תעמולה אסורה בבחירות מקומיות

סעיף 75(א) לחוק הבחירות קובע כי: "עובד המדינה... וכן עובד של רשות מקומית... אשר יש להם סמכות מנהלית... או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות בתחום רשות מקומית שבה מתקיימות בחירות". בית המשפט המחוזי קבע כי איסור זה אינו מוגבל לפעילות פוליטית בשעות העבודה, וכי בחמישה מקרים (מתוך שמונה מקרים נטענים), הוכח במידה הנדרשת כי הוא הופר: - ניקולאי שמרצקי (להלן: שמרצקי) – הלה הועסק כעוזר ממלאת מקום ראש העיר, גב' אירנה גנין (להלן: גנין) במשך כשנה.

...

סבורני, כי פער זה בין שני המסלולים אינו רצוי, ועלול ליצור אי ודאות באשר לתוצאה הסופית של הבחירות.

סבורני, כי יש מקום לבחינה מחודשת של המערך הנורמטיבי בסוגיה זו, וככל שיוחלט לשמֵר את שני מסלולי הערעור הקיימים, מן הראוי כי המחוקק יתן דעתו לתוצאות הבלתי רצויות הנובעות מההבדלים הדיוניים בשני המסלולים, כמפורט לעיל.

בשל הרגישות העצומה הנדרשת בבוא בית המשפט להתערב בתוצאתה של מערכת בחירות, חובה עליו לאחוז באמות מידה קשיחות ומובהקות הן לצורך המסקנה שמדובר בליקוי בהליך הבחירות והן לצורך המסקנה כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.

דוגמה למעורבותו של לחיאני ניתן למצוא בפרשת בית ספר "שרת". לפי הנטען, בפרשה זו שידל לחיאני את יו"ר ועד ההורים בבית הספר "שרת" לבצוע תעמולה אסורה לטובת המשיב, לאחר שדאג להסדיר בעיות שהיו בשרותי בית הספר.

זאת, בהתאם לדרישות סעיף 73(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות).

...

גם בסוגיה זו, כפי שטענו המשיב והמדינה, דין טענת המבקש להידחות.

הכרעה נוכח כל האמור, דינה של הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

באשר לתעמולת בחירות אסורה, טוען העותר כי מאז הכרזתו של המשיב 2 על כוונתו להיתמודד בבחירות, הוא מעלה באופן עיקבי ובתדירות גבוהה "פוסטים" לדף הפייסבוק שלו, מודעות ופרסומות המטעים את הציבור ומייחס לעצמו פעולות ופרויקטים של המועצה המקומית מג'דל שמס.

...

יוער, כי גם העותר עצמו אישר כי "היום החלטנו לעשות צעד קדימה למען המדינה כדי לעשות חובות ולקבל זכויות...". אין ספק, כי הליך זה תרם רבות להשתלבותם של מועצות אלו בשלטון המקומי בישראל.

סוף דבר אפוא, לעניין ראש זה לעתירה שלא נפל פגם בהחלטת המשיב מס' 2, אשר הינה סבירה בנסיבות העיין, תואמת את תכלית החוק ואף את לשונו ובנסיבות כפי שפורטו לעיל, יש בה כדי לחזק את ההליך הדמוקרטי בו החל משרד הפנים ביחס לרשויות אלו, ויש בכך גם כדי התחשבות בטובתו של כלל הציבור ברשות ספציפית זו ובשאר הרשויות מושא אותה החלטה.

סוף דבר העתירה על שני ראשיה נדחית! העותר ישלם למשיבים סך של 5,000 ₪, לכל אחד מהם, בגין שכ"ט עורך דין.

בפרט יצוין כי בסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, נקבע איסור גורף ובלתי תחום בזמן על שימוש בנכסי ציבור של רשות מקומית לצורך תעמולת בחירות.

...

לכך מצטרפים דברי לעיל, בדבר כוונת המחוקק לשמור על העיקרון לפיו "אין לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק" – עיקרון אשר בוודאי מכתיב תחולה נדחית של התיקון.

סבורני אפוא, כי תוצאת פסק דיננו, אינה עומדת בסתירה חזיתית לתכליתו הסובייקטיבית של תיקון 53, אלא עולה עִמה בקנה אחד.

אף לגישתי פרשנות בדבר תחולתו הנדחית של התיקון נובעת מכך שמדובר בתיקון שיש בו משום שינוי של כללי הבחירות לרשויות המקומיות לאחר שכבר החלה תקופת הבחירות; ושמדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עולה כי גם חברי הכנסת שדנו בו לא התכוונו לשנות את כללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות.

האיסור על שימוש במשאבי הציבור לצורך תעמולת בחירות "תורגם" בהחלטות יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית, לאיסור על פירסום תעמולת בחירות בדפי פייסבוק רישמיים של משרדי ממשלה, שרים, רשויות מקומיות וראשי רשויות, כאשר לא פעם הובהר כי דפים המתופעלים על ידי עובדי ציבור או שנעשה בהם שימוש אחר במשאבים צבוריים הם בגדר "נכס" כמשמעותו בסעיף 2א לחוק התעמולה (ראו: תב"כ 6/23 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' ראש הממשלה, פסקה 3 (19.1.2020)).

...

יובהר כי המסקנה שאליה הגעתי היא שמדובר בחשבון שנושא מאפיינים ציבוריים, ומשכך הוא כפוף לביקורת שיפוטית בכל הנוגע לחסימת משתמשים.

סוף דבר אם תישמע דעתי, הערעור יתקבל במובן זה שהמשיב יבטל את החסימה שהשית על חשבון הטוויטר של המערער.

טענות המשיב לפיהן אם ייקבע כי על החשבון חלים כללי המשפט הציבורי – הוא לא יוכל לעשות בו שימוש לפרסום לצורכי תעמולת בחירות, מהוות לטעמי דווקא אינדיקציה לכך שהחשבון אינו חשבון פרטי "רגיל". חיזוק נוסף למסקנה זו נובע מטענת המשיב לפיה כי אם תתקבל עמדת המערער, לא יהיה "אינטרס לנבחר ציבור לנהל חשבון ברשת חברתית במימונו ובהפעלתו". לשיטתו של המשיב, תוצאה כזו אינה רצויה והיא תביא לפגיעה קשה בזכות הציבור להיחשף לשיח "בעניינים ציבוריים שכן היא תבטל את התמריצים של נבחרי הציבור לשתף ולנהל שיח בעניינים ציבוריים" (ראו סעיף 38 לתשובה לערעור).