תעריף מכס על ייבוא מכונות חשמליות

לחילופין טענה התובעת, כי היות ולרכיב המיקרוגל פונקציה עצמאית, אשר אינה מפורטת בפרט 85.17, אזי הסווג המתאים ביותר עבורו הנו במסגרת פרט 85.43-9099 לצוו תעריף המכס כ"חלקים של מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות, שלא פורטו בפרק זה".

כפי שפורט לעיל, המחוקק ביקש דוקא להגן על יצרנים מקומיים בתחום זה. הטלת מכס על רכיבים הנדרשים לשם ייצור גלאים אינה מתיישבת עם תכלית חקיקה זו. בעיניין זה מקובלת עלי טענת התובעת לפיה לו אכן תבקש לייבא את הגלאי המהוה המוצר הסופי אשר מיוצר על ידה, הרי שתאלץ לשאת בתשלום מכס בגין כך. משכך, אני סבורה כי אין לקבל את עמדת הנתבעת, לפיה יש לסווג את רכיב המיקרוגל לפרט 85.31-9010 לצוו תעריף המכס.

...

אני סבורה, כי לו הייתה התובעת מגלמת במחיר המוצר הסופי הנמכר על ידה את תשלום המכס אשר נדרשה לשלם, ניתן היה לצפות, כי מחיר המוצר יעלה ולא ירד, ואף לו הירידה במחיר נבעה מתנאי השוק, כטענת הנתבעת, הרי אין בכך כדי לשנות את העובדה, כי הירידה במחיר המוצר נעשתה גם לאחר שהתובעת נאלצה לשלם מכס בגין רכיב המיקרוגל.

המסקנה ההגיונית היא, לטעמי, כי תשלום היתר אכן לא גולם במחיר המכירה של מוצרי התובעת ללקוח הסופי, וכי התובעת זכאית לפיכך ליתר בהתאם לסעיף 6 לחוק מיסים עקיפים.

סיכום נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת במלואה, כך שעל הנתבעת להשיב לתובעת סך של 488,541 ₪.

הצדדים חלוקים בשאלת סווגם של שניים מהרכיבים המיובאים על ידי התובעת לצורכי מכס - מיכל ובו חומר שייעודו לכבות אש בשעת שריפה (להלן: "המיכל" או "המיכלים" בהתאמה) ושסתום המורכב על מיכל זה שיעודו לווסת את שיחרור חומר הכבוי מהמיכל בשעת שריפה (להלן: "השסתום" או "השסתומים" בהתאמה).

הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות, לפיהן שאלת סיווג הגלאים לא תוכרע על-ידי בית משפט וכי מאותו מועד ואילך, ייפתח בבית המכס תיק המכונה "תיק מזכירות", בגדריו תפעל התובעת בהתאם להנחיות בית המכס, כדי היתייחסות לייבוא מפוצל של רכיבים למערכת מושלמת לפי פריט 85.31.1090 בצו התעריף הפטור ממכס.

התובעת הפניתה גם לכלל 4 לחלק 16 לצוו התעריף, הקובע כי: "כאשר מכונה (לרבות צירוף מכונות) כוללת מרכיבים עצמאיים (בין אם נפרדים או מחוברים באמצעות צנרת, אמצעי תמסורת, כבלים חשמליים או אמצעים אחרים) המיועדים לתרום יחד לפונקציה המוגדרת בבירור, הנכנסת בגדר אחד הפרטים שבפרק 84 או 85, אזי השלמות כולה מסווגת בפרט המתאים לאותה פונקציה". אין חולק שלצורך העניין, המיכל ניכנס בגדרי "מכונה" (ר' כלל 5 לחלק 16 בצו התעריף), אך גם בכך לא נמצא די לשם העדפת גישת התובעת.

...

מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה תכלית ההסכמה בין הצדדים צפתה פני עתיד וכי התנהלות התובעת על פי ההנחיות היא זו המגבשת את זכאותה לפטור ממכס בגין הגלאים.

סוף דבר התובעת לא נשאה בנטל להוכחת טענותיה ביחס לסווג שונה וראוי למטפים ולשסתומים ולהחלת חוק מיסים עקיפים על עניינה.

התביעה נדחית והתובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 25,000 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8590/99 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט א' ריבלין המערערת: חברת החשמל לישראל בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 17.10.99, בת.א. 1783/96, שניתן על ידי כבוד השופט משה רביד תאריך הישיבה: י"ז בשבט התשס"ב] [(30.01.2002) בשם המערערת: עו"ד שמואל לנקרי; עו"ד ליאור נוימן בשם המשיבה: עו"ד דוד פורר ][]פסק-דין

אלה הן מכונות מתנייעות לשם אחזקה ותיקון של קוי מתח חשמל עיליים.

המסגרת הנורמאטיבית חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 (להלן – החוק) קובע כי מס קניה יוטל על יבואם של טובין אשר שר האוצר קבע אותם בצו (סעיפים 2 ו-3 לחוק).

אם התשובה על שאלה זו היא בשלילה – כלומר, אין איסור הקבוע בחוק עצמו על הטלת מס קניה על במות הרמה – עלינו לבחון אם צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"ד-1993 (להלן – הצוו) מטיל מסי קניה על במות הרמה.

...

הערעור נדחה.

מכאן מתבקשת -לדעתי - המסקנה כי במת הרמה הינה רכב מנועי למטרות מיוחדות המתוכנן בעיקר להסעת נוסעים והובלת טובין.

לפיכך, סבורה אני כי דין הערעור להתקבל.

בחודש אוקטובר 2018, שינה המכס את סיווג הטובין לפרט 85.15000000 העוסק ב"מכונות ומכשירים להלחמה, להלחמה קשה (BRAZING), או לריתוך, אם בעלי יכולת חיתוך או לא, חשמליים (לרבות גז מחומם בחשמל), או הפועלים בלייזר או בקרן אור אחרת או בקרן פוטונים אולטרסונית, בקרן אלקטרונים, בדופק (PULSE) מגנטי או בקשת פלסמה; מכונות ומכשירים חשמליים לריסוס בחום של מתכות או של צרמטים.

להשלמת התמונה אציין, כי מסיכומי הנתבעת עולה, שביום 20.5.2022 פורסם צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 19), התשפ"ב-2022, במסגרתו נקבע פטור ממס לפרטי מכס שונים, לרבות פרט המכס 85.15 על פיו סיווגה הנתבעת את הטובין, כך שהחל ממועד זה, הטובין פטורים ממס.

עולה כי לשיטת המכס, ראשית על היבואן לשלם מס הנידרש ממנו ללא הנמקה, ורק לאחר מכן יתאפשר לו לשטוח טענותיו בפני ערכאות שונות במכס, הליך שאורך חודשים.

...

מומחה הנתבעת נשאל בחקירתו הנגדית, האם יכול להפנות לאסמכתה לטענתו בחוות הדעת, לפיה המושג ריתוך אינו מוגבל עוד למתכות, אלא ניתן ליישום גם בחומרים כגון זכוכית: "ש. מפנה לעמ' 9 ו-10 לחוות דעתך ששם אתה מביא הגדרות שונות לריתוך ובאף אחת לא מוזכרת זכוכית אלא רק מתכות וחומרים תרמו פלסטיים, אז בעצם מסקנתך בעמ' 10 בפסקה לפני האחרונה שהמושג ריתוך, אתה טוען ניתן ליישם גם על זכוכית, המסקנה הזו בעצם לא נסמכת על שום אסמכתא נכון?

לסיכום, טוענת הנתבעת: "המסקנה היא כי מומחיות פרופ' הרדי בתחום הסיבים האופטיים אינה מכשירה אותו לאבחן בין ריתוך לעיבוד בחום, היא השאלה הסיווגית שבמחלוקת". לשיטתה, המומחה אינו קובע קביעה חד משמעית והאסמכתאות שצירף תומכות דווקא בעמדתה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך 127,962 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה.

" לעומתו, פרט 8959-85.43 לתעריף המכס חל על: "מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות...

גם מבחינה פיזית, ניכר לעין השוני בין הממירים שהתובעות מייבאות, לבין הממירים המשמשים לקליטת שידורי טלפוניה ואינטרנט (ראה ממיר שתצלומו סומן ת/8, המיועד לקליטת שידורי טלפוניה ואינטרנט, לעומת הממיר ת/2 המיובא על ידי התובעות).

כאשר נחקר רו"ח סיגלר על חוות דעתו, הוא אישר באופן ברור, כי אין הוא יכול לקבוע דבר בשאלה האם מס היתר נכלל במחיר המכירה של הממירים: "אתה שואל האם אני יכול ללמוד ממקבץ הטבלאות האם החברה גלגלה את המכס על הצרכן הסופי או לא ואני משיב כי קשה לי לענות על שאלה זו. בדרך כלל, בן אדם מוכר לפי מחירי שוק. אני יכול לענות לך במספרים. אני לא יכול לענות לך כן או לא. אתה שואל האם אני יכול להגיד לך איזה אחוז היא כן ספגה ואיזה כן גלגלה ואני משיב כי אם מסתכלים על אחוז הרווח התפעולי של החברה...

...

אם תיתקבל טענתן של התובעות, אזיי מתבקשת מסקנה כפולה: ראשית, כי בגין הממירים שילמו התובעות תשלום יתר, כהגדרתו בס' 1 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"); שנית, כי אין יסוד להודעת החיוב שנשלחה לתובעת 1 בגין המגברים, וכי יש לבטלה.

גם מטעם זה, ואלמלא באתי לכלל מסקנה כי הסיווג הנכון הוא הסיווג הנטען על ידי התובעת 1, היה מקום לחייב אותה בתשלום החסר.

סיכומו של דבר, סיווגם הנכון של הממירים והמגברים הוא כנטען על ידי התובעות, קרי, לפי פרט מכס 8956-85.43.

התביעה להשבת המס ששולם ביתר בגין הממירים-נדחית.