תקופת כהונת הכנסת לאחר פיזורה

בעקבות כך, וחרף העובדה שתוקפו של חוק הסמכת השב"כ היה אמור ליפקוע ביום 20.1.2021, עידכנו משיבי הממשלה ביום 14.1.2021 כי תוקפו של החוק יוארך עד ליום 6.7.2021 מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הקובע כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים". היועץ המשפטי לממשלה סבר עם זאת כי "דרך המלך היא שהממשלה תגבש מדיניות עדכנית בנושא במקום החוק העדכני שתוקפו אמור להתארך באופן אוטומאטי" (פרוטוקול הדיון בצוות השרים מיום 5.1.2021).

...

ככל שההשגה נדחית, ההחלטה על דחייתה תהיה מנומקת ותימסר לפונה לא יאוחר מ-24 שעות ממועד הפנייה (סעיף 8(ו) לחוק); עד לקבלת ההכרעה בהשגה נדרש הפונה להישאר בבידוד.

עם זאת, אני סבורה כי יש להוסיף סעד של "התראת בטלות" – שתכליתו להותיר מסר ברור שלפיו מאחר שבעת הזו הסמכות הגורפת שקבועה בחוק איננה מידתית, בנסיבות הקיימות אין מקום להאריך את תוקפו במתכונת גורפת זו (לכל הפחות) מעבר להארכה האוטומטית שנעשתה מתוקף סעיף 38; וככל שהדבר ייעשה, החוק צפוי להתבטל לפי התראה זו. אמנם מדובר בסעד חריג, אך בנסיבות המקרה סעד זה עומד בהלימה לפגיעה הקשה והבלתי מידתית שהחוק מסב לזכות לפרטיות ולמרקם החיים הדמוקרטי בישראל (ראו והשוו: בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל, פסקה ל"ד והאסמכתאות שם (6.9.2017); בג"ץ 3002/09 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה מ"א (9.6.2009); ולהרחבה ראו: חנן מלצר ואוריאל רוזנברג "התראת הבטלות: דוגמה לדרך האמצע של השופט א' רובינשטיין" ספר אליקים רובינשטיין 1175 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, מרים ביטון ורינת סופר עורכים, 2020)).

סוף דבר ממד הזמן הוא שחקן ראשי בעתירה שלפנינו – והוא חוזר בכל אחת מ"מערכות" הדיון.

זמניות החוק וחקיקתו לכתחילה כהוראת שעה, מטילה צל כבד על המשך השימוש בו עתה – לאחר שהחוק הוארך באופן אוטומטי ומבלי שהתקיים הליך חקיקה חדש ומלא שבחן את כלל השיקולים הרלוונטיים לשעה זו. ושינוי דרמטי שאירע בחלוף הזמן בכל הנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה – שילוש מערך החקירות האפידמיולוגיות וטיובו, הגדלת וייעול היקף בדיקות הקורונה ומבצע החיסונים האפקטיבי – מוביל גם הוא למסקנה שאין זה מידתי להוסיף לעשות שימוש באיכוני השב"כ. המדובר בשימוש באמצעי מעקב חסר תקדים של שב"כ אחר אזרחי ותושבי המדינה.

בהקשר זה הודגש כי השאלה היא לא האם לכנסת יש סמכות, כרשות מכוננת, לשריין חקיקת-יסוד ברוב העולה על 61 חברי כנסת, שהרי הדיון כאן יוצא מנקודת הנחה שקיימת סמכות כזו, אלא שהקושיה היא אם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה זו. באשר להשגה שגרסה שסוגיה זו הפכה בנתיים לעיונית – נטען כי שריון הוראות חוקתיות ברוב מיוחד העולה על 61 חברי כנסת, למשך תקופת כהונה של כנסת אחת בלבד, היא תופעה העשויה לחזור על עצמה בהסתברות גבוהה, וכי גם לאחר תום כהונת הכנסת ה-23 מדובר בסוג מקרים המצדיקים הכרעה, גם אם השאלה אכן הפכה בנתיים לעיונית, מכוח פיזור הכנסת ה-23.

...

השופט ג' קרא: אני מצטרף למסקנת חבריי – הנשיאה א' חיות והשופטים נ' הנדל, י' עמית, נ' סולברג, ד' ברק-ארז, ע' ברון וד' מינץ – כי דין העתירות להידחות.

