תעודת רופא כראייה בהליך פלילי

בהחלטה מיום 27.07.14 הוריתי על הוצאת מיסמך שהוגדר כתעודת רופא, בין היתר מאחר שלא היה מדובר בתעודת רופא כנוסחה בפקודת הראיות.

לאחר שבחנתי הראיות והטיעונים, פוסק לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני וזאת מעבר לדמי הפגיעה ששילם המוסד לביטוח לאומי ולפיצויים ששולמו בהליך הפלילי.

...

מסקנה זו עולה גם מעדות החוקר ומהסרט שצולם על ידי החוקר, ממנו עולה כי בסמוך לאירוע, עבד התובע כרגיל בחנות, סובב ידית מתיחה של סוכך שמש, הרים חפצים כבדים ואף עלה על סולם.

לאחר שבחנתי הראיות והטיעונים, פוסק לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני וזאת מעבר לדמי הפגיעה ששילם המוסד לביטוח לאומי ולפיצויים ששולמו בהליך הפלילי.

סוף דבר מחייב הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪.

נזכיר שבנוסח תעודת הרופא לפי פקודת הראיות נידרש לכתוב לאחר המילים "תעודה זאת ניתנת על ידי לשם הגשתה כראיה לבית המשפט" את המילים הברורות : " והריני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט דין תעודה זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות שבשבועה שנתתי בבית המשפט" כלומר צריכה להיות היתייחסות לעדות שקר בשבועה והצהרה שהדברים ידועים לו היטב .

קיום הנוסח הנידרש בפקודת הראיות נחשב לתנאי לקבילות התעודה וראו בי. קדמי, על הראיות, חלק שני 958 (2003) (להלן: "קדמי") אך מעבר לכך לקיום הנוסח הנידרש גם באזהרה, חשיבות גם לצורך, חלילה, הליך פלילי משנאמר: "ויודגש תנאי להעמדה לדין כאמור הוא שהתעודה ערוכה כחוק, לאמור- שהתעודה ערוכה" בדומה ככל האפשר "לטופס המצוי בתוספת הראשונה לפקודה" וראו קדמי 967.

...

חווי דעה בשאלות אלה המחייב לפי מהות הנושא חוות הדעת כדין, החותם המומחה נדרש להבהיר לא רק מה המען ומקום עבודה כמות שנדרש הרופא לציין בתעודת הרופא, אלא גם מהם פרטי השכלתו ומהם פרטי ניסיונו כמומחה לכך מוסיפה תקנה 134 א לתקנות: "134א. חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת". לפיכך, וכעולה מהדברים, הנני דוחה בזאת את עמדת ב"כ התובע שלפיה לשני המסמכים כוח הוכחתי כשל חוות דעת לפי פקודת הראיות לרקע כותרת תקנה 127 לתקנות.

לצורך הוכחת עניין שברפואה החורג לעבר הנושאים שטעונים הגשת חוות דעת לפי ס' 20 לפקודת הראיות, אין מנוס מהגשת חוות דעת כמצוות ס' 24 לפקודת הראיות ותוך קיום כל הדרישות מחוות דעת.

חוות הדעת של התובע קובעת אובדן כושר עבודה מוחלט בעוד שחוות דעתה של הנתבעת קובעת שאין אובדן כושר עבודה לעיסוקים סבירים אחרים כאשר התובע אינו כשיר לעיסוקו בנסיבות הללו, אני סבור שמוטב למנות מומחה מטעם בית משפט שיקבע את שיעור אובדן הכושר של התובע כמובן תוך שאנחנו שומרים על חוות הדעת לתיק בית המשפט.

משום מה, השתרש במחוזותינו המנהג של הגשת מסמכים רפואיים כראיה בהליך הפלילי, מבלי שנערכו כתעודת רופא.

...

בדיון ביום 17.9.20, לאחר שעיינו ב"כ הצדדים בחומר הרפואי, הודיע ב"כ הנאשם כי יסכים לזימונו של ד"ר גור דן כעד מטעם התביעה, אך מנגד הודיעה התביעה באופן חד משמעי כי אינה מעוניינת לזמנו כעד מטעמה, והדבר אינו נחוץ לדעתה.

המסקנה היא כי לא עלה בידי התביעה להציג תיעוד רפואי התומך בטענת המתלונן לפיה הנאשם הוא שגרם לשבירת השן.

לאחר כל האמור, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, בכך שדחף את המתלונן.

עיון בתימלול השיחה למוקד 100 (ת/ /8 – מיזכר של סטניסלב יודוביץ מיום 1.9.2020) מעלה כי המודיעה ביקשה שישלחו מישטרה לבית הוריה "אבא שלי מאיים על אמא שלי". היא נשאלת איך היא יודעת שהוא מאיים על אמה עכשיו והשיבה "אמא שלי היתקשרה אליי עכשיו, היא פשוט לא רוצה להיתקשר למישטרה ולערב מישטרה אבל זה כבר נהיה יותר מדי". המודיעה מוסרת את כתובת הבית וכן מוסרת את שמה מלי ואת מספר תעודת הזהות שלה וכן מוסרת את הטלפון של אמה.

עת נישאלה "אחרי הארוע" השיבה כי במהלך השנה הזו הרופאה כתבה שיש לה בעיית זכרון אבל לא המליצה על כדורים ואמרה כי למיטב ידיעתה אמה לא נוטלת כדורים לזכרון.

סעיף 10א לפקודת הראיות קובע כי אמרה שמסר אדם מחוץ לכתליי בית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אם היתקיימו באמרה שלושה תנאים והם מתן האמרה הוכח במשפט; נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים היזדמנות לחקור אותו; העדות שונה מהאמרה בפרט מהותי או שהעד מכחיש את תוכן האמרה או שאינו זוכר את תכנה.

...

לפיכך, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את היסוד הנפשי והיסוד העובדתי של העבירה.

אני דוחה את הטענה בדבר זוטי דברים.

סוף דבר משהגעתי למסקנה כי עלה בידי המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר הן קיומו של היסוד העובדתי והיסוד הנפשי הנדרשים להרשעה בעבירות שביצע הנאשם , הנאשם מורשע בשתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק וכן בעבירה של תקיפה סתם – בן זוג לפי סעיף 382 (ב) לחוק.

גם לעובדה שלא נשמעו ראיות בהליך הפלילי, אין נפקות.

כעולה מתעודת הרופא מיום התקיפה, החבלה הפיזית שנחבל התובע – הייתה קלה.

...

כאמור, אני סבור שהנכות התפקודית נמוכה מן הנכות הרפואית.

לסיכום בעניין הנכות: הנכות הרפואית של התובע בתחום הנפשי עומדת על 20%.

סוף דבר, אני מחייב הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים (כאשר בינים לבין עצמם יחובו השניים בסכום הפיצוי בחלקים שווים, על פי מבחן האשם המוסרי, כאשר אין מקום לאבחנה בין שניהם לעניין שיעור אשם זה, וחלקם זהה): 372,152 ₪.