מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תצהיר דיווח על תרומות בבחירות מקדימות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר ליום הבחירות, נקבע בפסיקה והנוהג הוא כי המעסיק ישלם למי שעובד ביום הבחירות שכר בשיעור של 200%, או לחלופין שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה תמורת שעות העבודה בפועל ביום זה. בעניינינו, עיון בתלושי שכר (נספח מ/12 לתצהיר הנתבעת) מעלה כי בתלושים לחודשים מרץ ואפריל 2015 לא שולמו לתובע שעות נוספות, ואילו בתלוש חודש מאי 2016 שולמו 11 שעות נוספות (125%) לפי תעריף של 40.32 ₪ בסך 444 ₪ נטו.
לטענת הנתבעת, רכיב תביעה זה וסכומו נדרשים בחוסר תום לב, ויש להחיל על התובע את כלל "האשם התורם", שהשתרש בדיני החוזים, הואיל ובמשך כל תקופת העסקתו לא העלה התובע מעולם טענה בדבר מרבית מרכיבי התביעה.
...
לא שוכנענו מאמינות גרסתו של התובע ביחס לטענותיו העובדתיות.
מצאנו לציין כי הצדדים השחיתו זמן וכתבים, בעניינים שלא היו בעלי משמעות ורלוונטיות להליך דנא או להכרעה בו. נציין כי לא נהיר לנו מדוע "נמצא" לנתבעת להגיש כמוצג מטעמה, ["למצער" ,ללא תצהיר וללא עדות], הקלטה של שיחה בין ב"כ הנתבעת לרב.
לאור כל האמור ולאור תוצאת ההליך – מצאנו כי אין ראוי ליתן צו להוצאות ולפיכך, כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התביעה נתמכת בתצהיר התובע, אליו צורפו תמונות הקטנוע החונה, ערוגת הצמחיה שלצדה חנה, וכן תמונת העץ אשר ענף שלו נפל על הקטנוע (ראו גם ת/1).
בחירת סוג העץ, וכן בחירת המיקום בו יינטע – בערוגה עירונית לצד הדרך – אלה הן בחירות שעושה הערייה.
אך מובן כי אין מקום להמתין לענין זה ל"רגע האחרון" אלא שיש להקדים את פעולות ההיערכות לקראת ימי החורף.
מר חג'בי העיד כי הוא סבור שהמפקח העירוני שביקר במקום דיווח על הארוע למוקד העירוני (פ' ע' 7 ש' 25-26) ואולם לא הוצג לבית המשפט דו"ח שילמד על תחקיר כלשהוא שהנתבעת ערכה בשטח: מה גרם לענף העץ ליפול? האם מדובר במכה שקבל (כהשערתו של מר חג'בי, שאולי הענף נפגע מרכב חולף והוא סבל משסע או בקע – פ' ע' 5 ש' 9); או שמא העץ לקה במחלה? או שהרוח היתה זו אשר גרמה לקריסה, ללא שום סיבות נוספות? זהו אינטרס צבורי שהעירייה תערוך תחקיר, ולו קצר, של תאונה כגון דא, על מנת למנוע הישנות במקרים נוספים ולהפיק לקחים מתאימים.
עצם החניה לא תרמה לנזק, שהרי הענף יכול היה לקרוס גם על רכב חולף או, חלילה, על פלוני העובר במקום.
...
אשר על כן, אני מקבלת את טענת התביעה ומטילה על הנתבעת אחריות ברשלנות, לאירוע דנא.
אני מקבלת את התביעה.
הנתבעת תשלם לתובע את עלות התיקון המוערכת לפי חוות הדעת השמאית, בתוספת מע"מ כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

הקדמה: זוהי תביעה על פי חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה -1965 התובע הנו סגן ראש העיר עפולה.
בפירסום נשוא התביעה פורסמו הדברים הבאים: "קהילת חב"ד זועמת על ראש העיר עפולה , יצחק מירון , שהחליט לפנות את בית הכנסת הוותיק במרכז העיר לטובת הקמת מבנה רב קומות לדיור בר השגה. לדברי הרב חיים סגל, ראש העיר לא יודיע להוקיר את תרומת חב"ד לזכייתו בבחירות ומשתמש בסגנו מומו לוי כדי להיתנכל להם..." (להלן: "הפירסום"") טענות התובע: התובע טוען כי מדובר בדברי שקר.
מתמליל השיחה שהתקיימה בין נתבע 3 לרב סגל (צורף לתצהיר הנתבע מס' 3) עולה כי הרב סגל אמר כי אנשי חב"ד הביאו את ראש העיר להבחר עם מאות קולות ועל התובע נאמרו מילים קשות שמפאת כבודו לא אציין אותם כאן.
מדובר בדווח אודות מחלוקת שקיימת בין הערייה לבין אנשי חב"ד בנוגע לפינויו של בית כנסת.
...
