תקיפה וחבלה של בת זוג והיזק לרכוש - מתחם הענישה

הנאשם משך בחולצה של בת זוגו ובשל ציפורניו הארוכות נגרם לה שיפשוף בעור.

ברע"פ 3463/15 קוטוב נ' מדינת ישראל (21.5.15), נידון עניינו של נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד, בכך שבמקרה אחד סטר לבת זוגו בפניה וגרימת לה שטף דם בסמוך לעינה ופצע מדמם בשפתה התחתונה, במקרה אחר הפשיל את מכנסיה והכה בישבנה באמצעות חגורה ובמקרה נוסף שבר את משקפיה.

מיתחם זהה נקבע למעשה התקיפה שהוביל לחבלה ממשית.

לאור כל האמור לעיל, לאור העובדה שמדובר בארוע שאינו ברף העליון של החומרה- ארוע שמסתכם במשיכתה של המתלוננת מחולצתה ובידה אשר גרמו לה לסימני שריטות, הרי שמיתחם העונש הראוי בענייננו נע בין מאסר שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות לבין 5 חודשי מאסר בפועל.

...

בסופו של דבר, התחשב בית משפט השלום בעובדת היות העבירה עבירה ראשונה ובהודייתו של הנאשם והעמיד את עונשו של הנאשם על 10 חודשי מאסר בפועל.

לאור כל האמור לעיל, לאור העובדה שמדובר באירוע שאינו ברף העליון של החומרה- אירוע שמסתכם במשיכתה של המתלוננת מחולצתה ובידה אשר גרמו לה לסימני שריטות, הרי שמתחם העונש הראוי בעניינינו נע בין מאסר שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות לבין 5 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים : מאסר בפועל למשך 3 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

יש לדחות את המלצת התסקיר לסיום ההליך בהמנעות מהרשעתו לצד של"צ והשתלבות בטיפול, כיוון שבתיק הקודם בו תקף את בת זוגו לשעבר וגרם לה לחבלה של ממש, בית המשפט זה החליט ללכת כברת דרך לטובתו ונמנע מהרשעתו בדין, תוך שציין בהחלטה "כי אין ספק ביצוע עבירות אלימות שהנו נגע פושה ראוי לענישה מחמירה שיהא בה גמול ראוי והרתעה ממשית." כעבור שנתיים–ביצע הנאשם את שהודה בו, באופן המעיד כי הטיפול שעבר (צו המבחן והקנס ששילם) כמו גם האמון שנתן בו בית המשפט, לא הרתיעו אותו- ושב לבצע את אותה עבירה בתוך המשפחה כלי אישתו, בהיותה בחודש ה- 33 להריונה, בעת שהיא בשמירת הריון.

לאור כל האמור, ובשיקלול הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מבצוע העבירות, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בבצוע העבירות, קרי- האיומים על חייה של המתלוננת והעצמתם בדרך של היזק לרכוש, מיתחם הענישה ההולם נע בין מאסר מותנה ל-12 חודשי מאסר.

...

לאור כל האמור, ובשקלול הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, קרי- האיומים על חייה של המתלוננת והעצמתם בדרך של היזק לרכוש, מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר מותנה ל-12 חודשי מאסר.

נוכח התרשמות שלו השירות כי יש בהשתלבותו של הנאשם בטיפול כדי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות דומה, בד בבד עם קיומו של תיק דומה בעברו ודפוסי אישיותו- אין מנוס משילובו בהליך טיפולי בפיקוח השירות.

רע"פ 11/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.1.15) – בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי בגדריו נדחה ערעור על גז"ד של בימ"ש שלום בגדריו הוטל על המבקש עונש של 7 חודשי מאסר בפועל ו- 7 חודשי מאסר על תנאי, בעקבות הרשעתו בעבירות של תקיפת בת זוג; איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממשית לבת זוג.

רע"פ 2494/18 צליל גורדון נ' מדינת ישראל (7.6.18) – המבקש הורשע בשתי עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לאחר שתקף בשתי הזדמנויות את בת זוגו, במשיכת שערה, בסטירה ובתפיסת צוארה.

ת"פ 11561-05-20 מדינת ישראל נ' פלוני (13.9.21) – הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בתקיפת בת זוג ובהיזק לרכוש במזיד.

לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי מיתחם העונש ההולם לכלל ארועי כתב האישום נע בין מספר חודשי מאסר בפועל, אשר ניתנים לריצוי במקרים המתאימים בעבודות שירות, ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בצרוף עונשים נלווים ובהם פיצוי למתלוננת.

...

תיאורי התנהגותו התוקפנית של הנאשם, הכוללת התפרצויות זעם והתנהגות עוינת, עברו כחוט השני בסיכומי הגורמים הטיפוליים, וכך גם בתיאוריה של המתלוננת, אשר נמצאו אמינים על ידי, ושוכנעתי כי יחסו של הנאשם אליה אופיין במאפיינים של התעללות רגשית, החורגת מעבר לעבירות התקיפה בהן הורשע הנאשם, ואשר מהווה רקע לעבירות.

מצאתי, בסופו של דבר, כי יש לבוא לקראת הנאשם, ולהימנע מכליאתו בבית הסוהר, תוך הצבת העונש בחלקו האמצעי גבוה של מתחם הענישה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובעת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 7 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות באגודה למען הקשיש יקנעם – עמותת סחל"ב. הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, על-פי טווח השעות המתאפשר בחוק.

ר' למשל ברע"פ 538/21 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו): "תופעת האלימות במשפחה היא תופעה נפסדת הפוגעת פגיעה קשה בתחושת הבטחון, כבודן ושלמות גופן של נשים, בתוך ביתם, מבצרם (כך במקור – י.ב.ד). בנסיבות הענין, משתקפת אף חומרה יתרה כשהמבקש תקף את בתו, תוך שניצל את כוחו – בעוד שבתפקידו כהורה עליו להיות למגן לבני ביתו. בהתאם לכך נידרשת ענישה מוחשית, אשר יש בה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מנקיטת אמצעי אלימות כלפי בני משפחתם..." ברע"פ 340/21 אברהים מסרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו): "כפי שהודגש לא אחת,- יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף" וברע"פ 7513/12 בלאל מרעי נ' מדינת ישראל (22.10.12): "לא די ברטוריקה מרתיעה המוקיעה את עבירות האלימות במשפחה, ויש לגבות את האמירות החשובות שבפסקי הדין בענישה הולמת" מדיניות הענישה הנוהגת באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הרי שמטבע הדברים קיים מינעד רחב למדי.

רע"פ 3463/15 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) הנאשם הורשע בשלושה אישומים בעבירות הבאות: תקיפת בת זוג הגורמת חבלה, תקיפת בת זוג, והיזק לרכוש במזיד.

לכל אחד מארועי התקיפה נקבע מיתחם ענישה הנע בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ (שלום ב"ש) 16838-01-17 מדינת ישראל תביעות נגב נ' פלוני (פורסם בנבו) הנאשם הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג ועבירת איומים, כשבין היתר חבט בפני המתלוננת, בעט בגופה, והכה במכת אגרוף בעינה.

...

בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה בעוצמה בינונית גבוהה, ומצאתי לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם ענישה אשר נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר.

בשקלול כל האמור, סבורני כי יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

סוף דבר נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרת אלימות.

למחרת היום, איים המבקש על המתלוננת שירצח אותה ובארוע נוסף, על רקע כעסו על כך שהכלבה המשותפת הקיאה ברכב משך בשערות ראשה של המתלוננת, דחף את ראשה לתוך הקיא בעודו צועק לעברה "תנקי את זה, בת זונה". בית המשפט קבע מיתחם ענישה שנע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 13 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 977/16 פלוני נ' מדינת ישראל (10.2.2016) – נדחתה בקשת רשות ערעור כנגד עונש מאסר בן 18 חודשים שהושת על המבקש בעקבות הרשעתו בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה סתם בכך שתקף את בת זוגו, הכה אותה בפניה ומשך בשערה, עד אשר נפלה ארצה ובעודה שרועה על הריצפה בעט ברגליה והכה בפניה ובראשה.

...

ב"כ המאשימה טענה כי ממכלול האירועים נמצאנו למדים כי הנאשם ביצע את העבירות ללא מורא, בגלוי, מול אזרחים, כאשר לכל אירוע ואירוע מתלווה אלמנט של השפלה, הקטנה, הפיכת המתלוננת לכלי בידו, תוך שהוא זה ששולט בה ובסיטואציה, אין לה דרך לברוח והוא יכול לעשות בה כרצונו.

נוכח הפגיעה הגבוהה בערכים המגונים, העובדה כי מדובר בחמישה אירועים שונים ולאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ומדיניות הענישה הרווחת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למסכת העבירות בענייננו נע בין 22 ל- 44 חודשי מאסר בפועל.

בשקלול הנתונים התוצאה היא שאני קובעת את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה ומטילה עליו את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, למשך 3 שנים מסיום מאסרו.