אין צריך לומר כי כל ירי מנשק חם טומן בחובו סיכון, אלא שהסכנה הנשקפת מהחלופה המקילה - סעיף 340א(א), אשר העונש הקבוע בצידה עומד כאמור על שנתיים מאסר- פחותה יחסית מזו הנשקפת מבצוע ירי מנשק חם "באיזור מגורים או במקום שיש בו כדי לסכן חיי אדם" (סעיף 340א(ב)(1)) וירי המבוצע "באופן שיש בו לסכן חיי אדם" (סעיף 340א(ב(2)) – שהעונש הקבוע בצידן עומד על חמש שנות מאסר.
בת"פ (חי') 11904-09-10 מדינת ישראל נ' מרזוק (9/5/11), מפי כב' הש' הורוביץ, הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירות של החזקה ונשיאת נשק (סעיפים 144(א) ו- (ב) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
הודגש כי "אכן קיימת מגמת החמרה בענישה של עברייני נשק, אך יש לבצע בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו, וכאשר הדבר נידרש על פי נסיבות המקרה, אף להקל בעונש".
ד. בת"פ (חי') 43581-03-22 מדינת ישראל נ' נג'ימי (15/6/22), מפי בית משפט זה, הורשע הנאשם על פי הודייתו בעבירות בנשק (החזקה) לפי סעיף 144 (א) רישא וסיפא, וירי מנשק חם לפי סעיף 340א(ב)(1), זאת לאחר שבמהלך ארוע לכבוד אירוסי בתו, החזיק הנאשם אקדח טעון במחסנית וכדורים וירה באמצעותו מספר יריות, בהפנותו את האקדח כלפי מעלה.
...
נוכח נסיבות אלו ומשיקולי שיקום, מצא בית המשפט לנכון לסטות לקולה ממתחם הענישה, וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
במקרה הנדון, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנדרשים, על רקע טיעוני הצדדים, ובהתחשב בחומרת העבירות שביצע הנאשם, לרבות התכנון שקדם להן והעובדה כי הנאשם חזר וביצע את העבירות פעם נוספת כחודש ימים לאחר ביצעו הירי הראשון, וכן בהתחשב בפוטנציאל הסיכון הרב הגלום בביצוען, הערכים החברתיים שנפגעו ומידת פגיעתם, הצורך בהרתעת היחיד והרבים מעשיית שימוש שלא כדין בנשק צהלי וכן במדיניות הענישה הנהוגה, כמפורט לעיל, סבורתני כי מתחם העונש ההולם את המקרה הספציפי – בהתחשב בפרק הזמן הקצר שבו החזיק הנאשם את הנשק בשתי ההזדמנויות המפורטות לעיל - נע בטווח שבין 20 ל- 48 חודשי מאסר.
סוף דבר
נוכח כל המקובץ לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן:
9 חודשי מאסר לנשיאה בעבודות שירות, החל מיום 11/1/23, ללא ניכוי של תקופת מעצרו של הנאשם בפועל.