תצהיר תמיכה מטעם הבנק בגין שיקים ללא כיסוי

המערער טען שהוא לא התייצב בבנק משום שהוא היה עסוק ב"מיזעור נזקים" עקב החזרת השיקים בחשבונו.

ב(3) אי צירוף תצהיר על ידי הבנק באשר לטענת המערער, לפיה הבנק לא הגיש תצהיר ולכן לא הוכיח את טענותיו העובדתיות, בהתאם לסעיף 6(ג) לתקנות שיקים ללא כסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981, תשובת הבנק אינה טעונה תמיכה בתצהיר.

מכך עלו מסקנות לכאוריות, לפיהן פעילות השיקים לא קשורה לפעילות עסק המחשבים, והיא מחוסרת הגיון כלכלי, וכן חשדות, לפיהם החשבון משמש את המערער או מי מטעמו לניהול פעילות כספית של אחר, קבלת שירותים בנקאיים עבור אותו אחר, גילגול שיקים עבור עצמו או עבור אחר, והלבנת הון.

...

בנסיבות אלה, מתבקשת המסקנה שהחשבון לא שימש לניהול עסק של מחשבים אלא למטרה לא ידועה אחרת שאף יתכן שאינה חוקית, ובניגוד להסכם עם הבנק.

מיום 1.7.1992 תיקון מס' 2 ס"ח תשנ"ב מס' 1384 מיום 21.2.1992 עמ' 74 (ה"ח 2060) "שיק שסורב" – שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, אף אם זו לא היתה הסיבה היחידה לסירוב ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול; סוף דבר הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיב את הוצאות ההליך בסך של 10,000 ש"ח. לאור הודעת המערער על כוונה למצות הליכי ערעור במקרה של דחיית הערעור ובקשתו להותיר את הסעד הזמני על כנו, אני מורה כי הסעד הזמני (מניעת תחילת ההגבלה), יישאר על כנו למשך 30 יום מהיום.

אין לאסיא, בנסיבות הענין ולאחר שקבלה מהתובעת התמורה בגין השיק ,סך של 180,080.71 ₪ ביום 10.01.2018 (מוצג נ/2),עילת הגנה שטרית כנגד השיק.

התביעה שכנגד נתמכה בדוחות רווח והפסד של אסיא לשנת 2018 (נספח לתצהיר העדות הראשית מטעמה), ולפיהם לאסיא רווח שנתי של 194,654 ₪ לשנה, ודוח רווח והפסד מפורט לחודשים ינואר עד ספטמבר, ובו הפסדים בינואר (32,683 ₪), במרץ (6,438 ₪) וביולי (25,129 ₪).

מתצהיר מנהלת הבנק עולה, שמזה זמן מצבה הכלכלי של אסיא היה בכי רע. נעשו שלושה ניסיונות מטעם הבנק להסדר חוב עם אסיא, אך זו לא הסירה מחדליה, שיקים רבים שהופקדו בה חוללו, וחשבונה הוגבל בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981.

...

סיבת ההחזרה היא "נתקבלה הוראת ביטול". תמצית טענות הצדדים טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (אסיא) טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, כי על הבקשה לביצוע השטר להידחות על הסף נוכח הסתרה, העלמה, מצג שווא, ואי נימוק מספק של עילת התביעה ושל מהות ההחזקה בשטר על ידי קרדיטפלייס (תצהיר ההתנגדות ותצהיר הבקשה להסרת עיקול מיום 13.3.2018, המהווה חלק ממנו).

בדיון מיום 22.09.2019, טענה קרדיטפלייס כי מבחינה פרוצדורלית, דין התביעה שכנגד להידחות, הואיל ואסיא לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשתו (פרוטוקול מיום 22.9.2019 עמ' 4 שו' 22-15).

איני מקבל את טענת אסיא כי יש לראות בהיעדר מימון החשבונית הנוספת, ביטול של החוזה על ידי קרדיטפלייס.

סוף דבר הגם שהנתבעת לא העלתה עילת הגנה כנגד פירעון השיק נשוא ההליך יש לקחת בחשבון גם האמור להלן: עילת הסירוב הראשונה, מוצג נ/1, היתה ביום 14.2.2018, וכאשר כמפורט במסמך זה, מקורה היה ב :"יש לנו משקיע גדול מאוד שיצא מהמערכת ונוצר לנו בור..." .יום לאחר מכן, 15.2.2018 ,התקבל אצל הנתבעת התשלום מחברת שפיר מבנים ובהמשך לכך, ובמהלך בדיקה שנעשתה מספר ימים לאחר הבקשה למימון החשבונית, והתברר כי הנתבעת קיבלה את הכסף מחברת שפיר, נוסף נימוק אחר לאי מימון החשבונית ועיקרו: הפרת ההסכם והפרת אמון מצד הנתבעת שבעטיה הופסק האשראי.

לפיכך מורה כי לסילוק סופי ומלא של התביעה תשלם הנתבעת לתובעת סך נוסף של 45,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

אף לו ניתן היה לסגור טכנית את החשבון קודם לכן, הדבר לא היה משנה לעניין החזרת השיקים מהטעם כי "א.כ.מ". נכון למועד הגשת תשובת הבנק לבקשה, הוצג וסורב שיק נוסף ביום 20.12.18.

באשר לטענת אי-הגשת תצהיר מטעם הבנק – תקנות שיקים ללא כסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 (להלן: "תקנות השיקים") קובעות במפורש כי בעוד את הבקשה יש לתמוך בתצהיר, לא כך לגבי תשובת המשיב.

...

למרות האמור לעיל, ובשים לב לתכליתו של החוק, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לגרוע את השיקים נשוא הערעור.

אינני מקבלת את טענת הבנק כי לאור החלטות בית המשפט המחוזי הנכבד, בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה, אין לבית משפט זה סמכות לקבל את הערעור.

פרשנות הבנק, אילו הייתה מתקבלת, הייתה גם מרוקנת מתוכן את קביעתו של בית המשפט המחוזי בסעיף 9 להחלטה מיום 20.12.2018 כי: "הדרך העומדת למבקשת לבטל את הבאתם במניין של השיקים שסורבו או חלקם היא זו הקבועה בחוק שיקים ללא כיסוי". לאור כל האמור לעיל, והגם שהבנק נהג כדין, ופרשנותו את ההסכם שבין הצדדים היא הנכונה, ראיתי לנכון לקבל את הערעור, ולגרוע את השיקים נשוא הערעור ממניין השיקים על פי החוק.

הנתבע התגונן וטען בתצהיר התומך בהתנגדות לבצוע שטר שהגיש כי בתחילת חודש ינואר אותה השנה, הזמין, לראשונה בחייו, פנקס שקים בבנק בשל רצונו להרשם לקורס אנליסטים במכללת ספורט פאנל.

עוד טען הנתבע כי אביו הופתע כאשר הופקדו השיקים מאחר ודמי השכירות שולמו על ידי אחיו של הנתבע בהעברות בנקאיות מחו"ל ובקש ממנו לכבד את השקים לחברת הניהול ואחיו יפרע סכומי שקים אלו לידיו בהעברה בנקאית מחו"ל. לפיכך, טוען הנתבע, הניח לשיק אחד לפקודת חברת הניהול להפרע בחשבונו אך הודיע לאביו כי יתר השקים יבוטלו אך הבנק לא אפשר לו לבטל את השקים ללא הצגת תלונה במישטרה.

מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו בו חזר על האמור בתצהיר התומך בהתנגדות ואף ציין כי מעולם לא שוחח עם התובעת או עו"ד שיינפלד או מי מטעמן אפילו טלפונית.

טענתו של הנתבע כי ניסה לבטל את השיקים אך הבנק סרב, אינה מתיישבת עם הכלל הנוהג בבנקים לאפשר ביטול תוך ציון נוסף כי אין כסוי מספיק.

...

אינני מקבלת את גישת ב"כ הנתבע לפיה על בית המשפט להסתמך אך ורק על דרכים אלו ואם לא התקיימה אחת מהן לפחות – דין התביעה להידחות כטענתו.

סוף דבר אם כך, הוא כי הנני מקבלת את התביעה ודוחה גרסת הנתבע לפיה זויפה חתימתו על פני השקים.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

רקע הדברים ביום 30.11.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (השופטת ע' אייזדרופר) בעש"א 1156-08-21 ובעש"א 5250-11-21, במסגרתו נדחו ערעורי המבקש לפי לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, בגין החלטת המשיב, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ, לסרב לפרוע 18 שיקים מחשבון המבקש, ובגין החלטתו הצפויה לסרב לפרוע 6 שיקים עתידיים נוספים.

המשיב היתנגד לבקשת המבקש וטען כי לבקשה הנ"ל לא צורף תצהיר כדי לתמוך בנטען במסגרתה, וכי ממילא המדובר בעירעור סרק שסכויי קבלתו נמוכים ואינם מצדיקים קבלת בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון.

ביום 10.7.2022, לאחר שהוגשה בקשה מתוקנת על ידי המבקש, תשובה מטעם המשיב, ותגובה לתשובה מטעם המבקש, ניתנה החלטת בית המשפט ובה נדחתה אף הבקשה המתוקנת לעיון מחדש.

...

יחד עם זאת, על בסיס היגיון הדברים המפורטים לעיל, אף אני סבור שבהליך ערעורי שבו המשיב הינו נושה מקצועי, ואילו המערער הוא בעל דין שידו אינה משגת, ראוי להקל בבחינת בקשות למתן פטור מהפקדת ערובה.

על רקע האמור לעיל, סבורני כי בנסיבות העניין, לאור מהותו של ההליך ונוכח זהותו של המשיב, די בחוסר מסוגלותו המוכח של המבקש כדי להצדיק מתן פטור מלא מהפקדת ערובה.

משכך, לא מצאתי לדון בה. על רקע האמור לעיל הבקשה מתקבלת.