תצהיר גילוי מסמכים בקשה לתיקון

בקשת הנתבעים שהתובע יגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן הנתבעים הגישו בקשה לחייב את התובע למסור לעיונם את המסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים וכן בקשה להגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן בהתאם להוראות הדין, שכן בתצהיר שהוגש שומר התובע על זכותו להגיש מסמכים נוספים שיתגלו בעתיד (סעיף 3 לתצהיר).

...

הבקשה בסעיף זה היא כללית מידי ולפיכך נדחית.

מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעים לפיה על התובע לנסח את תצהיר גילוי המסמכים בנוסח הקבוע בתקנות.

ככל שיגיעו לתובע מסמכים נוספים בעתיד – רשאי התובע להגיש בקשה מתאימה (ראו: בר"ע (ארצי) 42592-11-21 אילונה צוקר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 19.12.21) סוף דבר : הבקשה לגילוי מסמכים הוכרעה כאמור בהחלטה זו; הבקשה לתיקון תצהיר גילוי המסמכים של התובע מתקבלת.

בהקשר זה קבע השופט עמית ברע"א 2124/13 רבינוביץ נ' הפטריארך היווני האורתודוקסי, בפיסקה 9 (21.7.2013): "איני סבור כי ניתן לעקוף את המועדים ואת הליכי גילוי המסמכים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי (התקנות הישנות ר.ר), בדרך של הזמנת עדים מטעמו של בעל הדין שכנגד, על מנת שאלה יציגו מסמכים שניתן היה לקבלם בדרך המלך במסגרת הליכי גילוי מסמכים. זאת, להבדיל ממסמכים הנמצאים ברשותו של צד שלישי, שאז הדרך הדיונית הרגילה להמצאת המסמכים והצגתם כראיה במשפט היא באמצעות זמונו של הצד השלישי לפי תקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי". באשר לבקשה 97 – עניינה של הבקשה כאמור בתיקון תצהיר גילוי המסמכים מטעם המבקשים.

...

אני סבורה כי מדובר בבקשה לפי פרק ט' (וראו תקנה 112 לתקנות הישנות; ותקנות 57-58 לתקנות החדשות), עליהן כידוע לא ניתן לבקש רשות ערעור לפי הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן הצו) הקובע כי: לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: (10) החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.

אינני מקבלת את טענת המבקשים לפיה החלטת בית משפט קמא ביחס לבקשה 97 הינה החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

כמו כן, בפני בקשה אשר הוגשה על ידי המשיב להורות למשיבות להגיש תצהיר תמיכה בהקלטה ותמליל וכן להורות לה להגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן (להלן – בקשה מספר 2).

...

בנסיבות אלה הבקשה למסמכים אלה – נדחית.

מעיון בכתבי טענות אלה של הצדדים ומהנימוק המפורט בס' 3 ו-4 לתשובת המשיב – אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה.

סוף דבר: הצדדים יפעלו כמפורט לעיל – עד יום 15.2.2023.

הינה כי כן, הגם שבפני שתי בקשות להכריע בהן - האחת, לסילוק התביעה על הסף, והשנייה, לתיקון כתב התביעה, הרי שהשאלה הדרושה בירור היא אחת: מה דינה של תביעה לבצוע שטר שנימסר במסגרת עסקה לניכיון שיקים, שאינה עומדת בהוראות חוק אשראי הוגן - האם סילוקה על הסף, או שמא יש לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולרפא את המחדלים הקיימים? דיון והכרעה - יש להורות על הוצאתו של מיסמך ה"התאמה לסדר דין מהיר" מהתיק - מעת שניתנה הרשות להיתגונן הפכו הבקשות לבצוע לכתבי התביעה, בהתאם להוראות תקנה 20(ה) לתקסד"א, ולא ניתנה לתובעת הרשות לתקנם; כל שנדרשה התובעת לעשות הוא להתאימם לסדר דין מהיר - דהיינו, צירוף תצהיר אימות וגילוי מסמכים כנדרש בסדר דין מהיר, הא ותו לא. די בכך על מנת לקבוע כי על המסמך נושא הכותרת "התאמה לסדר דין מהיר" להמחק מהתיק, וכך אני מורה.

...

על כן, הרי שיש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

ודוק, כי על התובעת הנטל להוכיח את סכום ההשבה המגיע לה, אם בכלל; ברם, עניין זה עוד דרוש להתברר, ועל כן - הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

סיכומו של דבר - מסמך ה"התאמה לסדר דין מהיר" יימחק מהתיק, למעט התצהירים, לרבות תצהיר גילוי המסמכים על צרופותיו.

החלטת בימ"ש קמא מיום 3.7.23 (להלן: "החלטה בבקשה מס' 19"): משהבהירה המשיבה כי אין רצון לתקן תצהיר עדות ראשית, נקבע כי מדובר לכל היותר בבקשה לתקן תצהיר גילוי מסמכים, אחרת ולפי תקנה 60 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "תקסד"א") לא ניתן יהיה להגיש את המסמך כראייה במהלך חקירת עדים.

...

הבקשה למחיקת תצהירים נמחקה לאחר שבימ"ש קמא לא מצא כל הנמקה בדין להיעתר לבקשה זו. בימ"ש קמא גם לא מצא לנכון להיעתר לבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר ונקבע כי במידת הצורך תבאר המבקשת את הדברים בקדם המשפט המסכם.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הביניים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם קיימת הצדקה לביקורת מידית של ערכאת הערעור.

בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ודין בקשת רשות הערעור להידחות .

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.