תקופת הודעה מוקדמת וזכאות לדמי אבטלה

כללי האם יש להביא בחשבון, לעניין תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו הקבועה החוק, במהלכה לא עבד המבוטח אלא תמורתה שולמה לו? זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה. תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה, נדחתה בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 26.11.17, ולפיה "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. צברת 10 מתוך 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותך בלישכת התעסוקה.

...

מקובלת עלינו טענת הנתבע, לפיה ההלכה בעניין זפרני עסקה בשעתו בשאלה "האם "תקופת אכשרה לגבי תקופת עבודה פלונית", לפי הוראת סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001, שמעסיק ויתר על עבודת העובד במהלכה? (ההדגשה אינה במקור, מ.ש)". זו הייתה השאלה המדויקת שהוגדרה בפתח פסק דינו של בית הדין, שעליה הושב בחיוב, אולם איננו סבורים כי בית הדין ביקש בקביעתו זו, להרחיב את הפרשנות בדבר הכללת תקופת ההודעה המוקדמת בגדר תקופת האכשרה, מעבר לחובה הסטטוטורית הקבועה בחוק.

בגדר כך התייחס בית הדין להכללת תקופת ההודעה המוקדמת כתקופה נוספת, שכן ההיעדרות נבעה "מסיבות שאינן תלויות בו": "בפרשת זפרני עמדנו על כך ש"מתוך ההסדר שבחוק עולה, כי המחוקק ער למגוון אפשרויות, שבגינן אפשר שלא יעלה בידי העובד, מסיבות שאינן תלויות בו, להשלים את מניין ימי תקופת האכשרה כפי שנקבעה בו. כך למשל, נקבע בחוק כי בתקופת אכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג המובטל לא עבד בהם, ימי מחלה שבהם היה זכאי לדמי מחלה כמשמעם בחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 וכן ימי שירות סדיר או ימי שירות מילואים בצה"ל אף ער המחוקק לתקופות נוספות שבהן נמנע מן העובד לעבוד ובגינם לא השלים את תקופת האכשרה ". בפרשת זפרני הצבענו על תכלית ההסדר לעניין צבירת ימי האכשרה כפי שהיא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי "ומן המבנה הפנימי שלו, שהוא מכוון לאפשר למי שנפלט ממעגל העבודה קיום בכבוד, וכל זאת תוך מתן משקל מיוחד לעבודתו של המובטל בסמוך לפני תקופת האבטלה. משזו תכלית ההסדר, אין המחוקק זוקף לחובתו של המובטל היעדרויות שלו מן העבודה מסיבות שאינן תלויות בו". מתוך ההסדר הזה, כפי שהוא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי הגענו באותה פרשה למסקנה כי מקום שעובד מפוטר מן העבודה על אתר, מבלי שהמעסיק מאפשר לו להוסיף ולעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, כך שהיעדרותו מן העבודה הינה מסיבות שאינן תלויות בו, יש למנות את ימי ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה" (שם בפסק דינה של כבוד השופטת רונית רוזנפלד).

פסק הדין האמור אינו מחייב את בית דין זה ואנו סבורים כי התוצאה המשפטית צריכה להיות כפי שקבענו לעיל.

סוף דבר - התביעה נדחית.

לפנינו תביעת התובעת הגב' ליאת אהרון כנגד חברת סי אנד סאן מנג'מנט (1989) בע"מ ומר יגאל לוין ששמש מנכ"ל החברה, לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, אבדן הישתכרות ופצוי בגין אי זכאות לחתום על אבטלה, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין היתעמרות והיתעללות תעסוקתית והפרת חובת תום הלב וכן בגין פגיעה במוניטין ובשמה הטוב.

לטענת הנתבעת לנוכח היתנהגות התובעת ומשמצאה לנכון אף להכפיש את הנתבעים לרבות טענה על היתנכלות ו"הטרדה מינית" של עובדת אחרת, הוחלט כי התובעת לא תשוב לעבודה למשך כל תקופת ההודעה המוקדמת וישולם לה חלף הודעה מוקדמת החל מיום 25.2.18 ( סיום ימי המחלה) ועד ליום 25.4.18.

משכך רכיבי התביעה הנוגעים לאבדן הישתכרות, פיטורים שלא כדין ופצוי בגין הפסקת זכאות לקבלת דמי אבטלה נדחים.

...

מנגד לא שוכנענו בנסיבות העניין כי יש להורות לנתבעים להוציא מכתב התנצלות שעה שגם התובעת שיתפה את הדיירים בדברים כפי שפורט לעיל.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בגין חוק איסור לשון הרע בסך 50,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

משרוב רכיבי התביעה נדחו ותוך לקיחה בחשבון כי התובעת הודיעה על מחיקת הבקשה לסעד זמני, לאחר שמיעת עדויות רבות, לא שוכנענו כי יש לפסוק לטובתה הוצאות משפט ו/או שכ"ט עו"ד. זכות ערעור לבית הדין הארצי, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

התובע לא הבהיר מכוח מה נמצא זכאי לדמי אבטלה – הרי במועד הגשת התביעה הנטען לא עבד אצל הנתבעת ולא היה בחל"ת. לאחר קבלת המכתב, שוחח בא כוח התובע עם הנתבע והגיע עימו להסכמה כי התובע יודיע על התפטרותו וישולמו לו מלוא זכויותיו.

לנוכח האמור לעיל גם סוכם כי אין כל רלוואנטיות לשאלת תקופת ההודעה המוקדמת וההתפטרות נכנסת לתוקף החל ממחר.

הרי אם הנתבע סרב להחזירו המשמעות שהוא מפוטר והוא זכאי למלוא זכויותיו – פצויי פיטורים מלאים וחלף הודעה מוקדמת ככל שהנתבע וויתר על החזרתו לעבודה.

...

סכום התביעה המקורי כ-165,000 ₪, חבות הנתבעת בסיכומו של דבר ולאחר קיזוז הסכומים ששילמה ביתר, 10,275 ₪ – 6% משווי התביעה המקורי.

אשר על כן, החלטנו לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

משנדחתה התביעה כנגד הנתבע ישלם התובע את הוצאותיו בסך 2,500 ₪.

בקשתי שתמלאו עבורי טפסים לדמי אבטלה אבל רשמתם תקופה לא נכונה ובגלל זה אני לא זכאי לדמי אבטלה.

האם התובע זכאי לדמי הבראה ובאיזה שיעור? האם התובע זכאי לפדיון חופשה ובאיזה שיעור? האם התובע זכאי לדמי נסיעות ובאיזה שיעור? האם התובע זכאי לדמי חגים ובאיזה שיעור? האם התובע זכאי לפצוי בשל אי ביצוע הפרשות לקופת גמל? האם התובע זכאי לפצוי בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה? האם התובע זכאי לפצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958? העדים התובע העיד לעצמו והביא לעדות מטעמו את מר שמעון אור.

הנתבעים פירטו בכתב הגנתם את גירסתם, לפיה התובע הועסק "תקופה שנייה" בין 5/18 ל-3/19, אז עזב התובע את העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת, ולאחר מכן פנה לנתבע 2 ודרש "פיצויים שונים", ובסוף חודש 3/19 נערך לו גמר חשבון במסגרתו קיבל 28,000 ₪ במזומן, במסגרתו נערך חישוב של הפרשות פנסיוניות, דמי הבראה, ימי חופשה ועוד, לאחר קזוז חובותיו בגין הלוואות שקבל הנתבעים.

...

התוצאה התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 14,222 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.20 עד לתשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.

יוער, כי ממילא לא נחתם הסכם העבודה בין הצדדים ולכן גם אם התובע היה מוכיח כי הנו זכאי לדמי הודעה מוקדמת (ואין פני הדברים כך בנסיבות התיק דנן), מובן כי הוא לא היה זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת מעבר לתקופה המנויה בדין.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי אף אם ייקבע כי מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים בנגוד לעמדתה, מאחר שהתובע הוא שהודיע על סיום ההיתקשרות בין הצדדים, אין הוא זכאי לדמי אבטלה למשך 90 ימים מתום תקופת ההיתקשרות.

...

כעבור זמן מה ובניגוד לסיכום בין הצדדים, מר ימין הודיע לתובע כי לאור בעיות בתזרים המזומנים וכן בסוגיות אחרות הקשורות בחברת האם הנתבעת מבקשת לדחות את מתן 5% ממניות חברת האם וכי עליו להתאזר בסבלנות.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך שמדובר בפיצוי הנתון לשיקול דעתו של בית הדין, מסקנתנו הינה כי בנסיבות העניין, אין להעניק לתובע פיצוי לא ממוני.

סוף דבר תביעת התובע להכרה ביחסי עבודה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום הבא, אשר ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין: הפרשי שכר בגין חודש 9/18 בסך של 19,080 ₪.