מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקופת ההתיישנות על קלון

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 4.8.16, עוד בטרם חלפה תקופת ההתיישנות המלאה, פנה העותר בשנית וטען, כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות על פי התקופה המקוצרת לאחר הפחתת ניכוי שליש מתקופת המאסר, כך שנכון למועד הגשת בקשתו, תקופת ההתיישנות חלפה עברה לה. בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 13.12.16 תוך קביעה, כי בתום תקופת ההתיישנות יוכל העותר לחדש בקשתו, והיא תדון לגופה, "מבלי להסתמך על שום מצג, על שום הבטחה, על שום תרחיש". ביום 15.1.18, יום לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המלאה, פנה העותר בשלישית.
ס"ק א(1) לסעיף 44 קובע, כי הלישכה רשאית לדחות את הבקשה לחידוש חברות "אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין". חוסר סמכות אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי למשיב סמכות עיון בהרשעות קודמות גם אם התיישנו, וזאת עד לתום תקופת המחיקה.
...
בהחלטה מיום 17.2.15 (מוצג במ/1) המליץ המשיב לעותר לחדש בקשתו בתום תקופת ההתיישנות "ללא שיש בכך הבטחה לקבלתו". לעומת זאת, ועדת ההתמחות, בפניה הופיע העותר בהמשך לפנייתו השלישית, נושא עתירה זו, המליצה להיעתר לבקשה ולחדש את חברותו של העותר בלשכה על רקע "חלוף הזמן הרב מעת ביצוע העבירות, חלוף תקופת התיישנות ההרשעות, המלצת צוות 51 שניתנה בשעתו והתמורות שחלו בחייו של המבקש...". עיון בפרוטוקול הדיון מלמד, כי המלצה זו התקבלה לאחר התלבטות לא פשוטה של החברים בוועדה ונשמעו דעות לכאן ולכאן.
סוף דבר העתירה מתקבלת באופן שעניינו של העותר יחזור לדיון לפני המשיב אשר ישקול, הפעם, את כל השיקולים הרלבנטיים שמנינו לעיל וייתן החלטה חדשה כטוב שכלו .

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהסתמך על עניין כספי, הדגיש בית המשפט העליון בע"א 3368/93 ונטורה נ' בולטין, פ"ד נ(4) 452, 458 (1997) (להלן: עניין ונטורה) את האבחנה בין ארוע, חבלה ונכות, וקבע כי "חבלה" (בסעיף 36(א) לחוק הנכים) היא הנזק הגופני שניגרם למי שתובע תגמולים על-פי החוק, ולא הארוע שבו נגרם נזק זה. בע"א (מחוזי ת"א) 3876/98 וילמוט נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 25.10.1999) (להלן: עניין וילמוט), בו נדונה מחלת נפש, יושמו קביעותיו של בית המשפט העליון בעיניין ונטורה, ונפסק כי במקרים מתאימים ניתן להסתפק לגבי מחלת נפש (בנגוד לפגיעה פיסית ברורה) ברשום לגבי התוצאה, אף כשאין רישום מפורט ומדוקדק לגבי האירועים שגרמו לה. מגמת פרשנות מרחיבה ברע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים, פ"ד נו(1) 649 (2001) (להלן: עניין פלונית) ניתן ביטוי להרחבה הפרשנית שניתנה להוראת סעיף 32א, שביסודה הענקת שיקול דעת רחב לקצין התגמולים להארכת תקופת ההתיישנות על-פי התנאים שנקבעו בו. כך אף בבג"ץ 3410/07 העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב נ' שר הביטחון (פורסם בנבו, 30.7.2008) (להלן: פסק דין העמותה), בו סקר בית המשפט את ההתפתחות החקיקתית והפסיקתית של סוגיית ההתיישנות בחוק הנכים, וחזר על העמדה לפיה יש לאפשר גמישות ככל שההשתהות בהגשת התביעה אינה נובעת ממחדלו של התובע, ובמיוחד כאשר מדובר בנכות המתאפיינת לעתים בתקופת חביון ארוכה (כמו הלם קרב או מחלת נפש).
החשש מפני החשפות ציבורית, ותחושות בושה, עלבון וקלון, הם אשר מונעים מקורבן הפגיעה המינית לחלוק עם סביבתו הקרובה את החוויה הקשה שעבר, להתלונן במישטרה או לתעד בכתובים את הפגיעה המינית.
...
אין אלו טיעונים במישור הצדק, ואין מנוס מהמסקנה כי המשיב לא התייחס לתנאי זה או שקל שיקולים שלא קשורים לו. לא הובאו טיעונים של צדק שיש בהם כדי לגבור על התחושה הפנימית שהארכת תקופת התיישנות לצורך בירור תביעה להכרה בנכות בגין פגיעה מינית מהווה ביטוי מובהק של עשיית צדק.
התוצאה לאור האמור לעיל, דין טענת ההתיישנות להידחות.
הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

פסול לכהונה של דרקטור שעבר עבירה (א) לא ימונה ולא יכהן בתפקיד של דרקטור אדם שהורשע בפסק דין סופי בעבירה – (1) לפי סעיפים 290-297, 414-438 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); (2) לפי סעיפים 52ג, 52דף 53(א) ו-(ב) ו-54 בחוק ניירות ערך; (3) אחרת שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עימה קלון.
מנסחי ההצעה ראו לנגד עיניהם את הרשעתו של אדם בפלילים בעבירות מסוימות כאות אזהרה, המצדיקה את הרחקתו מענייני חברה כלשהיא (פרטית וציבורית כאחד) (סעיף 256(א) להצעת החוק), וזאת עד לתום תקופת ההתיישנות על פי חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק המירשם הפלילי) (סעיף 262(ב)(1) להצעת החוק).
...
שיקול הדעת לסטות מכלל הפסילה, בין על דרך ביטול הפסילה ובין על דרך קיצור תקופתה, אמור להיות שמור למקרים מיוחדים ונדירים הכרוכים בנסיבות אינדיבידואליות לעבריין ולעבירה, שבהן עוצמת האינטרס במינוי המורשע לתפקיד ניהולי בחברה גוברת, מטעמים שונים, באופן ברור ובולט, על האינטרס הנוגד בהגנה על החברה הציבורית, ועל ציבור בעלי המניות המעורב בה. אלה הן אמות המידה שהייתי רואה לשרטט לצורך הפעלת שיקול הדעת השיפוטי לענין החריג לכלל הפסילה על פי סעיף 226(ב) לחוק.
סוף דבר כלל הפסילה של אדם שהורשע בעבירות פסילה מכהונה במשך חמש שנים כדירקטור בחברה ציבורית הוא חלק מאמצעי ההגנה והמנע בהם נוקטת השיטה כלפי מעשי עבריינות בתחום השחיתות וטוהר המידות ובתחום התאגידים ושוק ההון, שפשו בחברה הישראלית.
החריג לכלל הפסילה, הנתון לשיקול דעת שיפוטי, מחייב קיומן של נסיבות אינדיבידואליות מיוחדות ונדירות, שבהן ראוי, מן הבחינה המעשית והערכית, לתת משקל מכריע לחירות התאגידית שבבחירת דירקטורים, ולחופש העיסוק של המורשע, על פני שיקולי ההגנה על הציבור במניעת מינויו של אדם לתקופה מוגדרת לתפקיד ניהולי בחברה ציבורית, כשכתם פלילי דבק במעשיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ראשית יש לומר כי הנאשמת עוד לא התחילה ללמוד, וככל שתתחיל בלימודיה בעתיד, התקופה הארוכה הצפויה לה עד לסיום הלימודים וההתמחות, חופפת כימעט במלואה את תקופת ההתיישנות על ההרשעה.
סעיף 44(א)(1) לחוק קובע, כי ללשכה נתון שיקול דעת שלא לקבל מועמד לחברות בלישכה, אם הוא הורשע בעבר בעבירה שיש עימה קלון.
...
באופן עקרוני מקובלת עלי העמדה שהציגו שני הצדדים, שלפיה במקרה דנן נדרש רכיב ענישה מוחשי כלשהו, ולא ניתן להסתפק בעונש צופה פני עתיד.
עם זאת, אני סבורה כי עונש של שירות לתועלת הציבור אשר קרוב לתחתית המתחם אינו מתאים לנאשמת, בהיותו עונש בעל היבטים שיקומיים מובהקים, ואלה אינם מתקיימים בעניינה של הנאשמת.
לפיכך אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

אולם משהורשע ח"כ רמון במעשה מגונה, גם אם נקבע כי אין בכך קלון, אין להתיר את חזרתו לממשלה בטרם חלפה תקופת צינון משמעותית מאז הרשעתו.
מוסיף העותר וטוען כי יש להקיש לענייננו מההסדר הקיים לגבי שירות המדינה והציבור, אשר על פיו לא היה מתקבל אדם לעבודה אם הורשע בעבירה של מעשה מגונה, וזאת עד לחלוף תקופת ההתיישנות על פי תקנת השבים.
...
ההגנה התנגדה לבקשה זו. בית המשפט דחה את בקשת התביעה, וכך נימק את עמדתו (פסקה 16ה לגזר הדין): "בעניינו של הנאשם בתיק זה הגענו לידי מסקנה כי הנסיבות הכוללות של ביצוע העבירה אינן מצדיקות את הקביעה כי יש בעבירה משום קלון. המעשה החד-פעמי והבלתי מתוכנן בוצע על ידי הנאשם בעקבות שיחה חסרת טעם, במצב נפשי של אדישות. המעשה נמשך 2-3 שניות ונפסק מיד. השארת ההרשעה על כנה בניגוד להמלצת שירות המבחן, והקביעה כי אין במעשיו של הנאשם משום קלון, הם איזון נכון בין האינטרסים השונים, ומתן ביטוי נאות להיבטים השונים שהתעוררו בתיק זה, לרבות שיקולי מדיניות משפטית ראויה". בענין העונש, גזר בית המשפט על ח"כ רמון עונש של 120 שעות שירות לתועלת הציבור, ופיצוי למתלוננת בשיעור 15,000 ₪.
במסגרת הודעת השר שיטרית לכנסת הוא, אמר, בין היתר, את הדברים הבאים: "אני מתכבד להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה בישיבתה היום כדלקמן: צירוף שרים לממשלה בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה... אני מבקש לומר... לפני שאני מוסר את ההודעה, כי ראש הממשלה בדבריו בפני ישיבת הממשלה שבה אושרו השינויים הללו בממשלה אמר כדלקמן: ח"כ רמון הורשע בבית המשפט. צריך לומר, שבית המשפט, כשדן בנושא העונש, פסק את העונש במפורש באופן כזה שלא ימנע ממנו פעילות ציבורית בכנסת ובממשלה, וזאת אף על פי שהתביעה בקשה לפסוק שיהיה בעניינו קלון, ואף בקשה עונש שימנע ממנו לחזור לכנסת ולממשלה. שקלתי את המינוי של חיים רמון ואת כלל השיקולים בנושא זה – מחד גיסא את פסק הדין, העונש, ואת כל מה שכרוך בנושא; מאידך גיסא, את התרומה שיש למינוי חיים רמון לממשלה, לכנסת, ולעבודתו כראש הממשלה. לאחר ששקלתי בנושא, החלטתי שבאיזון בין השיקולים גוברים השיקולים למנותו לשר מאשר לא למנותו, ועל כן קבלתי את ההחלטה, וזאת אחרי שלמדתי את החלטת בית המשפט בנושא. על בסיס הדברים האלה של ראש הממשלה, ביקש ראש הממשלה, וכך החליטה הממשלה, לצרף את חבר הכנסת חיים רמון לשר נוסף בממשלה". בעקבות הודעה זו של השר שיטרית, התקיים דיון במליאת הכנסת ביחס לשאלת אישורה של הכנסת את החלטת הממשלה בענין צירופו של ח"כ רמון לממשלה.
יחד עם זאת, משזוהי עמדת חבריי, ביקשתי לפרוש עמדתי שתמציתה כי לעת הזו אין מנוס מביטול ההחלטה על המינוי לכהונת שר. בסיומם של דברים אפנה לדבריו של השופט טירקל בעניין פלונית, שם הפנה לדברים שאמר בשעתו השופט זילברג: "אם מבקשים אנו להיות מדינה למופת, חברה שהיא אור לגויים ועם סגולה, עלינו לזכור - כפי שהיטיב לומר זאת השופט מ' זילברג - כי:
במילים לא די. על שיקול זה לקבל משקל ההולם את מידותיו בקבלת החלטה על מינויו של אדם לתפקיד ציבורי, וכך צריך היה להיעשות במקרה זה. ש ו פ ט ת השופט א' גרוניס: במחלוקת שנפלה בין חברותי השופטות, מצרף אני דעתי לדעתה של השופטת א' פרוקצ'יה כי דין העתירה להידחות.
על יסוד כל האמור מסקנתי היא שעל בית המשפט להימנע מהתערבות בהחלטה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו