ההליך של דיון מהיר נועד לקבוע סדרי דין ייחודיים לתובענות אזרחיות בסכומים נמוכים יחסית, כאשר "כוונת מתקין תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היתה שהליך בסדר דין מהיר יתנהל ביעילות ויסתיים תוך פרק זמן קצר יחסית"(ר' רע"א 6311/15 פרופ' ד"ר אילן שדה נ' צבי גלברד, פיסקה 5 (16.11.2015)).
באשר לעדותם של עדים מטעמו של בעל דין, הרי שבעוד שבתקנות הקודמות נקבע בתקנה 214ט (א) כי "בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהיר עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים...", ואף נקבעה הוראה המחייבת התייצבות המצהירים לדיון (ר' תקנה 214יד' (ב)), התקנות החדשות אינן כוללות הוראה ספציפית הנוגעת לעדות העדים, וחל הדין הכללי (ר' סעיף 1 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ותקנה 67 (א) לתקנות החדשות).
...
מעבר לנדרש, ב"כ התובע מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני כך שגם משיקולים מערכתיים אין מקום להעתר לבקשה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, ובטענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת בלי לבקש את תשובת המשיבה.
בטרם סיום, אציין כי לא מצאתי ממש באותו חלק של ההנמקה שבו התייחס בית משפט קמא באופן אישי לבא-כוח המבקש, וראה בכך שהוא "מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני" נימוק המצדיק את דחיית בקשתו "משיקולים מערכתיים". אין בהגשת מספר תביעות ואף תביעות רבות על ידי עורך דין אחד כדי להחיל לגבי ההליכים שאותם הוא מגיש דין אחר מהדין החל על הכלל או להפעיל לגביו או לגבי לקוחותיו "שיקולים מערכתיים".
סיכום
הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.