תצהיר עדות ראשית בהליך סדר דין מהיר

המסגרת הדיונית: המדובר בהליך בסדר דין מהיר; תצהירי עדות ראשית לא הוגשו; משכך- התצהירים המחייבים של הצדדים היו תצהיריהם אשר צורפו לכתבי הטענות.

...

למען הסדר אציין, כי הדיון בפרק זה בא למעלה מן הצורך, שכן כפי שקבעתי לעיל, די באיחור בביצוע התשלומים השני והשלישי, כדי להביא למסקנה, כי מועד המסירה החוזי הוארך וכפועל יוצא, דין התביעה להידחות.

מעת שדין התביעה להידחות לא מצאתי להידרש אליה בהרחבה, ואולם למעלה מן הצורך אציין, כי נספח השינויים שיקף הסכמה למחיקת ריביות והפרשי הצמדה (שינוי הוראות סעיף 8.3 להסכם), כך שטענה הנתבעת מוקשית.

סוף דבר: נוכח האמור- דין התביעה להידחות.

ההליך של דיון מהיר נועד לקבוע סדרי דין ייחודיים לתובענות אזרחיות בסכומים נמוכים יחסית, כאשר "כוונת מתקין תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היתה שהליך בסדר דין מהיר יתנהל ביעילות ויסתיים תוך פרק זמן קצר יחסית"(ר' רע"א 6311/15 פרופ' ד"ר אילן שדה נ' צבי גלברד, פיסקה 5 (16.11.2015)).

באשר לעדותם של עדים מטעמו של בעל דין, הרי שבעוד שבתקנות הקודמות נקבע בתקנה 214ט (א) כי "בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהיר עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים...", ואף נקבעה הוראה המחייבת התייצבות המצהירים לדיון (ר' תקנה 214יד' (ב)), התקנות החדשות אינן כוללות הוראה ספציפית הנוגעת לעדות העדים, וחל הדין הכללי (ר' סעיף 1 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ותקנה 67 (א) לתקנות החדשות).

...

מעבר לנדרש, ב"כ התובע מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני כך שגם משיקולים מערכתיים אין מקום להעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, ובטענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת בלי לבקש את תשובת המשיבה.

בטרם סיום, אציין כי לא מצאתי ממש באותו חלק של ההנמקה שבו התייחס בית משפט קמא באופן אישי לבא-כוח המבקש, וראה בכך שהוא "מגיש תביעות רבות דומות לתביעה שלפני" נימוק המצדיק את דחיית בקשתו "משיקולים מערכתיים". אין בהגשת מספר תביעות ואף תביעות רבות על ידי עורך דין אחד כדי להחיל לגבי ההליכים שאותם הוא מגיש דין אחר מהדין החל על הכלל או להפעיל לגביו או לגבי לקוחותיו "שיקולים מערכתיים". סיכום הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

בדיון לפניי ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה ולהתאים את סכום התביעה להליך בסדר דין מהיר, כך שתוכל לתבוע את מלוא נזקיה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

...

משמצאתי כי אין בידי לקבל את חוות דעת המודד, שכן הוא הודה כי לא מדד את כלל השטחים הצריכים לעניין, הרי שאין רלוונטיות לחוות דעת זו. באשר להצמדת הדירה בטאבו, התובעת העידה לפניי כי היא לא אישרה את ביצוע ההצמדה כל עוד מתנהל הליך בבית המשפט ביחס לשטח הגינה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת והיא לא עמדה בו. בנסיבות דנן, לא שוכנעתי באמצעות ראיות התובעת או באמצעות עדיה כי שטח הגינה הינו 34.5 מ"ר ולכן אין בידי לקבל את התביעה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

יוער, כי במהלך דיון ההוכחות ביקש עד התובעת להציג לראשונה צלום של הרזרבות שלכאורה נספרו בשטח, ברם עתוי הבקשה הנו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, בפרט כשמדובר בהליך בסדר דין מהיר כאשר מלוא הראיות צריכות להיות מוגשות עם כתב התביעה.

ברם, לימים הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו של עלי גזאלין, מנהל גזאלין, בתביעה שלפניי.

...

לאור המקובץ, השתכנעתי כי הנתבעת עמדה בהסכמות מיום 15.10.2019 ולא נכרת הסכם אחר עובר להגעת הסחורה ארצה.

סוף דבר: מכל הטעמים האמורים- דין התביעה להידחות.

בנסיבות דנן, סבורני כי ראוי שכל צד יישא בהוצאותיו, בעיקר לאור התנהלותה של הנתבעת אשר לא אחת גררה רגליים או נמנעה מביצוע בדיקה מקיפה של טענות התובעת באופן שהיה בו כדי לשפוך אור על העובדות בזמן אמת ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

לאחר שניתנה רשות להיתגונן, הועבר ההליך לסדר דין מהיר.

לא זו אף זו. לטענת עו"ד מזור הוא ערך באופן אישי ביקורת כרטסות ועל פי התחשיב שהוא ביצע שולמו הכספים בסך של 56,456 ₪ (סעיף 10 לתצהיר הבר"ל וסעיף 17 לתצהיר עדותו הראשית).

...

כך גם נטען בתצהיר עו"ד מזור (סעיף 7 לתצהיר התמיכה בבר"ל) כי "לימים הוסכם כי אכן הנתבעת תשלם לתובעת במקום חברת געש". הנתבעת, כפי שפורט לעיל, אף ביצעה תשלומים בפועל לצים בעבור חיובי ההובלות.

סיכום לאור האמור לעיל, סבורני כי התובעות הוכיחו את תביעתן על כל רכיביה, ויש לקבל התביעה במלואה.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעות את אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובנוסף הוצאות משפט בסך 13,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪.