מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תפיסת כספי עובדים סינים בחקירת הלבנת הון

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 7.1.12 אספו המערערים 1-9 מיתר העובדים הסיניים את כספם המיועד למשלוח למשפחותיהם, והפקידו בציינג' סכום נוסף של 3,067,946 ₪.
במסגרת פשיטה זו נתפסו הכספים והמסמכים שהיו בבית העסק, וזזה אף נעצר בחשד לבצוע עבירות פליליות בתחום של הלבנת הון והשמטת הכנסות.
למה? הדבר לא רלוואנטי לתיק החקירה הגדול של הבורסה גם אם היינו בוחרים לחקור, כבר לא היה ברור מהי גרסת האמת, האם זוהי גרסה של הסינים שנולדה כקומבינה עם זזה לקבל כסף חזרה.
זזה, בס' 3 לתגובתו לאותה בקשה אישר מפורשות כי לאורך התקופה הקודמת לתפיסת הכספים הופקדו ע"י המפקידים "סכום הנמוך בכ-70,000 ₪ מהסכום שנקבע ע"י המבקשים בבקשה המתוקנת". זזה בחר שלא להגיש תצהיר בהליך שהתנהל בביהמ"ש קמא, לא זומן לעדות ולא נחקר – אך גירסתו בהליך הקודם של השבת תפוס (שהמפקידים היו צד לו) הוגשה כראייה.
...
באותו המקרה הוכר ניר מעוז כ"נפגע עבירה", למרות שדובר בעבירה של בידוי ראיות אשר לא נועדה לגונן על הפרט דווקא, משום שנמצא שהפגיעה בו לא הייתה עניין רחוק או משני למעשי הנאשם אלא "תוצר ישיר, קרוב ובלתי נמנע של פעולות הנאשם ושל העבירה שביצע. מששימש ככלי לביצוע העבירה, והפגיעה בו נובעת בקשר סיבתי ממעשי הנאשם, הפך ניר לנפגע 'במישרין' מן העבירה". בענייננו אנו, הפגיעה במפקידים בעקבות תפיסת הכספים בציינג', לא הייתה קשורה בקשר כה הדוק לעבירות בהן הואשם זזה, כך שמבלי לקבוע מסמרות בשאלת הפרשנות הראויה למושג נפגעי עבירה, סבורני כי המפקידים אינם נכנסים להגדרה זו גם לפי הפרשנות הרחבה והתכליתית שהוצגה בהחלטה זו. זאת ועוד, חוק נפגעי עבירה אינו מעניק גם למי שהוגדר כנפגע עבירה זכות קנויה להתערב בהליך הפלילי ואינו מקנה לנפגע עבירה זכות לקבל באופן אוטומטי כספים שנתפסו במסגרת חילוט בתיק פלילי (ראו ע"א 8487/09 יהודה ניצני נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 27.10.13), שקובע במפורש, בסעיף 21, כי "אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בחוק זה אין בו לכשעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור..." הטעמים המצטברים לעיל מביאים אותי למסקנה, כי לא נפל פגם בהחלטת ביהמ"ש קמא לדחות תביעת המפקידים נגד המדינה ומשכך יש לדחות את ערעור המפקידים בהקשר זה. אשר לערעור המפקידים על דחיית השבת הסכום של 100,000 ₪ למערער 10 ביהמ"ש קמא נימק החלטתו בעניין זה באופן הבא: "94. הסכום של 100,000 ₪ הופקד ואושר בפתק שאיננו נושא חותמת כלשהי. מפקידו לא התייצב לעדות, ואלו בהודעת זזה הינו כופר ב-70,000 ₪. בשל הדמיון בסכומים אינני מחייבת את הנתבעים בסכום זה". המפקידים טוענים, בעיקרי הטיעון מטעמם, כי הנמקות אלו שגויות משום שהקבלה שהוגשה בעניינו של מערער 10 הוגשה גם בהליכי השבת תפוס וזזה לא כפר באותנטיות של קבלה זו להבדיל מיתר הקבלות שהונפקו מטעמו למערערים; נקבע בהחלטת כב' השופט יקואל בהחלטתו כי הן מהימנות ולפיכך ביהמ"ש קמא לא היה צריך להידרש לטענות סרק אלו; אין בעובדה שהמערער 10 לא העיד כדי לגרוע מזכאותו לסכום זה כיוון שמערער 13 העיד אודות ההפקדה הנ"ל שנעשתה בנוכחותו.
בנסיבות אלו, ומשכאמור זזה לא זומן לעדות ולא נחקר בקשר לפתקית זו, וגם המערער 10 מי שנטען כי הפקיד את הסכום מושא פתקית זו אצל זזה לא העיד אודות ההפקדה, המסקנה המתבקשת היא שהמפקידים לא עמדו ברף הנדרש במשפט האזרחי להוכחת זכאותם לסכום, ובדין דחה ביהמ"ש קמא רכיב זה של תביעתם.
יונה אטדגי, שופט התוצאה שני הערעורים נדחים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת פשיטה זו נתפסו הכספים והמסמכים שהיו בבית העסק, וזזה אף נעצר בחשד לבצוע עבירות פליליות בתחום של הלבנת הון והשמטת הכנסות.
התובעים סיכמו וטענו כי נזקיהם הנם כדלקמן: 857,000 ₪- יתרת הכספים התפוסים, נושאי ריבית והצמדה מיום תפיסתם; 248,633 ₪ - העלויות שנדרשו בהליך של השבת התפוס; 32,500 ₪- אובדן 6 ימי עבודה של תובעים שזומנו לחקירה והמתינו לשוא שעות רבות; 10,000 ₪ - הריבית בגין הכספים שהושבו בערכם הנומינלי; 200,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש; 200,000 פיצויים עונשים בכך שהנתבעים התנהלו בנגוד לדין , באטיות וכד'.
בס' 92 ואילך לסיכומי התובעים, פרושות בהרחבה טענותיהם בעיניין זה. לשיטתם, שיקר רפ"ק שרצר, ראש צוות החקירה כאשר טען כי למרות המעקב הסמוי הממושך והגלוי, שלאחריו, שניהל צוותו על הבנק המחתרתי, שבמסגרת פעולות המישטרה לתפיסתו נערכה הפשיטה על משרדי הצ'יינגינג, לא ידע על קיומם של הסינים, התובעים.
...
הנני דוחה דרישת תשלום זו. אובדן ימי עבודה בכל הנוגע להליך הקודם, כבר קבעתי כי איני סבורה כי יש לחייב מי מהנתבעים בגינו, לרבות אובדן ימי עבודה.
הנני דוחה אף רכיב זה. כך גם לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בפיצויים עונשיים, הנקבעים לעיתים רחוקות ובנסיבות מיוחדות- בלבד.
התובעים ישלמו למדינה הוצאותיה בסכום של 50,000 ₪.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב האישום מייחס למבקש את העבירות הבאות: מנהל באירגון פשיעה, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003 (להלן: "חוק מאבק בארגוני פשיעה"); עבירות הלבנת הון – עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו – ריבוי עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") בצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; עשיית פעולה ברכוש אסור – ריבוי עבירות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון ביחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; על-פי הנטען בחלק הכללי לכתב האישום, הנאשמים התאגדו במסגרת ארגון פשיעה, שפעל בתבנית מאורגנת, הירארכית ושיטתית (להלן: "האירגון"), החל מחודש ינואר 2015 או בסמוך לכך ועד למועד הפתיחה בחקירה גלויה ביום 16.1.2018.
נטען כי למשיבה אין כל ראיות לכך שהמבקש היה קשור להלבנת ההון, וכי עד המדינה בעדותו זיכה אותו באופן פוזיטיבי מכל קשר להלבנת ההון באמצעות פריטת ההמחאות לכספי המזומן, ואמר מפורשות כי למבקש לא הייתה נגיעה לכספים המזומנים, דבר אשר שומט את הקרקע מאישום הלבנת ההון.
הובהר כי נוסף לעדותו של עד המדינה קיימים עדים נוספים אשר מספקים סיוע לעדות עד המדינה, שהם עובדים סיניים, וכי הוגשו מסמכים נוספים ועתידים להעיד עדים שיוגשו באמצעותם מוצגים.
