מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תפעל חברתנו לשלם את נזקיו דיני חוזים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל ותפעלו בנגוד לאמור, דניה תראה את חברתכם אחראית באופן בלעדי לכל נזק מכל מין וסוג שהוא, לרבות ניזקי מוניטין ו/או כל הוצאה שיגרמו לה כתוצאה מאי עמידת חברתכם בכללים ברורים אלו ובהוראות החוק ובנוסף תחייבכם בקנסות על פי הוראות ההסכם.
כמו כן, לא תהסס חברתנו לפעול בכל דרך אפשרית למיצוי זכויותיה, ובכלל זה הטלת קנסות כ פי שרשאית לעשות לפי הסכם, סילוק ידכם מן האתר לאלתר וכן מימוש ערבויות מכוח ההסכם.
על פי תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים) תשי"ח 1957 אם קבלן לא הודיע על העסקת קבלן משנה, הקבלן ישלם את דמי הביטוח.
...
דרך בדיקה מהותית זו מובילה למסקנה כי יש ליתן תוקף להתקשרות אותנטית שעניינה מיקור חוץ של פונקציה או של כוח אדם, ולקבוע לאור זאת כי המועסקים הינם עובדיו של קבלן המשנה ולא של המשתמש .
מסקנתנו היא שמדובר בהתקשרות אותנטית, ברם אין בכך כדי לפטור את הנתבעת 3 מלבדוק אם העובדים אשר עובדים בחצריה מקבלים את שכרם על פי דין.
סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעות 3 – 4 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע טוען כי לאור האמור, ההכרעה בתביעה זו צריכה להתבסס לא על דיני השיטריות, כי אם על דיני החוזים הכלליים ועל פי עיקרון תום הלב החולש על הדין הישראלי.
מר נעאמנה תומך בטענת הנתבע לעניין זה ומסביר כך בתצהירו: "5. חברתנו המשיכה לפעול מול התובע בנק ערבי ישראלי והפקידה הן סכום השיק הנ"ל
בנסיבות אלו, יש לקבל עמדת הנתבע לפיה אילו היה מוצג השיק לפירעון במועד הנקוב בו, או בסמוך לכך, היה מצליח לפעול על מנת לצמצם את נזקיו ולגבות את הסכום ששולם למר נעאמנה תמורתו.
...
נעאמנה פנה לתובע עובר למועד הפרעון הנקוב בשיק וביקש למשוך את השיק מרשימת הממסרים הדחויים והתובע נעתר לבקשתו ולא הציג את השיק לפרעון במועד הנקוב בו. השיק הוצג לפרעון לראשונה על ידי התובע ביום 7.3.12 וחולל מסיבת "עבר זמנו". תמצית טענות הצדדים התובע טוען כי השיק סוחר אליו לפני מועד פרעונו וכשהוא שלם במסגרת עסקת נכיון.
לסיכום, בהתקיים כל התנאים הנחוצים ניתן לקבוע כי התובע הינו "אוחז כשורה" בשיק.
כאמור, התובע אינו חולק על הטענה כי מר נעאמנה ביקש למשוך את השיק המדובר מרשימת הממסרים הדחויים טרם הגיע מועד פרעונו וכי הבנק נעתר לבקשתו ושם את השיק בכספת.
ודוק, אין בידי לקבל את טענות התובע בסיכומיו על כך שהנתבע לא העלה טענות בדבר נזקים שכן הנתבע בהחלט טען לנזק שנגרם לו בשל הצגת השיק לפרעון באיחור (סעיפים 8,16 לתצהיר הנתבע ודבריו בעמ' 12 ש' 4, 9), והעובדה שבינתיים נקלעה החברה לקשיים שלא אפשרו לנתבע להיפרע ממנה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הנהג ברכב פעל ברשלנות רבתי תוך הפגנת פזיזות או אי אכפתיות לתוצאות מעשיו ובכך הפר הפרה יסודית את הפוליסה באופן הפוטר את חברתנו מחבותה מכח דיני הנזיקין, דיני הביטוח, דיני החוזים וההלכה הפסוקה.
הלכה היא כי "נטל הראיה בתביעות לניזקי ביטוח רכוש הוא, שעל המבוטח להוכיח כי מקרה הביטוח היתרחש, בעוד שעל חברת הביטוח, הטוענת לפטור מאחריות על-פי איזה מן הסייגים שנכללו בתניות הפוליסה, מוטל להוכיח, כי המקרה נושא תביעתו של המבוטח ניכנס לגדרו של אותו סייג" (ע"א 678/86‏ ‎ ‎חסן חניפס‎ ‎נ' ‏‎"‎סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מג(4) 177, 1989).
אני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת בגין שכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.
...