בהקשר זה הדגיש כבוד השופט מלץ בע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, פד"י מג(2) 333 (1989), (בעמ' 338), כי "ההלכה היא, שאין חשיבות לשאלה מה הייתה כוונתו של המפרסם מחד גיסא, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים מאידך גיסא. המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות, שקורא סביר היה מייחס למלים". באופן דומה ציין כבוד המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט ריבלין בעניין אילנה דיין (בסעיף 83), כי "בבחינת קיומה של לשון הרע יתחשב בית המשפט בדרך שבה נתפס הפרסום בעיני האדם הסביר. זהו מבחן אובייקטיבי, המעמיד עצמו על האופן שבו האדם הרגיל היה מבין את הפרסום...". כבר בבחינת השלב הראשון, קרי אם מהווה הפרסום "לשון הרע" אני מגיעה למסקנה כי לא מדובר בפרסום שמהווה "לשון הרע". מקריאת הפרסום לא עולה שיש בו כדי לבייש את התובע או לשים אותו ללעג או להשפיל אותו או לפגוע בו בהתאם לאמור בהגדרות אשר הובאו לעיל בסעיף 1 לחוק.
לסיכום אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪ ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ט, 22 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך ביקש כי המשיב 1 יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו מכוח חוקת המפלגה ויורה למשיבים הפורמאליים 4 – 8 להגיש לו תצהיר הכולל דיווח על כל התרומות שנתקבלו אצלם במסגרת ההתמודדות בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה ולחשוף את כל תנאי ההיתקשרות של כל נותני השירותים, היועצים והפוקדים הנמנים על מטה הבחירות של כל אחד מהמשיבים הפורמאליים 4 - 8.
מרבית טענותיו של העותר מכוונות אמנם נגד היתנהלותו של מוסד ממוסדות המפלגה, אולם במוקדה של העתירה טענותיו של העותר בדבר חשדות לכאורה שהתעוררו אצלו להפרת הוראות תקנון הבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה, וכן לבצוע עבירות פליליות לפי חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם – 1979, חוק העונשין, התשל"ז – 1977 וחוק המפלגות, תשנ"ב – 1992.
...
משלא נעשתה פניה כאמור הרי שלא המשיב 2 ולא המשיב 3 נתנו דעתם לטענות שמעלה העותר ומשכך, הרי שדין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.
לפיכך, דין העתירה להידחות.
ככלל ימשוך בית המשפט ידיו מהתערבות בעניינים מעין אלה, וכך נעשה גם במקרה זה. העתירה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערער לא דיווח על קבלת הכספים למטה הרישמי של קמפיין שרון ו/או למוסד לבקורת של מפלגת הליכוד, וביצע את מעשיו, לפי הנטען, מתוך כוונה להסתיר את פעולותיו בקשר למימון הקמפיין של אביו.
על רקע זה הביא המערער במעשיו, ביודעין ובכוונה לרמות, להכנת דוחות כוזבים ולהחתמת אביו על תצהיר נלווה כוזב, שכן בפועל סך התרומות היה למעלה מ-5 מיליון ₪ במסלול הסמוי.
זהו פן נוסף לדרישת הדיווח המבטא את הצורך בשקיפות ופומביות של שמות התורמים וסכומי התרומות בעת ניהול מערכת הבחירות, ולפיקוח ולביקורת הציבורית חשיבות מהותית למניעת תופעות של קשרי הון ושלטון.
היו אלה, איפוא, בחירות מקדימות נגועות בשחיתות, תוך פגיעה בטוהרן ועד כדי חשש לקניית שילטון בכסף, על כל הסיכונים הכרוכים בה. אגב כך דחה בית המשפט קמא את טענות באי-כוח המערער על שזה נאלץ לעשות את שעשה בשל כך שהסכומים שנקבעו בחוק המפלגות, לצורך גיוס תרומות ולהוצאות, אינם ראליים וכי זה לא היה היחיד שעבר עבירות כאלה.
...
הוא הגיע למסקנה כי בשל האנטרס הצבורי, חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ריבויין, משך תקופת ביצוען, השלכותיהן הקשות והפגיעה בציבור ובמרקם הדמוקרטי, נוטה הכף לענישה מחמירה ומוחשית.
המסקנה המתבקשת, איפוא, היא, כי מלכתחילה, בעניין כשלנוּ, הנסיבות היוצרות את הטענה, אינן צריכות להיות בעוצמה הנדרשת לצורך ביטול ההליך או זיכוי הנאשם.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעיניינו של המערער, הגעתי למסקנה, כי בית המשפט קמא, סטה מהותית מהמידה הסבירה, בנסיבות הכוללות הנוגעות אליו.
סבור אני כך, לא רק מחמת זה שממליץ אני בפני חבריי, להקל בעונש המאסר בפועל ובאופן הנשיאה בו. גם זה ממין העניין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו