תקנה 74 (ג') לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן- תקנות סד"א) קובעת כי: "דין אי-הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי-התייצבות לדיון". תקנה 75 (2) לתקנות סד"א קובעת כי: "לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שבקש לפי הראיות שהתקבלו". הנתבעת 3 הגישה כתב הגנה מטעמה, הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעמה בצרוף מסמכים רלוואנטיים למחלוקת בין הצדדים, על המסמכים הללו הסתמכו הצדדים בדיון ההוכחות.
לא נעלם מעינינו כי באותה תקופה הנתבעת 3 לא הייתה מיוצגת, אך היתייחסות להצעת עבודה ספציפית זו אף לא עלתה מתוך תצהירו של מר אדרי, אלא הנתבעת 3 טענה כי הוצעה עבודה לתובע מבלי שפירטה איזה הצעה עבודה הוא קיבל[footnoteRef:45].
]
ביחס לבצוע הפקדות לפנסיה, עד לכניסתן לתוקף של תקנות הפקדון, על הנתבעת היה לפעול בהתאם ל"הילכת הבצוע בקירוב" ולשלם לתובע את חלקו של המעסיק בפנסיה בהתאם לשיעורים הנקובים בצו ההרחבה המקיף במשק (ר' ע"ע (ארצי) 137-08 אילינדז נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ (22/10/2010) ור' גם בר"ע (ארצי) 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Hitam Abaker (מיום 26/02/2015)).
...
בתקופת העבודה שהתובע היה רשום אצל הנתבעת 3 מצאנו כי עבד 201 שבתות.
סוף דבר
תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי התובע זכאי לתשלום הזכויות הכספיות הבאות, ביחד ולחוד מהנתבעות 2 ו־3.
התובע, העלה דרישה לפיצויי הלנה בכתב התביעה אך זנח את דרישתו בסיכומיו וממילא התרשמנו שהיתה מחלוקת כנה בין הצדדים בנוגע למיהות המעסיק, לא מצאנו כי יש מקום לפסוק לתובע פיצויי הלנה.