כך ובדומה, טענות שהועלו במהלך ניהול ההליך ביחס ללשונית בה התובע עשה שימוש והפוטנציאל שיש בשימוש זה כדי לנטרל את נעילת הרכב, הועלו בעלמא, ללא כל תימוכין ובעניין זה ראו החלטתי מיום 16.9.2019 אשר בר"ע שהוגשה עליה נדחתה (רע"א (מחוזי – מרכז-לוד) 15669-10-19 טטרואשוילי נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (11.10.2019)).
גם טענות אלו דינן להידחות.
משכך, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהתנהלותה זו, שהייתה בגדר הפרת חוזה [כלהלן בפסקות ‎68-‎70] – גרמה ארי**** לתובעים "נזק ראייתי מותנה"; משום שעקב אי מיצוי ההליך בתקופת התנאי – לא ניתן לדעת אם היה צולח, לו מוצה [להצדקת הדוקטרינה של "נזק ראייתי מותנה" ראו פסק דיני בעיניין תא (מח' ב"ש) 1190/07 א' ש' נ' מדינת ישראל (1.2.2015), פסקות 31-30].
"קטגוריה נוספת הנותנת ביטוי רחב לחוסר תום-לב בקיום חיובים היא פגיעה ברוח העסקה ובמטרתה... פעולות של צד לחוזה המהוות פגיעה כזו תיתכנה גם תוך שמירה דווקנית על לשון החוזה" [גבריאלה שלו ואפי צמח, דיני חוזים (מהדורה רביעית, 2019), עמ' 81].
בפנייה בכתב יד מאת אזורים לגב' קיסו מיום 6.10.15, בנידון "סגירת בקשה להיתר מיגרש 501, רח' בלפור 23, 25 אשקלון" [ת53] הוסבר כי "עקב מכירת הקרקע מהנדון, חברתנו מבקשת לסגור את הבקשות להיתר". שאר המוצגים התכנוניים שצרפו הצדדים אינם מוסיפים על האמור לעיל לעניין ההתנהלות בתקופת התנאי.
אם השינויים מהותיים – ואין ספק ששינוי שטח הדירה בשיעור כ-30% הוא שינוי מהותי – אזי החברה אינה רשאית לבצעם, אם הם פוגעים בזכויותיו החוזיות של הקונה, לרבות זכותו החוזית לשלם את המחיר החוזי, ולא מעבר לכך.
...
התוצאה היא כי התובעים זכאים לאכיפת החוזה, באופן שהם יקבלו את הדירה החלופית, שאינה אלא הדירה המקורית כפי ששונתה עקב שינויים תכנוניים שהנתבעות יזמו, במחיר החוזי המקורי.
בחנתי את תיעוד ההליכים שהתנהלו בין הנתבעות לבין מחלקת רישוי בנייה בעיריית אשקלון, והגעתי למסקנה כי היתר הבנייה לא התקבל בתקופת התנאי, והתנאים המתלים לא קוימו, לא בגלל סיבות התלויות בעירייה – אלא בגלל שינוי התוכניות חדשים לבקרים על ידי הנתבעות, במטרה לקדם את האינטרס שלהן להגדיל את מספר הדירות במיזם.
התביעה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"העבודות כולן בוצעו ע"י שמעון את טיקו בע"מ באופן עצמאי ואוטונומי לחלוטין ללא מעורבות של הנתבעת. שמעון את טיקו בע"מ נכנסה בנעלי הנתבעת בהסכם מול משרד הבטחון באופן שכל התחייבויות הנתבעת כלפי מאן דהוא ככל שנבעו מההסכם עם משרד הבטחון עברו אליה. ברצוני לציין כי משרד הבטחון עבד ישירות מול חברת שמעון את טיקו ולצורך עבודות האחזקה נשוא התביעה פנה ישירות לחברת שמעון את טיקו ללא מעורבות של הנתבעת. חברת שמעון את טיקו הנה חברה מקצועית בעבודות נשוא המיכרז ובעלת נסיון רב. במועד האירוע לא פעל עובד ישיר של הנתבעת בעבודות נשוא המיכרז. כל המעורבות של הנתבעת הסתכם בקבלת התשלומים והעברתם לחברת שמעון את טיקו. על מנת לוודא קיום פוליסה לחברת שמעון את טיקו דאגנו להוצאות פוליסה שתכלול גם את שמעון את טיקו בע"מ בשם המבוטח וחברת שמעון את טיקו שילמה את כל ההוצאות בגין הביטוח הנ"ל". לתצהירו צורף "זכרון דברים לעבודות כסוי גגות" מיום 15.9.99 בין הנתבעת והמעביד, בו נרשם כי הנתבעת מוסרת למעביד את עבודות כסוי הגגות בפרויקט עבור משרד הבטחון.
הוא ציין כי חברתו הייתה "אחראית על בצוע העבודה כאשר אנו עושים שימוש בציוד בטיחות כנדרש אשר כולל לוחות דריכה, ריתמות, כובעי מגן, ביגוד ונעליים. הנפגע...עבד כמתקין גגות במשך כ- 20 שנים והיה בעל ותק וניסיון רב בעבודה בגובה. הנפגע שימוש כראש צוות בחברתנו. ככל הזכור לי, בטרם היתקבל לעבוד בחברתנו שימש הנפגע כקבלן עצמאי לכסוי גגות והוא הכיר את העבודה על כל סיכוניה. במהלך עבודתו בחברתנו עבר הדרכות לביצוע העבודות. משרד הבטחון פנה לחברה על מנת שנפרק 2 לוחות אסבסט בכדי להשחיל במקום כבל חשמל ולאחר מכן להחזיר את המצב לקדמותו. לצורך העבודות נשלחו אמסלם יוסי ועמרם בוזגלו שהנם עובדים מקצועיים ובעלי ניסיון רב. לצורך בצוע העבודה קיבלו ציוד בטיחות הכולל, בין היתר, לוחות דריכה ורתמות כמקובל בעבודות על גג אסבסט. ברצוני לחזור ולהדגיש כי החברה מבצעת את העבודות על פי כל כללי הבטיחות, לרבות בצוע הדרכות, פקוח והספקת ציוד בטיחות לעובדיה. על פי הכללים אין צורך למנות מנהל עבודה לעבודה מהסוג שבצע התובע. חברתנו היא חברה מקצועית בעבודות כסוי ותיקון גגות ובעלת ניסיון רב בעבודות בגגות ישנים ועד היום החברה עוסקת בעבודות אלו. ברצוני לציין כי העבודה אותה בצע הנפגע הנה עבודה פשוטה עבור חברתנו. חברת שורה לא הייתה מעורבת בביצוע העבודות נשוא המיכרז. העבודות בוצעו באופן עצמאי ע"י חברתנו. חברתנו נכנסה בנעלי חברת שורה בהסכם מול משרד הבטחון באופן מלא. משרד הבטחון עבד ישירות מול חברתנו ולצורך עבודות האחזקה נשוא התביעה פנו לחברתנו ללא מעורבות של חברת שורה. בעבודה פעלו, כאמור, עובדים של חברתנו בלבד ולא היו במקום עובדים ו/או מנהלים מטעם חברת שורה. תביעתו של הנפגע...הסתיימה בפשרה וחברתנו שילמה הישתתפות עצמית כפולה, הן לחברת הביטוח בה ערכנו את הפוליסה והן לחברת הביטוח שחברת שורה הוציאה פוליסה והורחבה לכסות את חברתנו". בחקירתו ציין כי לא מונה מנהל עבודה לביצוע העבודות על פי החוזה עם הנתבעת: "לא מינינו ולא היה צורך...ממנים מנהל לעבודה ספציפית לאתר מסוים...עבודות תיקונים, שאורכות עד ששה שבועות לא מצריכות מנהל עבודה מוסמך, זה על פי התקנות. זה נבדק על ידי במשרד העבודה ואימתי את זה". העבודות היו עבודות להחזקת גגות לתקופה של שנה, כשהייתה הארכה של שנה נוספת: "על פי קריאה שלהם היינו נזעקים למקום לתת מענה" [עמ' 16].
מאידך, יש לזכור כי הנתבעת זכתה בביצוע העבודות לאחר שניגשה למכרז ועמדה בתנאי הסף של המיכרז, הייתה אחראית בחוזה ישירות מול משרד הבטחון, לרבות, סביר להניח, אחריות לשמור על כל הוראות ודיני הבטיחות בכל הנוגע לביצוע העבודות, וכאמור, היא לא יכולה הייתה לפטור עצמה כליל מאחריות לבטיחות העובדים בעבודות לגביהן הייתה קשורה בחוזה, גם אם שכרה שירותיו של קבלן מומחה לביצוע העבודות.
יצוין, כי גם לטענה זו אין רלוואנטיות בעניינינו, נוכח הסכומים אליהם הגעתי בפסק הדין וחיוב הנתבעות בתשלום בהתאם לתקרת גובה הנזק בו הן חבות, בהתבסס על הנכות הרפואית שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט, ולא מעבר לכך.
...
גם דין טענה זו להידחות.
עצם העובדה שקיים מומחה אחר, ואף מומחה בית המשפט, אשר קבע קביעות, אשר שונות מקביעות ועדות המוסד, תופעה שאינה נדירה, אינה מצדיקה מסקנה כי יש לבטל את קביעות ועדות המוסד, משלא הוכח כל פגם בפעולתן.
לאור כלל האמור, אני דוחה את טענת המניעות שהעלו הנתבעות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו