תצהיר תמיכה בבקשת תיקון כתב טענות

תקנה 46 (א) לתקנות החדשות מורה כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". התקנות החדשות אינן מאיינות את הפסיקה רבת השנים שניתנה על בסיס התקנות הישנות, וחלקן אף אמצו את רוח הפסיקה אל תוך לשון החיקוק.

בנסיבות העניין מצאתי כי אין מקום לעשות כן בנסיבות של תיק זה, בו המבקשת עותרת בחלוף ארבע שנים לתקן את כתב תביעתה באופן מהותי, לזנוח כליל וללא הסבר משפטי או עובדתי טענות קודמות ולהעלות טענות עובדתיות חדשות שלא בא זכרן קודם לכן ובהעדר נימוק מספק לכך או תצהיר תומך וללא עמידה בצל צלן של התקנות החדשות.

...

גם הטענה לעניין חוות דעת השמאי אין בה כדי לספק בנסיבות העניין בשים לב למועדים ולטענות הסתמיות גם בהיבט זה וגם בעניין זה מקובלת עליי עמדת המשיבה.

לסיכום, התקנות החדשות מטילות על ביהמ"ש כתמיד לנהל דיון יעיל, צודק והוגן תוך התחשבות בשיקולים המביאים בחשבון לא רק את עניינם של הצדדים להליך אלא את כלל המתדיינים והאינטרס הציבורי.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

זאת, תוך היתחשבות, בין השאר, "בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג", וזאת לשם "קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן". נוסח זה, כמו גם הדגש שנותנות התקנות החדשות לאנטרס הצבורי שב"קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" תוך "חסכון במשאבי זמן ועלויות" (תקנה 5 לתקנות החדשות), מצדיק בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות כיום, משהיה מקובל בעבר (רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ (13.7.22)).

על האמור אוסיף, כי עיון בבקשה, בתצהיר התומך בה ובטיוטת כתב התביעה המתוקן שצורפה לה, מעלה כי מדובר בשני שיקים שנמסרו באותו מועד נטען (ראו: סעיף 22 לכתב התביעה המתוקן), ז. פ. 20.7.22 ו- 20.8.22, באמצעות אותו ח'מיס סלאם, וחרף הטענות שהושמעו, השיק מושא בקשת התיקון לא הוגש לבצוע כלל ועיקר, וזאת חרף הפער המצומצם בין מועדי הפרעון הנקובים (יוני ואוגוסט 2022) לבין המועד בו נטען לראשונה לצורך בהגשת בקשת התיקון.

...

אולם, סבורני כי חוסר תום לב פוגם בבקשת התיקון, שעה שלא ברורה עתירת התובעת לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת שיק נוסף, מבלי שזה הוגש לביצוע כלל.

עוד נפסק, כי מקום שבו עניינו של התיקון המבוקש בהוספת עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, נוהג בית המשפט להיעתר לבקשה בצמצום (רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה כפר ביאליק (19.12.13)).

משום כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לטענת הערייה, לבקשות אף לא צורף נוסח כתב התביעה המתוקן אשר הגשתו מתבקשת כדי שניתן לדעת מה הקף התיקון המבוקש ואף לא צורף תצהיר בתמיכה לעובדות החדשות הכלולות בשתי הבקשות.

הטעם לפער בסכום ההוצאות נובע מכך שמצאתי להבחין בין הנתבעות 1 ו- 2 שהגישו תגובות לבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעת נוספת והן אמורות להגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות התיקונים – לעומת הנתבע 3 שהודיע כי אין לו עמדה ביחס לצרוף נתבע נוסף, אך הוא מיתנגד לתיקון כתב התביעה ככל שיש בו להרחיב חזית נגד הבנק, לצד זאת החלטתי לפסוק הוצאות אף לטובת הנתבע 3, שכן בשים לב לכתבי הטענות החדשים שיוגשו – יתכן שידרש אף הוא להגשת כתב הגנה מתוקן.

...

התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים, באופן הבא: לנתבעות 1 ו- 2 ישלמו התובעים הוצאות בסך 7500 ₪ לכל אחת.

לנתבע 3 ישלמו התובעים הוצאות בסך 3000 ₪.

