זאת, על רקע תפיסת משלוח של 11 מכשירי טלפון סלולארי שיובאו לישראל על-ידי המבקש, ביום 18.10.2015, תוך הצהרה שמדובר במשלוח של מחשבים.
ביום 19.10.2015, לאחר הוצאת צו החיפוש הראשון, הגיע החוקר ניטש למשרדי המבקשת לצורך עריכת חפוש ותפיסת חפצים, בהתאם לצוו זה. במהלך החיפוש, וחרף המחיקה שבוצעה בצו, כאמור, תפס החוקר ניטש מחשב נייח אשר הונח בעמדת העבודה של המבקש, המהוה "מחשב מוסדי". בנוסף לכך, ביקשו חוקרי מכס נוספים, אשר התלוו לחוקר ניטש, מאחת מעובדות המשרד, כי תפיק מן המחשב שלה פלטי מחשב ודוחות שונים; ותפעל כדי להפיק דוחות מסויימים על הנהלת החשבונות של המבקשת, המצויים ברשות משרד רואי החשבון של המבקשת.
...
בית משפט השלום נעתר לבקשה זו.
למחרת, ביום 22.10.2015, הגישה המשיבה בקשה נוספת לבית משפט השלום, שעניינה תיקון צו החיפוש שהוּצא, ביום 19.10.2015.
בגדרי בקשתה, הבהירה המשיבה כי:
"בשל טעות של [החוקר ניטש] מחק בית המשפט בהחלטתו את תפיסת המחשב המוסדי והחדירה אליו. בעת החיפוש בעסק נתפס המחשב המוסדי בשוגג על-ידי [החוקר ניטש] ללא אישור בצו על כך. המחשב נתפס [...] ולא התבצעה כל חדירה או חדירה מתמשכת והפקת פלטים במחשב".
על רקע זה, נעתר בית משפט השלום לבקשה, והוציא תחת ידו את צו החיפוש השני, בקובעו כי:
"מדובר במחשב מוסדי שנתפס שלא על-פי צו קודם. הטעות התגלתה מיד. בנסיבות אלו מאשר המשך החזקת המחשב המוסדי. מתיר חדירה לחומר המחשב על-ידי חוקר מחשבים מיומן."
המבקשים הגישו ערר על החלטתו זו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ועררם נדחה, ביום 25.11.2015.
מטעם זה בלבד, אין בידי להיעתר לבקשה לרשות ערר שלפניי.
אוסיף, למעלה מן הנדרש, כי אינני מקבל את השגותיהם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, גם לגופו של עניין.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערר נדחית בזאת.