אשר קבוע בצד עבירה זו הנו של שש שנות מאסר, ובכך ביטא המחוקק את החומרה שיש לייחס לעבירה זו. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 11.10.07): "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג... גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה". בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי עסקינן בפגיעה ממשית.

בת"פ (פ"ת) 55262-11-12 מדינת ישראל נ' ש' א"י (19.3.13), הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג ואיומים, ונגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בת"פ (כ"ס) 51622-11-11 מדינת ישראל נ' אלחולי (29.1.12), הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, בעבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות של בת זוג ואיומים, ונגזר עליו מאסר למשך 3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.

...

הרכיבים הכספיים לנוכח הפגיעה במתלוננת ועוגמת הנפש שנגרמה לה, סבורני כי מן הראוי לפסוק לה פיצוי כספי.

כמו-כן, סבורני כי ראוי לפסוק קנס כספי מתון.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו (18.4.12-23.5.12).

ראו לעניין זה את דברי כבוד השופטת ארבל בע"פ 11917/04 נורדיצקי נ' מדינת ישראל ( 19.05.05): "בתי המשפט חזרו לא אחת על הצורך להוקיע את מעשי האלימות ולשרש תופעות אלה ממחוזותינו. אין חמור מכך שאשה לא תהא מוגנת בביתה שאמור להיות מבצרה. העונש מטרתו להוקיע את המעשה וגם להרתיע עבריינים בכוח." וכן את דברי כבוד השופטת פרוקצ'ה בע"פ 6758/07 פלוני נגד מדינת ישראל (11.10.07) : "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון ... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה." נסיבות הקשורות בבצוע העבירה על פי נסיבות כתב האישום, הנאשם ביצע עבירות של תקיפה, ואיומים באמצעות סכין כלפי בת זוגו, אמה ודודתה.

מדיניות הענישה בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים מעלה כי ניתנה ענישה במגוון רחב, תוך היתחשבות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה: עפ"ג (חי') 45585-11-20 מדינת ישראל נ' פלוני (02.12.20), הנאשם הודה והורשע בעבירות אלימות כלפי בת זוגתו פציעה, תקיפה חבלנית ואיומים, בכך שביום עלייתם לארץ הכה אותה בידיו, איים להרוג אותה בסכין מטבח שהחזיק, ומשניסתה להיתחמק ממנו, פצע אותה בראשה והיא נזקקה לטפול.

...

מכלול הנתונים שפורטו לעיל מביאים למסקנה כי יש למקם עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש.

לאור כל האמור אני סבור שיש להטיל על הנאשם עונש מוחשי אולם נוכח שיתוף הפעולה עם תוכנית החומ"ש יש למקם עונשו בתחתית המתחם.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתסקירי שירות המבחן וחוו"ד מטעם תוכנית חומ"ש ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, מצאתי לנכון להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.