הטעם לפער בסכום ההוצאות נובע מכך שמצאתי להבחין בין הנתבעות 1 ו- 2 שהגישו תגובות לבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעת נוספת והן אמורות להגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות התיקונים – לעומת הנתבע 3 שהודיע כי אין לו עמדה ביחס לצירוף נתבע נוסף, אך הוא מתנגד לתיקון כתב התביעה ככל שיש בו להרחיב חזית נגד הבנק, לצד זאת החלטתי לפסוק הוצאות אף לטובת הנתבע 3, שכן בשים לב לכתבי הטענות החדשים שיוגשו – יתכן שידרש אף הוא להגשת כתב הגנה מתוקן.

בשולי הדברים נעיר כי אמנם בנגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, לא קיימת בתקנות בית הדין חובת הגשת תצהיר לתמיכה בטענות עובדתיות המועלות בהליכי ביניים (ראו: ע"ע (ארצי) 36731-09-12  כנעאן - מיפעל מתכת חניתה בע"מ. פסקה 44 (17.1.2013) והאסמכתאות שם; בר"ע (ארצי) 51197-09-19 מסקטל – מגדל חברה לביטוח בע"מ. פסקה 16 (23.1.2020)), אך "ככלל, עת מדובר בבקשה לתיקון כתב טענות (כתב תביעה או כתב הגנה), ומועלות בה טענות עובדתיות להצדקת הבקשה לתיקון בעיתוי בו הוגשה, יש מקום שהמבקש את התיקון יגיש תצהיר לתמיכה בטענות אלה, ככל שאינן עולות מהחומר שבתיק. ויובהר: התצהיר התומך בבקשה צריך להתייחס לטענות העובדתיות שביסוד הבקשה לתיקון כתב הטענות, ולא לטענות העובדתיות המועלות בכתב הטענות המתוקן, שכן אין לקיים הליך הוכחות בתביעה במסגרת הבקשה לתיקון כתב טענות" (בר"ע (ארצי) 6254-12-14‏ פיטרמן – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ. פיסקה 26 (6.10.2015)).

...

בנסיבות העניין ועל מנת למנוע פגיעה של ממש במבקשת, מצאנו לקבוע כי כתב ההגנה המתוקן יתקבל לתיק, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות שמטרתן בין היתר הרתעה מפני תכסיסנות דיונית (השוו: בידני תעשיות.

על המבקשת היה אפוא לתמוך טענותיה העובדתיות לעניין נסיבות גילוי הטעות הנטענת ועיתוייה בתצהיר, אך בהתחשב במכלול הנסיבות – ובהן בין היתר: צירוף התצהיר לבקשת רשות הערעור, קבלת הבקשה חרף דחיית הסברי המבקשת לעניין עיתוי התיקון והחיוב בהוצאות משמעותיות – לא מצאנו לדחות את בקשת רשות הערעור עקב אי הגשת תצהיר תומך לבקשת התיקון.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בהתאם ובכפוף לאמור בסעיף 18 לפסק הדין.

הבקשה מטעה ואינה תואמת את התיקונים שנעשו בפועל בטיוטת כתב התביעה המתוקן המצורפת אליה, שכן התיקון המבוקש אינו "רק" כימות השווי (והסרה טכנית של התובע 8 שבעניינו ניתן פסק דין), אלא תיקון עובדתי ומשפטי מקיף הכולל טענות עובדתיות, משפטיות, עילות חדשות (ללא תצהיר וחוות דעת מומחה), חסרות כל בסיס מינימאלי היכול לאפשר תיקון כתב טענות.

למען הזהירות, ככל שבית המשפט יסבור כי בכל זאת יש לצרף תצהיר תמיכה לבקשה, יש לאפשר למבקשים לצרף תצהיר תמיכה כאמור, ולהמנע מדחיית הבקשה בשל עניין טכני זה. יש לדחות את טענת המשיבים לאי צירוף חוות דעת שמאי מומחה לטיוטת כתב התביעה המתוקן, לכאורה בנגוד להחלטת בית המשפט.

...

לפיכך, באיזון הראוי אני מורה כי חוות הדעת מטעם התובעים תוגשנה תוך 30 יום מהיום.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות תיקון הבקשה בסך של 10,000 ש"ח ומע"מ. כתב תביעה מתוקן הזהה לכתב התביעה שצורף לבקשה (למעט לענין סכום התביעה ואופן כימותה שיבחן מחדש ע"י ב"כ התובעים) יוגש תוך 7 ימים.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.