תקיפה בנסיבות מחמירות וירי באזור מגורים

בגדר אישומים אלה יוחסו למערער עבירות של פעילות וחברות באירגון טרוריסטי לפי סעיפים 2-3 לפקודה; היתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 84(1)(א)(4) לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945; קשירת קשר לבצוע פשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וניסיון לכך, ניסיון חטיפה לשם רצח, ייצור נשק, החזקת נשק, נשיאת והובלת נשק, ניסיון להצתה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, יריות באיזור מגורים (לפי סעיפים 499(א)(1) ו-144ד1(א), 332(3), 372, 144, 448, 274(2), 340א, ו-25 לחוק העונשין, בהתאמה); ניסיון לשידול לחברות באירגון טרוריסטי לפי סעיף 3 לפקודה וסעיף 33 לחוק העונשין.

...

כך כאמור גם לפי המסקנה שהאמרות המזכות קבילות.

לסיכום חלק זה – בשקלול הנסיבות החיצוניות, לצד אמרות המערער הנוגעות למצבו הנפשי ואופן תיאורו את האירועים, ועדותו של עלאא, עולה כי מסקנת בית המשפט המחוזי לפיה התקיים, מעל לכל ספק סביר, יסוד ההחלטה להמית אצל המערער, אינה מגלה טעות משפטית.

עוד יצוין כי אין בעובדה שהדו"ח הפתולוגי אינו קונקלוסיבי בשאלת הגורם למוות – החניקה או הירי – בכדי לשנות מסקנה זו, שכן המערער היה שותף לכל המעשה כולו, מתחילתו ועד סופו, בצוותא חדא עם ח'טיב.

העותר, כיום בן 19 שנים, מרצה חמש שנות מאסר החל מיום 10.5.18, בגין עבירות של חברות באירגון טרוריסטי, החזקת נשק, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק, קשירת קשר לבצוע פשע, השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני, הצתה, חבלה בכוונה מחמירה, יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה, היזק בזדון ממניע גזעני, תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, סיוע להצתה, ירי באיזור מגורים והפרת הוראה חוקית, אותן ביצע עת היה בן 15 שנים.

...

לנוכח האמור, נדחית העתירה.

בקשת מעצר עד תום ההליכים של המשיבים כנגדם הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות בנשק, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, ירי באיזור מגורים וחבלה במזיד לרכב.

...

התחיל לנסוע מהר קדימה ואחורה בניסיון לדרוס אחד מהם, ובסופו של דבר הצליח לצאת מהחניה.

עיון בחומר החקירה מביא למסקנה כי די בו כדים להקים תשתית לכאורית בעוצמה תקינה לעבירות המיוחסות למשיבים, כמפורט להלן.

מהטעמים לעיל, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה נאותה לעבירות המיוחסות למשיבים.

אין צריך לומר כי כל ירי מנשק חם טומן בחובו סיכון, אלא שהסכנה הנשקפת מהחלופה המקילה - סעיף 340א(א), אשר העונש הקבוע בצידה עומד כאמור על שנתיים מאסר- פחותה יחסית מזו הנשקפת מבצוע ירי מנשק חם "באיזור מגורים או במקום שיש בו כדי לסכן חיי אדם" (סעיף 340א(ב)(1)) וירי המבוצע "באופן שיש בו לסכן חיי אדם" (סעיף 340א(ב(2)) – שהעונש הקבוע בצידן עומד על חמש שנות מאסר.

בת"פ (חי') 11904-09-10 מדינת ישראל נ' מרזוק (9/5/11), מפי כב' הש' הורוביץ, הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירות של החזקה ונשיאת נשק (סעיפים 144(א) ו- (ב) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

הודגש כי "אכן קיימת מגמת החמרה בענישה של עברייני נשק, אך יש לבצע בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו, וכאשר הדבר נידרש על פי נסיבות המקרה, אף להקל בעונש". ד. בת"פ (חי') 43581-03-22 מדינת ישראל נ' נג'ימי (15/6/22), מפי בית משפט זה, הורשע הנאשם על פי הודייתו בעבירות בנשק (החזקה) לפי סעיף 144 (א) רישא וסיפא, וירי מנשק חם לפי סעיף 340א(ב)(1), זאת לאחר שבמהלך ארוע לכבוד אירוסי בתו, החזיק הנאשם אקדח טעון במחסנית וכדורים וירה באמצעותו מספר יריות, בהפנותו את האקדח כלפי מעלה.

...

נוכח נסיבות אלו ומשיקולי שיקום, מצא בית המשפט לנכון לסטות לקולה ממתחם הענישה, וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

במקרה הנדון, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנדרשים, על רקע טיעוני הצדדים, ובהתחשב בחומרת העבירות שביצע הנאשם, לרבות התכנון שקדם להן והעובדה כי הנאשם חזר וביצע את העבירות פעם נוספת כחודש ימים לאחר ביצעו הירי הראשון, וכן בהתחשב בפוטנציאל הסיכון הרב הגלום בביצוען, הערכים החברתיים שנפגעו ומידת פגיעתם, הצורך בהרתעת היחיד והרבים מעשיית שימוש שלא כדין בנשק צהלי וכן במדיניות הענישה הנהוגה, כמפורט לעיל, סבורתני כי מתחם העונש ההולם את המקרה הספציפי – בהתחשב בפרק הזמן הקצר שבו החזיק הנאשם את הנשק בשתי ההזדמנויות המפורטות לעיל - נע בטווח שבין 20 ל- 48 חודשי מאסר.

סוף דבר נוכח כל המקובץ לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן: 9 חודשי מאסר לנשיאה בעבודות שירות, החל מיום 11/1/23, ללא ניכוי של תקופת מעצרו של הנאשם בפועל.

ת"פ (מחוזי חיפה) 19610-08-21 מדינת ישראל נ' כרום (30.6.2022) - הנאשם מס' 1 באותה הפרשה הורשע בעבירות בנשק (נשיאה והובלה של נשק ותחמושת), ירי באיזור מגורים, תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג), וכן איומים.

...

על רקע נסיבות ביצוע העבירות, הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוען ומידת הפגיעה בהם, וכן בשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם בכל הנוגע לאישום הראשון מצוי בטווח שבין 26 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל.

באמצעות ענישה של מאסר למשך חודשים רבים מאחורי סורג ובריח, בצירוף מאסר מותנה הצופה פני עתיד וקנס, סבורני כי יוגשם עיקרון ההלימה, ובד בבד תושג הרתעתם של הרבים, לצד הרתעת הנאשם.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · שלושים ושניים (32) חודשי מאסר בפועל.