תצהיר מוטעה במכרז וההשלכות המשפטיות

להלן אתייחס לשני ראשי טענות אלו בפירוט: האם יש לפסול את הצעתה של רגא בשל העובדה כי צירפה תצהיר כוזב להצעתה? לטענת יראב אין חולק כי במסגרת אמות המידה לניקוד האיכות (סעיף 10.2 לתנאי המיכרז) התאפשר למציעים לזכות ב- 2 נקודות אם יצהירו על "העידר תביעות משפטיות שהגיש המציע נגד רשות מקומית לרבות תביעות תלויות ועומדות ו/או תביעות שהסתיימו בפסק דין / פשרה נגד רשות מקומית." (ראו סעיף 10.2.4 לתנאי המיכרז) נוסח ההצהרה לפי סעיף זה נקבע במסמך א(8) לתנאי המיכרז, הערוך כתצהיר לכל דבר ועניין, כשבתחתיתו נידרש עורך דין לאשר התצהיר.

העותרת התריעה מפני הכשרת ההצעה מטעמים של טעות בתום לב שמא ישמש הדבר מסר בעל השלכות רוחביות להכשרת היתנהלות הנוגדת את כללי דיני המכרזים בדבר הקפדה על כללי ההגינות היושרה והשוויון.

כאמור, גם לאחר שיראב הפניתה תשומת ליבה של ועדת המכרזים לתצהיר הכוזב החליטה ועדת המכרזים לאשר את זכיית רגא, לא לפני שקבלה הסברים מרגא כשלטענתה הטעות נעשתה בתום לב. לביסוס טענת תום הלב טענה רגא כי מעצם העובדה שהציפה על פני הדברים, באמצעות שאלת הבהרה שהפנתה אל ועדת המכרזים בעיניין הדרישה לתצהיר זה, ניתן היה להסיק, על נקלה, כי לרגא אינטרס לבטל דרישה זו בשל תביעות תלויות ועומדות.

...

(ראו עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (ניתן ביום 6.01.10)) על הצורך בשמירה על עיקרון השוויון בדיני המכרזים המחייב לנקוט בגישה קפדנית ודקדקנית עמד כב' השופט רובינשטיין בעע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 16.1.2007) (להלן: "עניין אחים כאלדי") באומרו: "לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי. אין מנוס. שמירה קפדנית ודקדקנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שוויון והגינות המכרז, להגברת אמון הציבור בשיטת המכרזים, למאמץ לנעילת דלתי השחיתות ולשינוי היחס המקל ראש, לעתים, בדרישות המכרז מצד חלק מהמציעים. גישה אחרת אולי תועיל לקופת הציבור במקרים מסוימים לטווח קצר, אך יפגע בה קלקול המידות בטווח הארוך, ועמו כל החלאים הכרוכים בכך" (שם, פיסקה י"ד; ראו גם עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים-עיריית עפולה, פיסקה 12 ([פורסם בנבו], 18.1.2009)).

בהינתן כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הכשרת התצהיר הכוזב מהווה פגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת ועל כן אין להכשיר ההצעה של רגא הנגועה בפגם מהותי, גם אם היא ההצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל לא נותר לי אלא לדחות את טענות יראב באשר לאופן ניקוד ההצעות.

עמדת ספידיקול כי לא היה מקום לפסילת הצעתה שכן היא עומדת בדרישה והטעות שנפלה בתצהיר, טעות בתום לב, לא הצדיקה את ההחלטה לפסילתה, אף אם זו הייתה דעתו של היועץ המשפטי לועדת המכרזים; המישור השני – ספידיקול טוענת כי ועדת המכרזים הייתה צריכה לפסול גם את הצעתה של YPG ולא לאפשר את זכייתה במיכרז.

הערייה סבורה כי בחינה משפטית נוספת הייתה מתחייבת בנסיבות העניין, וכי נידרש דיון בנוכחות היועץ המשפטי כדי להבהיר את המשקל שיש לתת לחוות הדעת המקצועית ולהשלכות המשפטיות שתהיינה לקבלת החלטה אחרת.

...

בחינת נסיבות המקרה שלפנינו אינה תומכת במסקנה כי אכן מדובר בפגם טכני.

עוד מפנה YPG לכך שספידיקול היא מתחרה ישירה שלה על אותו פלח שוק מצומצם, ומסירת שמות הלקוחות והמחירים עלולה להביא לפגיעה קשה בה. עמדת YPG מקובלת עלי מטעמיה.

סיכום על יסוד כל האמור, העתירה נדחית.

