תפיסת מסמכים על ידי היאחב"ל, לצורך חקירת עבירות מס הכנסה

כפי שיפורט להלן, התביעה וטענות הצדדים עברו השתלשלות אירועים ארוכה עד למתן פסק דין זה. תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים בתחילת ההליך: בשנת 2004 נערכה על ידי משטרת ישראל - היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית, היחב"ל (להלן: המישטרה וכן היחידה החוקרת) - חקירה נגד מספר חשודים, ביניהם הנתבע, בחשד לגניבת מסמכים מארכיונים צבוריים ועבירות נוספות הקשורות במסמכים.

חוזי מכר שונים, ומסמכים הדרושים למס הכנסה לצורכי חקירה".

עוד הדגיש כי חוץ מהמסמכים שתפס מס הכנסה "כל המסמכים שהיו צריכים להיות מוחזרים לנתבע על פי החלטת ראש הצוות הוחזרו על ידי" (עמ' 29), בהוסיפו: "זאת אומרת אני לא יודע אם נשארו". מכל מקום, לשאלת בית המשפט הבהיר כי החומר שהיה בגנזך באותה עת הוחזר כולו, ובאשר לפרק הזמן מהחקירה ועד ההחזרה ייתכן שנלקחו מוצגים נוספים: "...אבל מה שהיה באותה עת בגנזך לא נשאר מעבר אחר כך" (עמ' 30).

...

טרם סיום, אין מנוס מלציין כי היה מצופה מהמדינה כי הייתה פועלת בהקשר למסמכים השונים, באופן שלא היו נצרכים להגיע לעת הזו.

לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה ובאופן שניתן בזאת פסק דין הצהרתי כי המסמכים שפורטו ברשימות האחרונות שהוגשו לתיק בית המשפט (ביום 16.2.15) ואשר סומנו כ-ת/1 ו-ת/2 (הרשימה המצומצמת היא הרשימה המודפסת ואשר זהה גם ל-ת/3 ואילו הרשימה בכתב יד היא רשימה הכללית), אמורים להיות ברשות המדינה וכחומר ארכיוני בהתאם לחוק.

הנתבע ישלם לתובעת את הוצאותיה וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

רקע המבקש נעצר ביום 14.1.19 במסגרת פרשייה רבת מעורבים, בחשד שעמד בראש חבורה עבריינית שביצעה בצוותא עבירות הלבנת הון, סחיטה באיומים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מע"מ וקשירת קשר לבצוע פשע.

היחידה החוקרת (יאחב"ל – המשיבה 1) עתרה להורות על הפקדת עירבון במזומן בסך של 250,000 ₪, ואילו המבקש היתנגד בטענה כי כל רכושו תפוס בידי המישטרה.

· סך של 150,000 ₪ יוותר כסכום אשר ניזקף כנגד כספים הנמצאים בחשבון הבנק של אשת המשיב, אשר נתפסו על ידי העוררת.

במענה מיום 8.11.19 ביקש ב"כ המבקש לאבחן בין ההלכה הפסוקה לבין ההליך דנן, ראש וראשון בשל העובדה שאין מדובר בעיקול שהוטל לבקשת צד שלישי על ידי רשות ההוצאה לפועל, כי אם בעיקול שהוטל על ידי רשות המסים האזרחית, אותו גוף שבכובעו הפלילי מעורב בהליכי חקירתו של המשיב.

העתרות לבקשה להמצאת מסמכים תוביל לבקשה להורות לחוקרים להגיש תצהירים, ולאחר מכן לניהול הליך הוכחות בשאלת מודעות החוקרים למצבת חובותיו של החשוד במועד שיחרורו ממעצר, וכן הלאה.

...

ב"כ המבקש טען כי הגיע למסקנה שהמקום לטעון נגד הנחיית פרקליט המדינה הוא במסגרת עתירה לבג"ץ (ולא במסגרת ההליך דנן), ועתר לעכב את החלטת בית המשפט עד לקבלת פסק דין בעתירה.

נוכח המסקנה אליה הגעתי, ניתן היה לסיים בכך את הדיון.

אינני מקבל את עתירת המבקש להורות ליחידה החוקרת למסור לבית המשפט מסמכים בעניין זה. ראשית, חזקה עלי טענת ב"כ היחידה החוקרת, עו"ד לוין, באשר לנסיבות מסירת המידע.

תוצאה הבקשה נדחית.

לטענתם, במהלך חקירתו של המבקש הוצגו מטעמו מסמכים שונים וביניהם תצהיר בו הצהיר כי קיבל סכום של 70,000 ₪ ביום 27.9.15 מאדם אחר אשר את פרטיו מסר, אולם לפי מיטב ידיעתו הנושא טרם נבדק.

לטענתו, בעקבות חקירת המישטרה - יאחב"ל - הוציאה רשות המיסים שומה אזרחית על סך של 250,000 ₪ והטילה עיקול על הכספים במעמד צד אחד אצל צד ג' שהוא משטרת ישראל.

נציג יחאב"ל טען כי עניינה של החקירה בחשד לבצוע עבירות על איסור הלבנת הון והעלמת הכנסות והגיש דו"ח סיכום חקירה (סומן במ/1).

עניינה של הבקשה שלפני בהשבת כספים ורכב השייכים למבקשים ואשר נתפסו על ידי המישטרה במסגרת חקירה משותפת המתנהלת נגדם על ידי משטרת ישראל ורשות המיסים בגין חשד לבצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס. המקור לסמכות המישטרה לתפיסת החפצים הוא בסעיף 32(א) לפקודה הקובע כי "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". לעניין חוק איסור הלבנת הון קובע סעיף 26(א) שבו כי "סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה". בהתאם לסעיף 32(א) לפקודה הרי שעל מנת שתקום עילת תפיסה של חפץ נידרש כי יתקיים יסוד סביר להניח כי החפץ מקיים קשר לעבירה שנעברה או שעתידה להיעבר.

...

אני סבור כי המשך החזקתם בידי המשטרה אינו פוגע בעקרון המידתיות.

איני מקבל טענת בא כוח המבקשים כי שווי התפוסים גבוה משווי השומה שהוציאה רשות המיסים והעומדת, לטענתו, על הסך של 250,000 ₪, ולו משום שאין בטיעון כללי, כשלעצמו, לבסס פערי השווי הנטענים.

ממילא לא נמסרו נתונים בעניין זה ולא נדרשתי לכך בהחלטה זו. סוף דבר, הבקשה להשבת התפוסים- הכספים והרכב- נדחית לעת הזו, ועד להחלטה אחרת.