תמצית טענות הצדדים
לטענת התובעת, גולצ'ין היתקשר בשמה עם אי.פי.איץ' לרכישת טובין ושירותים עבורה ועבור לקוחותיה, ביודעו שלא היה זה אלא עסק "קש", ללא פעילות עסקית אמיתית, אשר היה רשום על שם מיטניק קרוב משפחתו.
בסיכום חוות דעתו הסיק המומחה, כי: "כלל החשבוניות אשר הופקו על ידי אי.פי.איץ' הנן חשבוניות שאין מאחוריהן מהות כלכלית כלשהיא אלא מדובר בחשבוניות פיקטיביות, עבור טובין ושירותים שלא סופקו לחברה".
את מסקנתו זו הסביר המומחה בהרחבה בחוות דעתו וכן בעדות שמסר.
לא ברור כיצד הצגת דו"חות כספיים הייתה מסייעת במשהו לגירסתו של גולצ'ין. חוות-הדעת ועדותו של דלל הציגו באופן ברור וסדור את דפוס הפעולה התרמיתי ולא נעשה כל ניסיון אמיתי וממשי להיתמודד עם העולה מעדויות אלו.
גירסתו נסתרת בסתירה אמיתית מבלי שניתן לסתירה זו הסבר מספק, שעה שהיא ניצבת בהשוואה לגירסתו של מיטניק עצמו.
באותה עדות גרס, כך: "הלקוח העקרי (של אי.פי.איץ' – א' י') היה התובעת ומולה עבדתי כל הזמן (...) לא גנבתי כלום. הסחורה סופקה במחיר הכי זול ובצורה הכי מהירה. לכן כל התביעה הזאת מוזרה בעיני. עבדתי מול אלעד מערכות תקופה לא קצרה, תמיד סיפקתי את הסחורה בזמן ולכן אני בהלם שאני עומד בבית משפט ומופתע מכל הסיטואציה(...) זו האמת שלי וזה לא נאום מפואר כפי שאמרת" (ראו פרו' עמ' 4 שו' 26-11).
...
כפי שהבהרתי, שוכנעתי כי מיטניק היה שותף מלא לעוולת המרמה, בבחינת גורם שבלעדיו אין ולא מצאתי מקום לקבל את גרסתו משמע נפל קרבן תמים למעשי גולצ'ין. התרשמתי כי גרסה זו נולדה בעיצומו של ההליך המשפטי, בניסיון למלט עצמו מאחריותו למעשיו כלפי התובעת.
אחרית דבר
לאור המקובץ, התביעה מתקבלת בחלקה.
ההודעה לצד שלישי נדחית ללא צו להוצאות.