מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקופת אי כושר עקב פגיעה בעבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך תקופה זו היה בתקופת אי כושר עקב פגיעות בעבודה מיום 23.8.17 עד 15.10.17 וכן מיום 1.7.18 עד 31.8.18 ( ר' נספח ב' לתצהיר הנתבעת).
אשר לתקופת ההפרשה - נקדים ונאמר כי לא מצאנו לחייב את הנתבעת להפריש עבור התובע כספים לפנסיה (לרבות לפיצויים) עבור התקופה בה שהה באי כושר כתוצאה מתאונת עבודה.
...
עד הנתבעת, שגם התובע אישר כי הוא זה שמוציא את תלושי השכר כלל לא נחקר בעניין זה. אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.
סיכום לסיכום, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, אשר דחה עתירת התובע להכרה בפגיעות הנטענות: בכתף, ועמ"ש צוארי - כפגיעה בעבודה.
לשאלה א' השיב: "כפי שכתבתי בחוות דעתי "אני סבור שיש לשייך את תקופת אי הכושר בגין הפגיעה הצוארית, ממועד הארוע ועד לסוף חודש מרץ 2021". לשאלה ב' השיב המומחה: "כן". הכרעה – כתף שמאל: כפי שפורט מעלה - המומחה מטעם ביה"ד קבע כי הארוע מיום 29.9.20 לא גרם לקרע בכתפו של התובע.
...
אין בידינו לקבל טענה זו. בחווה"ד המקורית קבע המומחה כי קרע חלקי ב-SSP תוקן בניתוח.
סיכום: אנו נותנים תוקף של פסק דין להודעת הנתבע שהכיר בליקוי בצוואר כאמור בחווה"ד של מומחה ביה"ד. בנוסף אנו קובעים כי התאונה מיום 29.9.20 גרמה לתובע לכאבים בכתף שמאל.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט ב"כ בסך 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, המסמכים הרפואיים מאששים טענותיה כי יש להכיר בפגימה בכתף כפגיעה בעבודה ולו על דרך ההחמרה, ויש לדחות את מסקנות המומחה.
המומחה אף שלל קיומה של החמרה וכן צורך לטפול רפואי ייעודי לכתף, ולא ניתן לייחס תקופת אי כושר בגין הפגיעה בכתף.
...
יצחק לובוצקי, שם. לאחר עיון בטענות הצדדים, בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, הנני קובע כי יש לדחות את התובענה, ואפרט.
לאור התוצאה אליה הגענו, ובשים לב כי הנתבע הכיר בחלק מהפגימות לאחר הגשת כתב התביעה, הנני קובע כי הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובע אישר בעדותו, כי הפסיק לעבוד בסוף אפריל בעקבות תאונת עבודה וכי לאחר מכן לא חזר לעבוד שם (עמ' 17 ו-18 לפרוט').
לאור כך, ובשל האפשרות לעליות ומורדות במצבו הנפשי והגופני במהלך התקופה, כמו גם הצורך בטיפולים ותקופת ההחלמה הלא קצרה שעבר, אין מקום לגישה של "הכל או כלום". כלומר, אין מקום לפסוק פיצוי אריתמטי בהתאם לשעור הגריעה מכושר ההישתכרות כפי שנקבע לעיל, אלא פיצוי המביא בחשבון את הפגיעה בכושר ההישתכרות (כנכס) ולאו דוקא את הפסד ההישתכרות (קציר, בעמ' 407-408; להבדלים בין הגישות ראו גם ע"א 237/80 ברששת נ' האשאש, פ"ד לו(1), 283 (1981)).
בעיניין זה הנתבעת גם הפניתה למימצאי בדיקה במל"ל מיום 02.09.18 שם נרשם בין היתר "אי כושר מלא ויציב לעבודה עקב סכיזופרניה" ולכן הוחלט על דרגת אי כושר בשיעור של 100% (עמ' 171 לתיק מוצגי נתבעת) אלא שבהמשך אותו מיסמך סומן כי התובע "מסוגל לעבודה מוגנת ולעבודה שאינה מפרנסת" (עמ' 132 לתיק מוצגים של הנתבעת) התובע כאמור הצליח לעבוד במומו גם אם לא באופן רציף ולא בצורה מסודרת אצל אותו מעסיק.
לטענתו הוא נידרש לשכור דירת קרקע עקב הפגיעה ברגל שמאל שהגבילה אותו בעליה ובירידה במדריגות בית מגוריו ולכן לטענתו החל מיום 01.01.2019 שכר בית קרקע בעלות של 3,700 ₪ בטבריה, וכי הפרש זה בדמי השכירות לעומת דמי השכירות ששילם בדירתו הקודמת – 1,700 ₪, נובע מכך שדמי שכירות בדירת קרקע גבוהים מדמי שכירות בקומה גבוהה יותר ללא מעלית.
...
לסיכום, מצאתי לפסוק לטובת התובע הפסד שכר לעבר בסכום של 85,000 ₪.
לאור כל האמור התובע לא הוכיח כי הוא נדרש לבצע התאמות דיור או להחליף את דירתו בשל הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה – כאשר גם שיעור הנכות האורתופדית 24%, וטיב הפגימה אין בהם די כדי לבסס הטענה.
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 80,000 ₪ הוצאות רפואיות לעבר לעתיד 20,000 ₪ סה"כ נזק 620,625 ₪ ניכוי אשם תורם בשיעור 30% 186,187 - ניכוי תשלומים תכופים 25,000 ₪ - סה"כ 409,438 ₪ (במעוגל) התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 409,438 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום של 95,808 ₪, והחזר אגרת תביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ד"ר אליהו סלטי, מומחה אורתופדי מטעם התובע, קבע לו נכות צמיתה של 15% לפי תקנה 31(3)ב' לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: תקנות המל"ל) בגין פגיעה בעצב הרדיאלי, נכות של 10% לפי תקנה 41(10)(ז) בגין איבוד תנועת הסופינציה באמה, 5% לפי תקנה 41(10)(ה) בגין הגבלה בתנועות שורש כף היד ו - 5% לפי מחצית תקנה 75(1)ב לתקנות המל"ל בשל הצלקת שנותרה, סך הכל 30.96% במשוקלל.
כאמור, המומחה האורתופדי מטעם בית המשפט קבע לתובע תקופת אי כושר מלאה עד ליום 30.11.2018 ונכות זמנית של 50% בין החדשים דצמבר 2018 עד מאי 2019.
לא מצאתי לנכון להתבסס על שיעור נכות גבוה יותר, כפי שבקש התובע בסיכומיו, זאת הגם שבחלק מהתקופה היתה נכותו הפסיכיאטרית גבוהה יותר, וזאת מטעמים הבאים: ראשית, כפי שציינתי לעיל, לא התרשמתי ממהימנותן הגמורה של טענותיו במישור זה. שנית, התרשמתי, כי התובע לא נקט צעדים ממשיים להשתלבות בעבודה חדשה, לרבות הסתייעות בעיניין זה על ידי ענף שקום במל"ל; סביר יותר בעיניי הוא, כי התובע העדיף להתקיים על קצבת אובדן כושר עבודה ועל קצבת הנכות מהמל"ל, אשר הגיעו יחדיו לרמת שכרו עובר לתאונה.
...
יחד עם זאת ובשים לב לכך שהתובע שב לעבודה באותה רמת שכר שהשתכר עובר לתאונה, ולאור ההשלכה שיש לכך על נכותו הנפשית, סבורתני כי אין לפסוק לתובע ברכיב זה את הסכום האריתמטי המלא, אלא סכום גלובלי, אותו אני מעריכה בסך של 400,000 ₪ (יצויין כי בחישוב אריתמטי מלא התוצאה היא: 12,000 ₪ X 27.5% X 169 (מקדם היוון) = 557,700 ₪).
מכל האמור לעיל, המשקל שיש ביכולתי ליתן לעדותו של הבן ס' הינו זעום ביותר.
סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 232,782 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ. בנוסף תחזיר הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה, עלות חוות הדעת של מומחי התובע וחלקו בשכר מומחי בית המשפט, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ועד היום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו