תקופת הודעה מוקדמת בהתפטרות

בהיתחשב בכתבי הטענות ובחוסר ההסכמות בדיון המוקדם, הפלוגתות שנקבעו להכרעה הן: תקופת העבודה והסיבות לסיומה; אופן חישוב שכרה החודשי של התובעת; בכפוף להכרעה בפלוגתות לעיל - האם מגיע לתובעת תשלום, כלשהוא, כהפרשי שכר, "שעות נוספות", עמלות; זכאות התובעת לפדיון חופשה ושיעורה; זכאות התובעת להשלמות בנושא דמי הבראה והפרשות לפנסיה; זכאות התובעת לפצויי פיטורים; היש לתובעת עילת תביעה להחזר הוצאות שימוש בטלפון סלולרי והחזר הוצאות דלק ברכבה הפרטי, לצרכי העבודה; היש לנתבעת זכות קזוז, בגין אי מתן "הודעה מוקדמת להתפטרות" ותשלומים עודפים ששילמה - לטענתה - וכן, עקב עמלה שלא התקבלה ממשפחת כץ (לפי סע' 53 לכתב-ההגנה).

...

כמו כן, לא הוכחה טענתה, שתיווכה בעסקאות מכר, עבורן לא קיבלה עמלות, למעט עסקה אחת - בנכס של גב' מרטיושב, אשר בקשר אליו לא הוכיחה את גובה העמלה שהגיעה לה. למרות זאת, מצאנו לנכון להביא זאת בחשבון, בעת עריכת "קיזוז" בחובות הצדדים זה לזה.

מצאנו, שלתובעת הגיעו תשלומים בסך 2,575 ₪ - כפדיון חופשה, ועוד 1,969 ₪ - כדמי הבראה.

טענת הנתבעת ל"קיזוז" סכום שהיתה אמורה לקבל כעמלה ממשפחת כץ, בשל טענותיה על התהלותה של התובעת, שנמנעה מלהחתימה על הסכם תיווך - נדחתה אף היא, הן משום שלא פסקנו לזכות התובעת סכום שיאפשר קיזוז הסכום שנטען, בהקשר זה, והן משום שלגוף הטענה - לא מצאנו לה הצדקה, כיוון שהנתבעת ניהלה הליך נפרד מול משפחת כץ, אותו סיימה בפשרה, ואין להטיל על התובעת לשאת בתשלום עליו "ויתרה" הנתבעת, אם בכלל, עקב כך. למרות התוצאה, של דחיית עיקר תביעותיה של התובעת והתרת "קיזוז" תשלומים בודדים, שמצאנו שהגיעו לה - כל צד ישא בהוצאותיו, נוכח דחיית טענות הנתבעת, בקשר לעסקה עם משפחת כץ ובשים לב גם למחדלה, שלא טרחה לערוך "גמר חשבון" מסודר מול התובעת, לאחר שהובהר לצפריר, כי היא התפטרה, והתייחסותה לשכר התובעת כאילו הוא בגובה שכר המינימום החודשי, ולא לפי ממוצע תשלומי העמלות שקיבלה, כפי שהוסכם בהסכם העבודה.

עם זאת, בנגוד לטענת הנתבעת, התובעת זכאית לתשלום דמי מחלה בגין הימים החופפים את תקופת ההודעה המוקדמת שהתובעת הייתה צריכה ליתן לנתבעת עקב ההתפטרות שלה.

...

זאת ועוד, אנו קובעים כי מאחר שהרישום בתלושי השכר נמצא פיקטיבי וכי האמור נעשה ביודעין.

משכך והואיל ולא ניתן לפדות ימי חופשה במהלך תקופת העבודה ככל שלא נוצלו ימי חופשה בפועל (כאמור בפסק דין גרינברג ביסטרו, פסקה 18) ומשנקבע כי הרישום בתלושי השכר בגין רכיב זה הוא פיקטיבי, התובעת זכאית לפיצוי בגין כך. הנתבעת לא הציגה חישוב חלופי ומשכך אנו מקבלים את גרסת התובעת כי היא זכאית לסך של 2,249 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית.

משכך, לא נדרשנו לטענה זו. סוף דבר בהתאם לאמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: בגין דמי הודעה מוקדמת – 1,750 ₪.

לכן, שווי תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות הוא 760 ש"ח, לפי החישוב הבא: 5,700 ש"ח (משכורת חודשית) / 30 יום * 4 ימים.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים הגענו למסקנה, כי לא הוכחה טענת התובע לזיוף חתימתו.

אי לכך, הטענה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ועל הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: שכר עבודה לחודש מאי 2021 בסך 1,419.71 ש"ח. הפרשי שכר בסך 1,960 ש"ח. דמי חגים בסך 250.56 ש"ח. החזר הוצאות נסיעה בסך 834 ש"ח. קרן פנסיה בסך 48 ש"ח. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי העבודה (26.5.21) ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח. אם לא ישולמו סכומים אלה בתוך 30 ימים מהיום, יישאו אף הם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

אולם, הנתבעת מסרה לתובע ביום 21.5.17, מכתב (נספח לנ/1), שכותרתו: "קבלת הודעתך על סיום עבודתך בחברתנו" במסגרתו אישרה הנתבעת את הודעת ההתפטרות של התובע ואף רשמה : "הריני לאשר בזאת כי הועסקת בחברתנו מיום 22.8.2006 ועד ליום 14/6/2017 ", כלומר, התובע זכאי לשכר עבודה עד ליום 14.6.2017 וככול שהנתבעת ויתרה על עבודת התובע בתקופת ההודעה המוקדמת, עליה לשלם לתובע בגין תקופה זו. (לא נטען ואף לא הוכח שהתובע נעדר מהעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת).

...

התובע לא הביא ראיה לכך שהיה זכאי לתעריף שטוען לו. נזכיר נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובע, לא די בכך שיטען שנעשתה הפחתה בתשלום החזר הוצאות נסיעה כדי לחייב את הנתבעת לשלם לו מעבר הסכומים ששולמו לו. היה על התובע להציג את התעריף החודשי/היומי הזול ביותר בתחבורה הציבורית במסלול הנסיעה מביתו לעבודה, על מנת שנוכל לערוך בדיקה לטענת החסר בהחזר הוצאות נסיעה אשר שולמו לו. לפיכך, התביעה לחסר בהחזר הוצאות נסיעה- נדחית.

לסיכום: תביעת התובעים מתקבלת בחלקה - המעסיקה תשלם לידי כל אחד מהתובעים, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים פסק-דין זה, את הסכומים הבאים: לתובע מס' 1 – אסף זהר פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד על סך 6,000 ₪ פיצוי בגין אי הפרשת כספים לקופת גמל –פנסיה בסך 4,090.79 ₪.

בהתחשב בכך, שתביעותיהם של 7 מתוך 9 תובעים התקבלו בחלקן, ובכך שסך כל תביעות התובעים הגיעו לכדי סכום כולל של 1,808,839 ₪ ולאחר דיון והכרעה בכל מרכיבי התביעה, נפסק לזכות התובעים כולם, סכום כולל של כ - 100,000 ₪, אנו קובעים כי המעסיקה תישא בתשלום הוצאות ושכ"ט התובעים מס' 1,2,4,5,7,8, ו-9 בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהם.

בכך, כמו גם בנוסח המכתב ששלחה הנתבעת לתובע ביום 31.10.16, בו לא העלתה טענה בנוגע להודעה מוקדמת ואיחלה לתובע הצלחה, גילתה הנתבעת את דעתה לוותר על תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות.

...

בהיעדר דו"חות נוכחות לא שוכנענו שדו"ח האיתוראן אכן מלמד על שעות עבודתו של התובע בתאריכים לגביהם הוצגו לתובע שאלות בחקירה נגדית - 6.10.16 ו- 9.10.16 .

] לפיכך, נדחית התביעה לתשלום השלמת פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

בהיעדר ראיות שיתמכו בטענת התובע או שיאפשרו בדיקה של תחשיביו, אין מנוס מדחיית התביעה ברכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כך שעל הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לידיה, סך 13,669 ₪ כהפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות.