תצהיר גילוי מסמכים לפי תקנות סד"א החדשות

בתאריך 1.11.2020 העביר התובע לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים ובו פורטו המסמכים הקיימים ברשותו.

לאור חשיבות הדברים, יובא הציטוט באריכות (הדגשות אינן במקור, י.כ.): "שעה שנטענת טענת חיסיון לגבי שאלה או מיסמך, הן לפי תקסד"א הישנות והן לפי תקסד"א החדשות, רשאי ביהמ"ש לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו. ביהמ"ש מבהיר כי התקנות עושות אמנם שימוש במילה "חיסיון", אולם ההלכה הפסוקה נוהגת לפרש את סמכותו של ביהמ"ש בהרחבה אף מעבר לגבולות החיסיון.

פסיקה זו יפה גם לגבי סמכות ביהמ"ש לפי תקנה 59(ב) לתקנות החדשות.

העיון שמוסמך ביהמ"ש לבצע מאפשר לו לעמוד, בין היתר, על הנזק העלול להגרם עקב חשיפת המסמך; התכליות שביסוד הכנת המסמך; והחשוב לענייננו – על חשיבות המסמך עבור בעל הדין מבקש העיון ועל התועלת הגלומה בו. במילים אחרות, באמצעות השמוש בתקנות אפשר למצוא איזון בין האינטרסים הנוגדים ולתת ביטוי לקולו של מבקש העיון שאינו חשוף למסמך" ובהמשך: "על מנת להורות על עיון במסמך פלוני נידרש מבקש העיון להוכיח כי המסמך רלוואנטי לבירור התביעה, או למצער כי קיים יסוד סביר להניח כי הוא רלוואנטי לבירורה (וראו: רע"א 5823/20 ‏פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (23.11.2020); רע"א 1625/17 פלוני נ' מדינת ישראל – ביה"ח ברזילי אשקלון, [פורסם בנבו] פסקה 6 (5.3.2017) (להלן: עניין ביה"ח ברזילי)). מקום בו נמצא כי אין רלוואנטיות למסמך הנידון, אין מקום להורות על גילוי ועיון בו (רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (10.11.2014) (להלן: עניין פז)). הראציונאל העומד ביסוד תפישה זו הוא כי מטרת-העל של הליכי הגילוי והעיון היא חקר האמת, ואילו מיסמך שאינו רלוואנטי לבירור מחלוקת עובדתית בהליך אינו נחוץ לבירור האמת (וראו: י' עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 59 (2021) (להלן: עמית – חסיונות ואינטרסים מוגנים)). כפועל יוצא מכך, הכרעה בשאלת רלוואנטיות המסמכים תיעשה בשלב הראשון ולפני בירור טענות אחרות הנוגעות לגילוי המסמכים ולעיון בהם (ראו למשל: רע"א 5906/19 פלוני נ' לאומית שירותי בריאות, [פורסם בנבו] פסקה 11 (5.11.2019); עניין פז, פסקה 8).

...

מסמכים שיועברו לעיון הנתבעת ישנם מסמכים שבית הדין מצא כי יש להעבירם ישירות לנתבעת, על מנת לייעל את הדיון ועל מנת לנסות להגיע לפתרון המחלוקות בין הצדדים.

סוף דבר הנתבעת תפעל להעברת המידע והצווים הרלוונטיים לצדדים שלישיים המחזיקים במידע, על מנת לקדם את ההליך בהתאם לסד הזמנים שפורט.

נוכח העובדה כי נדרשת שהות הן לקבלת המידע והמסמכים ואף לשם בחינת המידע שיתקבל על ידי בית הדין, לא ניתן יהיה לקיים את דיון ההוכחות במועד שנקבע, בתאריך 13.12.2021, ועל כן, אני מורה על ביטולו.

עיון בתיק מלמד כי התובע הגיש בקשתו להצגת המסמכים הבאים על ידי הנתבעת: הודעה לעובד כרטסת שעות נוכחות של התובע בנתבעת, היא חברת "אדירם שיווק דרום בע"מ" תעודות משלוח, כמפורט בתצהיר הנתבעת מסמכים הקשורים לחברת "אדירם תעשיות מתכת בע"מ" המסגרת הנורמאטיבית בשאלת גילוי מסמכים, קבע לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א 6449-21 מדינת ישראל רשות המיסים נגד יהושע גוזס את המבחנים הדרושים בנוגע לשאלת גילוי מיסמך כזה או אחר.

לאור חשיבות הדברים, יובא הציטוט באריכות (הדגשות אינן במקור, י.כ.): "שעה שנטענת טענת חיסיון לגבי שאלה או מיסמך, הן לפי תקסד"א הישנות והן לפי תקסד"א החדשות, רשאי ביהמ"ש לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו. ביהמ"ש מבהיר כי התקנות עושות אמנם שימוש במילה "חיסיון", אולם ההלכה הפסוקה נוהגת לפרש את סמכותו של ביהמ"ש בהרחבה אף מעבר לגבולות החיסיון.