דיון מעיון בטענות הצדדים, עולה, כי שלוש הן המחלוקות העומדות בבסיס התביעה והדורשות הכרעה: האחת, עניינה באחריות הערייה לטעות בנתוני המיכרז על השלכותיה.

בנוסף, מעיון במסמכים שצורפו לתצהירי הצדדים עולה, כי הערייה ניהלה לאורך כל הדרך מעת גילוי הטעות בנתוני המיכרז שיג ושיח עם התובעת במטרה להגיע להסכמות שבתומם חתמו הצדדים על הסכם פשרה המסדיר את הסוגיות שבמחלוקת, כך שטענת הנתבעת לפיה יש לייחס לתובעת אשם תורם הטעות בשטח הבנייה על פי תנאי המיכרז אינה רלוואנטית עוד לעניין הנידון.

עם זאת, אין הדברים נכונים ככל שהדבר נוגע להתנהלותה של הנתבעת אשר בחרה להמנע מהבאתם של עדים רלוואנטיים לעדות, לרבות, עורכת דין טליה שלום אשר טיפלה מטעם הערייה בכל ההתכתבויות ונסוח ההסכמות בין הצדדים, אדריכל הערייה, מר רוט ומר ולד זסלבסקי – האחראי על תקני החנייה בערייה לחזוק גרסת הנתבעת כפי שהועלתה בתצהירו של עו"ד רשף חן אשר החל בתפקידו כיועץ המשפטי של הנתבעת בחודש נובמבר 2007, ואשר עמדה בסתירה להתכתבויות הצדדים בזמן אמת, כפי שפורט לעיל.

...

סוף דבר לאחר שבחנתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן: הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 3,081,352 ₪, בגין מכלול נזקיה, כמפורט לעיל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 80,000 ₪.

לא מצאתי כאמור לעיל מקום להיעתר בשלב זה לבקשת התובעת למתן צו עשה לנתבעת לרישום זכויות חכירת המגרש על שם התובעת בלשכת רישום מקרקעין, משביצוע הרישום האמור כפוף לאישור שר הפנים.

ה"מיסמך הראשוני" מטעם הנהלת מתקן שורק א', שנשלח למנהלת ההתפלה ובו מפורט הניסיון להסביר את ה"כשלים" שנפלו במיתקן; הנספחים שצורפו לחוות הדעת הטכניות, שצורפו לפרוטוקולים מטעם חברת אדן; הדיווחים השוטפים שהועברו על-ידי מתקן ההתפלה למנהלת ההתפלה בשנים 2013-2019; הדו"ח החצי שנתי שצורך כנספח לחוות הדעת של אדן; נתוני הצריכה הסגולית החודשיים של מתקן שורק א' בתקופה שבין חודש יוני 2017 לבין חודש דצמבר 2019, וככל שהמדינה סבורה כי מדובר בסוד מסחרי שאין לגלותו, היא נידרשת להעביר נתונים אודות השינוי, באחוזים, בנתוני הצריכה הסגולית בין חודש לחודש בתקופה האמורה; כל המסמכים הנוגעים לפעילותה של ועדת אדירי; הודעת הפרקליטות מיום 24.11.19 לפיה אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בגין ארועי שורק א'; כל המסמכים הנוגעים להסכם בין צוות האכיפה הייעודי למיצוי הליכי האכיפה מול המתקן; המסמכים הנוגעים לפניית האצ'יסון לועדת המכרזים בנוגע לאי עמידת IDE בהסדר שקבעו ועדת המכרזים והועדה לצימצום הריכוזיות; המסמכים והמידע המצויים בידי המדינה בנוגע להשלכות ההליכים המשפטיים בעיניין מיכרז שורק ב' על מעורבותו של הבנק הארופאי להשקעות במימון הפרוייקט.

באשר לפרטי המידע שסומנו א' – ז' – המבקשת טוענת כי מדובר במידע נידרש בנוגע לאחריות חברי הדירקטוריון ובעלי המניות בחברת הזכיין והמפעיל במיתקן שורק א' וחשיפת המסמכים הנוגעים לעבודת ועדת אדירי והפרוטוקולים המלאים של ישיבת ועדת המכרזים תוכיח כי היו אינדיקאציות ברורות לכך שבעלי המניות וחברי הדירקטוריון ידעו על מעשי המירמה וההונאה שבוצעו במיתקן, ושהתרשמותם האישית של חברי ועדת אדירי מתוכן עדויותיהם של הגורמים שהופיעו לפניה הייתה מוטה, ולכל הפחות מוטעית.

במסגרת אותה בקשה היא פירטה את טענותיה בתשובה לתגובת ועדת המכרזים, על פני לא פחות מ-14 עמודי טיעון וטענה כי היתנהלותה של המדינה מקוממת, בשל כך שלא צירפה תצהיר, סירבה למסור את רובו המכריע של המידע שהתבקש, ניצלה לרעה את הסמכות להשחרת מסמכים ללא כל סיבה וסיכלה בכוונת מכוון את זכות השל המבקשת לקבל את המסמכים במועד שיאפשר למבקשת להסתמך עליהם בטיעוניה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה (מכתב המענה) וכן בבקשה למתן החלטה, החלטתי בכפוף להבהרות שלהלן, לדחות את הבקשה.

נוסף על כך, ובהתייחס לכל רכיבי הבקשה, יובהר כי אם אגיע למסקנה אחרת באשר לחשיבותו של המידע לצורך ההכרעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים או בעת כתיבת פסק הדין, אשקול את הדברים מחדש.

בכפוף להבהרות שלעיל, הבקשה נדחית.

העדים החיצוניים שהשמיעו הנתבעים הם אלה: ראש העיר לשעבר אריה פרג'ון [תצהיר נ/12], עו"ד ערן ארבלי – יועצה המשפטי של הערייה (ללא תצהיר), ראש העיר בעבר ובהווה אריה טל (ללא תצהיר), מי שכיהנו כחברי מועצת העיר דורון גרינברג [תצהיר נ/17], מוריס בנימין [תצהיר נ/18], שחר דוד [תצהיר נ/19] ואברהם פריד [תצהירו סומן בטעות נ/16 ויהא נ/1-16], ראש המועצה המקומית טירת כרמל לשעבר ראובן בינר [תצהירו סומן בטעות נ/17 ויהא נ/1-17], שמאי המינהל מר גלעד יצחקי, ראש המועצה המקומית טירת כרמל לשעבר אוני ארבלי [תצהיר נ/22], אמנון מריומה (ללא תצהיר), ליאה בויום שכיהנה כמהנדסת הועדה המקומית לתיכנון ובניה מורדות כרמל [תצהיר נ/24], ומהנדסת המועצה המקומית טירת כרמל בעבר – רות ווין [תצהיר נ/25; מופיע בתימלול בטעות כ-ת/5].

בתצהירו הנוכחי נוספה אמירה על כך שהחלטת הערייה להשיב את הקרקע שבבעלותה למינהל, לשם פירסום המיכרז, התקבלה בכפוף להסדרת העתקת החנויות במיתחם גן אלי כהן למבנה המסחרי החדש שיבנה היזם, כפי שהוסבר בישיבת מועצת העיר על-ידי היועצים המשפטיים של הרשות.

הדבר מספק ראיה לכך שהמינהל ראה עין בעין עם יצחקי, השמאי מטעמו, וקיבל את חוות-דעתו לא רק על תוצאתה אלא גם על הנמקותיה ואופן הבנתו של עורכה את התב"ע. להנמקות הללו נודעת השלכה שחורגת מן ההיבט השמאי; יש להן ערך ומשמעות במישור המשפטי, בכל הנוגע לחיובי פינוי ופצוי שחלים על התובעת כלפי הנתבעים בעלי החנויות על-פי המיכרז והסכם הפיתוח.

...

בשל דחיית התובענות, תשלם התובעת לכל אחד מבעלי החנויות שנמנו שם שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 20,000 ₪ בערכי יום פסק-הדין, ובסך-הכל (במכפלת שלוש-עשרה חנויות) 260,000 ₪ (למען הסר ספק, לאחים יחזקאל שחולקים חנות אחת ישולם סכום זה לשניהם יחד).

עוד תשלם התובעת לנתבעים בעלי החנויות סך של 45,000 ₪ בגין הוצאות ניהול ההליך, בערכי יום פסק-הדין; הסכום כולל שכר עדים שבו חויבו הנתבעים במהלך הבירור [ר' עמ' 822, עמ' 887, עמ' 991, עמ' 1073, עמ' 1158 ש' 2-1].

נוכח דברים שנאמרו לעיל בשולי ההתייחסות לנתבע ניסים זליאט, אני מורה על העברת פסק-דין זה בהתייחס לזליאט ולפי חלק טו(2)(ט) לעיל לכונס הנכסים במחוז חיפה, למנהל המיוחד שמונה לזליאט בהליך הפש"ר – עו"ד אילן חזני, ולתיק בית-המשפט המחוזי בהליך הפש"ר (כב' הרשמת ציגלר) בתיק פש"ר (מח' חי') 44089-10-16.