בכל הנוגע לצו על תנאי הראשון, אני סבור, כדעת חברתי, השופטת ברק-ארז, כי הטענות שהועלו ביחס להסדר אי-האמון שבתיקון מס' 8 לחוק-יסוד: הממשלה, מופנות הלכה למעשה כלפי תכניו המהותיים ומצריכות, לשם בחינתן, להיזקק לדוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי (פסקאות 13-12 לחוות דעתה).

נוכח כל האמור, אני סבור כי דין העתירות להידחות.

סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת קובע כדלקמן: "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים." בין החיקוקים שנזכרו בהודעת המשיבה ככאלו שתוקפם הוארך מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, צוין כי הוארך תוקפם של שעורי מס הרכישה שבסעיף קטן ג' כך שימשיכו לחול עד ליום הקובע - 30.6.2015: "מדרגות מס הרכישה החלות ברכישת דירת מגורים שאינה דירתו היחידה של הרוכש הקבועות בסעיף 9(ג1ג)(1) לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, לא יפוגו בסוף השנה והן ימשיכו לחול עד ליום הקובע.

...

בנסיבות ענייננו, סבורני כי המבקש העלה סוגיה בעלת חשיבות עקרונית ועל כן ראוי לחול החריג לכלל בדבר מיצוי ההליך השומתי, בהיותו נוגע לעמדה הפרשנית של המשיבה ביחס למצב המשפטי החל לגבי ציבור רחב של נישומים, ומאחר שאכן בנסיבות העניין, ככל הנראה לא היה ההליך השומתי מייתר את ההליך הייצוגי, וזאת לאור עמדתה העקרונית של המשיבה (השוו: ת"צ (מחוזי מרכז) 58029-11-14 קירשבלום נ' מדינת ישראל משרד האוצר - רשות המסים (14.2.2017) לא כך בכל הנוגע להעדר הפנייה המוקדמת.

אין בידי לקבוע אם פנייה מוקדמת בענייננו הייתה מייתרת את הדיון, אך ללא ספק שהיה ביכולתה, למצער, להביא לחידוד המחלוקות הקיימות בין הצדדים ולמקד את טענותיהם באופן שהיה תורם ליעילות ההליך (ראו: עניין מי הגליל בפסקאות ל' ו-ל"ו לפסק דינו של המשנה לנשיאה כבוד השופט א' רובינשטיין.

המזכירות תשלח את החלטתי לסלק על הסף את התובענה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית, למנהל בתי-המשפט, בצירוף עותק מפסק-הדין, זאת בהתאם להוראות סעיף 14(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.

החלת הוראותיו של סעיף 36 לחוק-יסוד: הכנסת על מצב דברים זה נובעת מהוראת הגישור המצויה בסעיף 20 לחוק-יסוד: הממשלה, לפיה: "לא נתקבל חוק התקציב תוך שלושה חדשים לאחר תחילתה של שנת הכספים, יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה". הוא הדין בעילה נוספת שנקבעה בחוק-יסוד: הממשלה להתפזרות הכנסת, אשר עניינה הוא הבעת אי-אמון לראש הממשלה.

...

אין בידי לקבל קו מחשבה זה. הכנסת ביטלה במפורש את הקשר בין סעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לבין סעיף 36 לחוק-יסוד: הכנסת.

אפשר שיתעוררו חילוקי דעות סביב השאלה אם טעות שנפלה במקרה פלוני טעות היא (למשל) שהכינוי "פליטת קולמוס" יאה לה, אם לאו, ואולם משנגיע לכלל מסקנה כי טעות פלונית טעות של פליטת קולמוס היא, יחולו עליה הכללים שהותאמו לטעות מסוג זה. ועוד נאמר - והוא עיקר ענייננו - כי יש מכנה משותף לכל טעויות אלו כולן: כולן טעויות "טכניות" הן, ולענין היחס אליהן, לרבות היכולת לתקנן, חלים עליהן, על דרך העיקרון, אותם כללים עצמם.

אלא שלו כך נטען, היתה הטענה נדחית.

לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת: כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים.

...

דין הבקשה להתקבל, ומיד אסביר מדוע.