פסיקה זו יפה גם לגבי סמכות ביהמ"ש לפי תקנה 59(ב) לתקנות החדשות.

העיון שמוסמך ביהמ"ש לבצע מאפשר לו לעמוד, בין היתר, על הנזק העלול להגרם עקב חשיפת המסמך; התכליות שביסוד הכנת המסמך; והחשוב לענייננו – על חשיבות המסמך עבור בעל הדין מבקש העיון ועל התועלת הגלומה בו. במילים אחרות, באמצעות השמוש בתקנות אפשר למצוא איזון בין האינטרסים הנוגדים ולתת ביטוי לקולו של מבקש העיון שאינו חשוף למסמך" ובהמשך: "על מנת להורות על עיון במסמך פלוני נידרש מבקש העיון להוכיח כי המסמך רלוואנטי לבירור התביעה, או למצער כי קיים יסוד סביר להניח כי הוא רלוואנטי לבירורה (וראו: רע"א 5823/20 ‏פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (23.11.2020); רע"א 1625/17 פלוני נ' מדינת ישראל – ביה"ח ברזילי אשקלון, [פורסם בנבו] פסקה 6 (5.3.2017) (להלן: עניין ביה"ח ברזילי)). מקום בו נמצא כי אין רלוואנטיות למסמך הנידון, אין מקום להורות על גילוי ועיון בו (רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (10.11.2014) (להלן: עניין פז)). הראציונאל העומד ביסוד תפישה זו הוא כי מטרת-העל של הליכי הגילוי והעיון היא חקר האמת, ואילו מיסמך שאינו רלוואנטי לבירור מחלוקת עובדתית בהליך אינו נחוץ לבירור האמת (וראו: י' עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 59 (2021) (להלן: עמית – חסיונות ואינטרסים מוגנים)). כפועל יוצא מכך, הכרעה בשאלת רלוואנטיות המסמכים תיעשה בשלב הראשון ולפני בירור טענות אחרות הנוגעות לגילוי המסמכים ולעיון בהם (ראו למשל: רע"א 5906/19 פלוני נ' לאומית שירותי בריאות, [פורסם בנבו] פסקה 11 (5.11.2019); עניין פז, פסקה 8).

...

מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ככל שהנתבעת עצמה מודה כי היא אינה מחוייבת להחתים את התובע על הודעה לעובד והודעה כזו אינה מופיעה בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמה – אני סבור שאין מקום לדרוש ממנה לגלות הודעה כזו.

באשר לבקשת התובע לקבלת כלל המסמכים, לרבות אלה שציין התובע, גם בנוגע לחברת "אדירם תעשיות מתכת בע"מ" – אין בידי לקבל את הבקשה ולהורות על הגשת המסמכים, לאור העיקרון שציינתי לעיל, בנוגע לכך שחברה היא ישות משפטית נפרדת ועצמאית, שאינה בעלת דין בהליך זה ולכן, אין מקום להרחיב את שאלת גילוי המסמכים גם לחברה זו, על אף הקשר הנטען בין שתי החברות, לשיטת התובע.

סוף דבר הנתבעת תפעל להעברת המידע שגילויו אושר על מנת לקדם את ההליך בהתאם לסד הזמנים שפורט.

המסגרת הנורמאטיבית על הבקשה חלות תקנות סד"א החדשות, 2018.

תקנות סד"א 60-56 לתקנות החדשות קובעות כלהלן: "...פרק ט': שאלונים, גילוי ועיון במסמכים

עיון במסמכים תק' (מס' 2) תש"ף-2020 עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי תקנה 57, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שבקש את העיון.

למעשה, על אף כי הליך גילוי המסמכים, לא בוצע לשביעות רצון המבקשת, הרי שעדיין, אין מקום לקבל את הבקשה, ולהלן נימוקי: תקנות סד"א 2018 קובעות מפורשות כי הליך גילוי מסמכים הנו חלק מהליך משפטי הוגן, ואף תנאי לו, וכי הסנקציות על אי קיום תנאי זה הנו הוצאות, או מחיקת כתבי טענות, במקרים חריגים במיוחד.

...

הערעורים התקיימו בפני כבוד השופטים לוין, ואגו וגד גדעון, ובמעמד הצדדים התקבל הערעור ובו נקבע , ביום ה- 20/5/20, כלהלן: "...לאחר שמיעת המלצות בית המשפט, מקובל עלינו מתווה שלפיו פסק הדין מושא הערעורים יבוטל, הדיון בבית המשפט השלום יתחדש וישמע מהשלב שלאחר הגשת כתבי הטענות (כתב תביעה והגנה), כאשר ידונו כל עילות התביעה הנוספות מלבד עילת עושק. הצדדים יוכלו להתבסס על הראיות שכבר הוגשו, ולהגיש כל בקשה שיחפצו להגשת ראיות נוספות או בקשות דיוניות אחרות, ובית המשפט השלום יכריע ויורה כטוב בעיניו לרבות במישור ההליכים המקדמיים....". וכן כלהלן: "...הצדדים שמעו הערותינו ואלה התמקדו בכך שלטעמנו ולכאורה עילת העושק לא בוססה די הצורך והנמקת בית המשפט שקיבל את הטענת חוסר הניסיון של המערערת והקשר הסיבתי בין זה לכריתת הסכמי שכר הטרחה, אינה מספקת. בנסיבות אלה יתר העילות עדיין לא הוכרעו....משום כך, הצדדים הגיעו להסכמות שעוגנו בפרוטוקול ושלהן אנו נותנים תוקף. לפיכך, פסק הדין מושא הערעורים מבוטל והדיון בבית משפט השלום יתחדש וימשך כפי הנקוב בפרוטוקול ובהסכמות הצדדים". לאור האמור, לאחר שובו של התיק למותב זה, ועם חידוש ההליכים בו, הוריתי ביום ה- 7/6/20 על השלמת הליך גילוי מסמכים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, ובתגובת המשיבה הגעתי להכרעה כי על אף הימשכות ההליכים בסכסוך זה בפני, הרי שעסקינן, כך עולה, ואף לשיטת הצדדים, אשר טענו זאת בבקשה ובתגובה לה, ב-"אותה גברת בשינוי אדרת", ובבקשה דומה לאלו שהוגשו בפני מותב זה חדשות לבקרים במסגרת "גלגולה הראשון" של התובענה בפני.

הרושם המסתמן בפני כעת, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הוא שהחומרים והמסכים המצויים בידי הנתבע הוצגו, ומה שאין באפשרותו וביכולתו להציג – לא הוצג.

בנסיבות אלו ועל מנת להימנע מהחלטות סרק, וכן היות ובית המשפט התרשם כי הנתבע הבין היטב את הבקשות לגילוי, וסיפק הוא את המידע שיש ברשותו או שיש ביכולתו לספק, הנני קובעת כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שעתידות להכנס לתוקפן בעוד פחות משנה, משדרות מסר דומה - במסגרתן הוגבל מספר השאלות שרשאי צד לשלוח במסגרת שאלון ונקבעו הוראות ביחס להליכי גילוי מסמכים.

יוניטסק טענה כי מאחר שסגל עתר בתביעה כי בית המשפט יצהיר על בטלות החוב, תוך שהוא הכחיש את גובהו, זכאית יוניטסק להבין באופן מדויק מהי גירסתו בהקשר זה. דיון לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי סגל צריך להשיב לדרישותיה של יוניטסק באופן הבא: בהתייחס לגילוי המסמכים, סגל יבהיר ביחס לכל אחת מהדרישות, מהם המסמכים הכלולים בה המצויים בחזקתו או בשליטתו, ויפנה למסמכים אלה.

...

כל האמור לעיל יבוצע תוך 20 יום מהיום.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות - אני מורה לסגל להתייחס באופן ספציפי למסמכים שסיגמא ציינה בבקשה לגילוי ספציפי, תוך ציון ביחס לכל קטגוריה - אילו מסמכים מצויים בחזקתו או בשליטתו של סגל.

בכלל זה יגלה סגל גם את המסמך נושא סעיף 1.15, ללא שאני קובעת מסמרות בשלב זה ביחס לרלוונטיות האפשרית שלו, ולאור ההלכה הפסוקה הליברלית בהקשר זה. אינני מורה לסגל להוסיף ולהשיב על שאלות נוספות בשאלון מעבר לאלה שהוא השיב עליהן.

עוד ציינה המבקשת במסגרת הרשימה שכיוון שהמשיבה טרם העבירה תצהיר גילוי מסמכים, וכן טרם השיבה לשאלון שהועבר אליה, המבקשת שומרת על זכותה להוסיף ולהזמין עדים נוספים בהמשך, בהתאם לממצאים שיתגלו בהליכים המקדמיים.

למחרת, ביום 15.2.2022 הורה בית המשפט קמא על מחיקת המילים "בשלב זה" מרשימת העדים שהוגשה מטעם המבקשת, וזאת על פי תקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות).

בין העניינים הללו מצויות בקשות שעניינן מענה לשאלונים וגילוי מסמכים (ראו תקנות 57-56 לתקסד"א החדשות), ובכך עוסקות הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה והבקשה למתן צו מענה לשאלון.

...

אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם? דברים אלה יפים גם לענייננו, ועל כן הרכיב של בקשת רשות הערעור הנוגע לבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה ולבקשה למתן צו מענה לשאלון – דינו להידחות על הסף.

סבורני כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים החריגים להתערבות ערכאת הערעור בהכרעת הערכאה המבררת.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.