עד המדינה הסביר כי הנימוק לכך שהמבקש ביקש ממנו להצטלם עם קבלנים היה כדי שהדבר ישמש כ"כסוי" במקרה שתפתח חקירה: " ת: כי זה עוזר בכיסוי, זה נראה טוב, כשאתה מגיע לחקירה ואתה מציג מצג כמו שאני הצגתי בהתחלה, מה אתם רוצים קבלן פתחתם את הטלפון אני נותן לכם לפתוח את הטלפון שאני רציתי שהם יפתחו למה אני שוב פעם מדגיש בגלל הארוע שהיה לי עם השוטרים שעצרו אותי אני החברתי את כלל הדברים הלא חוקיים והדברים החוקיים נתתי להם לראות, בבקשה פה אני עובד, פה אני עובד, אנחנו קבלנים, הדבר הזה נותן מעטפת שאתה יודע מה קורה באתר, שאני בא למישטרה ויש לך ידע והכל אתה יכול לתת גרסה די טובה.
עוד בהקשר זה, אפנה להסברי ב"כ המשיבה לשאלת כב' השופט א' סטולר, לפיה חברות ההפצה, ובתוכן החברות אשר היו רשומות על שם המבקש, ניהלו ספרים, ואילו חברות הכסות לא עשו זאת, ותפקידן ותפקיד "דרג החיילים" היה להיתפס (עמ' 204-205 לפרוט' מיום 23.7.2020).
...
טענות בנושא ההסגרה כפי שפורט לעיל, ב"כ המבקש שטח בהרחבה את טענותיו בכל הנוגע להסגרתו של המבקש לישראל במסגרת בע"ח 60705-07-20 ולאחר מכן בערר שנדון במסגרת בש"פ 405/21 (8.2.2021), שם קבעה כב' השופטת ד' ברק ארז כי: "...טענותיו של העורר, המשלבות היבטים מורכבים של דין ועובדה, מתאימות להתברר ולהיות מוכרעות במסגרת ההליך העיקרי. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב באופיין של חלק מן הטענות, המייחסות למדינה, הלכה למעשה, הצגת מצג שווא והטעיה של הרשויות בספרד – כל זאת על מנת להביא בתחבולה להסגרתו של העורר לישראל". ב"כ המבקש שב והעלה את טענותיו בכל הנוגע להליך ההסגרה במסגרת בש"פ 4954/21, כאשר לפי החלטת כב' הש' י' אלרון מיום 8.8.2021 "העורר (המבקש בהליך זה - י.ט.) העלה גם טענות ביחס להליך הסגרתו, בכללן כי יש לבטל את כתב האישום נגדו בשל הפרת כלל הייחודיות, בין היתר נוכח החלטה שניתנה באחרונה בבית המשפט הלאומי של ספרד". בקשר לטענות אלה, שב וקבע כב' השופט י' אלרון כי: "ביחס לטענות העורר בעניין הסגרתו מספרד, אין לי אלא לחזור על קביעתו של בית משפט זה בעניינו, לפיה טענות אלה ראוי שיתבררו במסגרת ההליך העיקרי". ב"כ שב והעלה טענותיו הנוגעות להסגרתו של הבמקש לישראל, והבהיר כי כעת הסעד המבוקש אינו ביטול כתב האישום, אלא הקלה בתנאי מעצרו, ואולם אין בידי לקבל טענה זו, וזאת משני טעמים.
החלטת כב' השופט סובל, שניתנה במסגרת הליך אחר ולפני למעלה מעשור אינה מהווה נתון חדש המצדיק בחינה מחודשת של קביעה זו. בשולי הדברים אציין כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקש, לפיה לא נדרשת הכרעה או הוכחה של טענות הצדדים משניתנה החלטת בית המשפט בספרד בנושא זה. החלטת בית משפט במדינה אחרת אינה פוטרת את בית המשפט בישראל מלברר סוגיות שבמחלוקת, בפרט כאשר משמעותה של אותה החלטה, כפי שעולה מטענת ב"כ המבקש, היא במישור הדיפלומטי.
סוף דבר, משלא נמצא שינוי דרמטי בראיות התביעה, המהווה מהפך ראייתי של ממש, בבחינת הפיכת הקערה על פיה, כך שבעקבות השינוי תיטה הכף לעבר זיכוי המבקש על פני הרשעתו, הרי שהבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני - נדחית.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע צוי החיפוש והתפיסה הוצאו במסגרת חקירה פלילית רחבת הקף המתנהלת נגד המבקשים 1, 2, 4 ו-5 בני מישפחת זועבי, בחשד לבצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, על פקודת מס הכנסה, על חוק המע"מ, על פקודת פשיטת רגל, עבירות מתחום הביטוח הלאומי ועוד.
באשר לכסף המזומן שנתפס בביתו של המבקש 4 ונטען כי נתפס בחדרה של המבקשת 6 טענה המשיבה, כי הכסף נתפס בחדרו של המבקש 4, בהמשך לאחר שזימנה את המבקשת 6 לחקירה, הודיעה המשיבה, כי אכן הכסף המזומן נתפס בחדרה של המבקשת 6, אולם היא מיתנגדת להשבתו מאחר והמבקשת 6 לא הצליחה להוכיח את בעלותה על הכסף.
בשאלת הבעלות בתפוס נקבע, כי בשלב ביניים זה נתונה לבית המשפט הסמכות להכריע מי יחזיק זמנית בתפוס, ולשם כך די בקיומן של ראיות לכאוריות (בש"פ 2671/01 סיני נ' מילרה, פ"ד נה(4) 2001).
"רכוש", כהגדרתו בס' 1 לחוק הוא "מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מריווחי רכוש כאמור". ס' 21(א) לחוק מסמיך את בית המשפט להורות על חילוט רכושו של אדם שהורשע בעבירה לפי ס' 3 או 4 לחוק וזאת בנוסף לכל עונש שיוטל עליו, בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, ששמש לביצועה או אפשר אותה וכן בשווי רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה או שיועד לשם כך. לעניין זה, רכושו של נידון הקבוע בס' 21(ב) לחוק הוא כל רכוש הנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
...
באיזון שבין תכלית התפיסה והחילוט לבין זכות הקניין של המבקשים וצדדים שלישיים, אני קובעת כדלקמן: המשיבה תשיב לידי המבקשים, אפשר באמצעות ב"כ, את הטלפונים הסלולאריים שנתפסו, בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו. רכב המרצדס ישוחרר לאלתר ויימסר לכונס הנכסים שמונה לצורך מימושו בהתאם לצו המינוי והוראות שיקבל בתיק המשכון.
באשר ליתר התפוסים – כסף מזומן במטבעות שונים, לרבות כסף מזומן בסך של 84,000 ₪ וכן כסף מזומן בסך 28,700 ₪; שחרור חשבונות בנק; שחרור כספים התפוסים בחשבונות הבנק; שיקים; תכשיטים; ביטול הקפאת נכסי נדל"ן – הבקשה נדחית.
באשר לבקשת המבקשים לקבל לידם עותק של הבקשות שעמדו בבסיס צווי החיפוש והתפיסה, לנוכח האמור לעיל, ומשלא מצאתי פגם בצווים, שנוסחם תואם את נוסח הבקשות, ועל אף עמדת המדינה בעניין זה בבש"פ עומר, לא מצאתי כי להיעתר לבקשת המבקשים להמציא להם העתק מן הבקשות למתן צווים, שנעדרת כל תכלית מעשית בשלב זה. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירות של ייבוא סם מסוכן – עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, כלים אסורים – עבירה לפי סעיף 10א לפקודה, איסור הלבנת הון – עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון – עבירות בין החודשים מאי-יולי 2023.
באשר לדחיות של העמסה בסין – שוב הסניגור הפנה להודעת אביעד השנייה, שם מסר שבהזמנה המקורית שהוא ערך הוזמנו 126 דלתות קרניז – וזה המספר המופיע בהזמנה ללא תאריך שנתפסה בקלסרים שהוא מנהל ושנתפסו במחסן.
), שכן בחומר החקירה נמצא בסיס לטענת הסניגור, כי גם עובדים נוספים מטעם בית עסק של המשיב (אביעד ע"ת 6, פבל מצוות ההובלות, אביטל מחברת "רונאל"), מידת מעורבותם לא פחותה ממידת מעורבותו של המשיב בניהול ובביצוע הפעילות העסקית אל מול ספקים בסין בתחום בו עוסק המשיב.
לענייננו, יפים דברי בית המשפט העליון בבש"פ 5837/00: "מקום שיש ראיות לכאורה, יש לתת את הדעת ליחס בין עוצמת הראיות לבין מידת ההגבלה על חירות הנאשם. ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד משמעיות יותר, כך גדלים הסכויים, שבהתקיים שאר התנאים המקימים עילת מעצר, לא יורה בית המשפט על חלופת מעצר, וגם ההפך הוא נכון – מקום שבחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, הדבר מהוה שיקול לכך שבית המשפט יעדיף חלופת מעצר על פני מעצר, גם בהתקיים כל התנאים למעצר". על רקע המתואר לעיל, ובהנתן החולשה הראייתית, לצד עברו הנקי של המשיב, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כמפורט בתסקיר, המשך שהייתו במעצר עלולה להוביל להדרדרות במצבו הנפשי, (המשיב נתון במעצר לראשונה בחייו מזה תשעה חודשים), ההתרשמות החיובית של שרות המבחן וגם בית המשפט מהערבים שנבחנו, דומני, שהמתווה המוצע על ידי שרות המבחן, בנוסף למעצר בפקוח אלקטרוני והפקדה כספית משמעותית, ישיג את תכלית המעצר, ומשכך, הנני מורה כדלקמן: המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, במתכונת של מעצר בפקוח אלקטרוני ברחוב השדות בית 2 דירה 1, רמת השרון, תחת פיקוחם של מר מתן גוטמן, ערן כהן, הגב' ניניו צביה, הגב' רויטל קנפו לוק, הגב' מוניק זגורי, לסירוגין.
...
לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן עיינתי בטיעונים בכתב, וכן בכלל חומר החקירה שהונח בפניי, יוצא אפוא, כי יישום הכללים במבחני הפסיקה שעמדתי עליהם לעיל במקרה דנן, מוביל למסקנה לפיה קיימות אמנם מספר ראיות נסיבתיות בעלות משקל ראייתי כנגד המשיב, הקושרות אותו לאירוע מושא כתב האישום ומצטברות לכאורה לכדי תמונה מרשיעה, אולם קיימים סימני שאלה רבים בדבר עוצמתן המצטברת של הראיות הנסיבתיות, שכן קיימים בהם חוסר או חולשה ראייתית שראויה לבירור בהליך העיקרי.
לענייננו, יפים דברי בית המשפט העליון בבש"פ 5837/00: "מקום שיש ראיות לכאורה, יש לתת את הדעת ליחס בין עוצמת הראיות לבין מידת ההגבלה על חירות הנאשם. ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד משמעיות יותר, כך גדלים הסיכויים, שבהתקיים שאר התנאים המקימים עילת מעצר, לא יורה בית המשפט על חלופת מעצר, וגם ההפך הוא נכון – מקום שבחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, הדבר מהווה שיקול לכך שבית המשפט יעדיף חלופת מעצר על פני מעצר, גם בהתקיים כל התנאים למעצר". על רקע המתואר לעיל, ובהינתן החולשה הראייתית, לצד עברו הנקי של המשיב, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כמפורט בתסקיר, המשך שהייתו במעצר עלולה להוביל להידרדרות במצבו הנפשי, (המשיב נתון במעצר לראשונה בחייו מזה תשעה חודשים), ההתרשמות החיובית של שרות המבחן וגם בית המשפט מהערבים שנבחנו, דומני, שהמתווה המוצע על ידי שרות המבחן, בנוסף למעצר בפיקוח אלקטרוני והפקדה כספית משמעותית, ישיג את תכלית המעצר, ומשכך, הנני מורה כדלקמן: המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, במתכונת של מעצר בפיקוח אלקטרוני ברחוב השדות בית 2 דירה 1, רמת השרון, תחת פיקוחם של מר מתן גוטמן, ערן כהן, הגב' ניניו צביה, הגב' רויטל קנפו לוק, הגב' מוניק זגורי, לסירוגין.
מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות – השעה כעת 15:05.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו