תעודת עובד ציבור אשור ביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 14289-01-17 23 אפריל 2018 לפני: כב' השופט יוחנן כהן נציגת ציבור (עובדים) – גב' מרים יעיש נציג ציבור (מעסיקים) – מר אלברט שטרית התובע: אשר אשור, (ת.ז.-063245435) הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר פסק דין

עוד נקבע בתעודת עובד הציבור כי מאחר וארעה פגיעה בעבודה המזכה בנכות, שונה הבסיס לתשלום דמי ביטוח, והוחזר לבסיס שהיה קיים לפני הפגיעה, כלומר בסיס של 2,004 ₪ לחודש, שהוא בסיס המקדמות של רבע השנה שקדמה לפגיעה, בשנת 2010, וזהו הבסיס על פיו שילם המבוטח מקדמות טרם נפגע בעבודה כאשר התובע לא פנה לסניף לצורך תיקון המקדמות במהלך שנת 2010.

...

נוכח כל האמור, לא מצאנו כי הנסיבות בענייננו הן נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות סטיה מתקנה 11.

נוכח האמור, נדחית התביעה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 25420-04-20 10 אוגוסט 2021 לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם נציג ציבור (עובדים) מר שלמה ליב נציג ציבור (מעסיקים) מר ירון אהרון מגן התובע אחמד אגבריה ע"י ב"כ: עו"ד עאהד אגברייה הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מורן מרדכי גלסברג פסק דין

[footnoteRef:2] [2: ראו תעודת ציבור – סע' 3 שם. ] ביום 6.12.2018, בעקבות מידע שהיתקבל ממס הכנסה לפיו עבד התובע כשכיר בתקופה שבין 01/2016 ועד 05/2017 , שלח הנתבע לתובע הודעת חיוב לתשלום הפרישי דמי ביטוח לשנת 2017 בסך 18,243 ₪ בגין הכנסותיו בעקבות העיסוק גם כשכיר.

ביום 21.6.2021, הודיע הנתבע כי אינו חוזר בו מעמדתו וטען כי השכר שיש לחשב לפיו את דמי הפגיעה, הוא השכר לפי הצהרת התובע (3,500 ₪ לחודש) בחודשים 12/2018 – 2/2019, כמפורט בתעודת עובד הציבור שלא נסתרה.

[footnoteRef:11] [9: ראו עב"ל (ארצי) 50102-03-11 זועבי – המוסד לביטוח לאומי (21.3.2012)] [10: עב"ל (ארצי) 34322-10-18 בסטוני – המוסד לביטוח לאומי (27.10.2019)] [11: עב"ל (ארצי) 47416-05-18 עו"ד אשר אשור – המוסד לביטוח לאומי (10.2.2019)] שתי מחלוקות עומדות להכרעה – הראשונה, האם יש לראות בשומה הסופית לשנת 2017 כשומה ממנה יש לגזור את בסיס השכר לחישוב הגימלאות? השנייה וככל והתשובה לשאלה הראשונה שלילית, האם המקרה מתאים לסטייה מהוראות תקנה 11? התשובה לשתי השאלות כאמור, שלילית – ונסביר: המחלוקת הראשונה נוגעת לפרשנות תקנה 11(ב) לפיה – "אם הפגיעה בעבודה ארעה בשני החדשים הראשונים של שנת מס פלונית, תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות בשנת המס שקדמה לפגיעה." [ההדגשות שלי ס.א.] הפגיעה ארעה בחודש פברואר 2019.

...

אנו קובעים כי נסיבות המקרה שלפנינו אינן מצביעות על מקרה חריג המאפשר סטייה מהוראת תקנה 11.

[15: עב"ל (ארצי ) 46432-10-20 אסי דהן - המוסד לביטוח לאומי (נבו 15.03.2021)‏‏ ] על סמך האמור לעיל, התביעה נדחית.

בעת השיחרור מהשיקום נימסר לה כי היא זקוקה לעזרה בכל שעות היממה ופנתה למשרד הפנים לקבלת אשור לעובדת זרה.

בהתאם לעלות המשולמת כיום לפי תעודת עובד הציבור של אגף סיעוד במוסד לביטוח לאומי, שכר שעה לעזרה המשולמת למטפלים מבוגרים מעל גיל 70 הנו סך של 51 ש"ח כולל מע"מ ומכלול התנאים הסוצאליים והנלווים.

...

עם זאת, החלטתי כי יש להעדיף את חוות הדעת של פרופ' פייזר מכיון שחרף טענות הנתבעים ביחס להערכת הנכויות על ידי פרופ' פייזר, הנתבעים לא שלחו אליו את חוות הדעת של ד"ר רוזנר למתן התייחסותו ולא ביקשו לחוקרו ומשכך חוות הדעת של פרופ' פייזר לא נסתרה.

ליתר התקופה יש לחשב לפי עלות עזרה בחודש הינה 6,426 ש"ח לחודש הפיצוי בסך 385,560 ש"ח. משכך, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין עזרה לעבר בסך 577,560 ש"ח. בנוגע לעזרת הזולת בעתיד, בשים לב לעלויות העסקת עזרה בהיקף האמור, בהתחשב בתוחלת החיים של התובעת על פי הלוחות הסטטיסטיים כמוסכם על הצדדים, אני פוסקת כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 398,412 ש"ח לעתיד עבור עזרה בשכר לפי 6,426 ש"ח לחודש במקדם היוון עד סוף תוחלת חיים שהוסכם על שני הצדדים.

לאור מכלול השיקולים ובשים לב לגילה המתקדם, החלטתי כי יש לפצות את התובעת בסך של 50,000 ש"ח הכולל את הקדמת מעברה לדירה נגישה יותר ומשכך חלק יחסי מהפרש בין דמי השכירות הקודמים לדמי השכירות הנוכחיים, חלק מההוצאות הנלוות למעבר והתאמות דיור.

ניכויים בהתאם לדרישת המל"ל, ששולמה הנתבעת, יש לנכות מהפיצוי לו תזכה התובעת את תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסכום של 158,336 ש"ח. סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת את הפיצוי כאמור בסך 1,151,707 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% ואת הוצאות המשפט.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 51808-12-21 21 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם נציגת ציבור עובדים גב' הדר מאור נציג ציבור מעסיקים מר ירון מגן התובע גלעד וזאנה ע"י עו"ד אורן בושרי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י עו"ד מורן מרדכי גלסברג פסק דין

הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור לגבי הנתונים (נערכה ביום 27.12.2021).

[footnoteRef:5] [3: ראו עב"ל (ארצי) 50102-03-11 זועבי – המוסד לביטוח לאומי (21.3.2012)] [4: עב"ל (ארצי) 34322-10-18 בסטוני – המוסד לביטוח לאומי (27.10.2019)] [5: עב"ל (ארצי) 47416-05-18 עו"ד אשר אשור – המוסד לביטוח לאומי (10.2.2019)] מן הכלל אל הפרט: שונה ענייננו מהמקרים שהוכרו בפסיקה כמאפשרים לסטות מתקנה 11.

...

לכן לא ניתן להיעתר לבקשת התובע לחשב את הכנסתו בהתאם להוראות תקנה 9 לתקנות חישוב שכר עבודה רגיל –חלוקת שכרו של הנפגע ב- 12 החדשים שקדמו ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה ב- 360.

משבחר המחוקק לא לשנות את הוראות חישוב הכנסות עצמאים בתקופת הקורונה, גם אם לתקופה קצובה, שוכנענו כי אין מקום להתערב ולעשות זאת באמצעות הפסיקה.

באישור מיום 26.6.2002, שכותרתו "אשור חידוש פתיחת תיק נכויים מס' 784080-921 ביום 20.11.99" שהופנה לאביו של התובע, נאמר, בין השאר, כדלקמן:-"כרואה החשבון שלך ובהתאם לבקשתך הנני לאשר בזאת כי בתאריך 20.11.99 פנה משרדי בבקשה לחדש פתיחת תיק נכויים בגין העסקת עובד וזאת בהתאם להוראתך.

בחקירתו הראשית אישר העד את האמור בת/1 עליו הוא חתום, ולשאלת בא כוח התובע מה קרה בחודש דצמבר 1999 מבחינת הדיווח שלו, ענה העד: "אני מדבר מתוך המסמכים המצויים בתיק הניכויים, קיים בידי טופס 102, שהוא נושא חותמת המוסד לביטוח לאומי מיום 20.1.2000 לפיו, הוגש דיווח לאי העסקת עובד בחודש דצמבר 1999." לשאלת בא כוח התובע: "למה זה מופיע כאי העסקת עובד, למרות שאתה יודע שבחודש נובמבר היה עובד ובתחילת חודש דצמבר היתה תאונת עבודה של העובד?", ענה העד: הדו"ח של דצמבר הוגש אל אי העסקת עובד, מאחר ועל פי הוראות המוסד לביטוח לאומי, לא ניתן לרשום עובד שהועסק ללא תשלום שכר, ופה במקרה שלפנינו, נאמר לי מפורשות או למשרדי, באותה עת, שלא שולם לעובד דבר, לגבי חודש דצמבר, מאחר והפגיעה קרתה לדברי המעביד ב-1/12, כלומר בתחילת עבודתו באותו חדש, בשעה הראשונה לעבודתו, דקות ספורות לאחר שהוא היה בדרך לעבודתו.

כן הפנתה באת כוח הנתבע לתעודת עובד ציבור שהוגשה לתיק בית הדין, שם ניתן לראות בבירור כי שכרו של התובע גבוה יחסית מהשכר המצוין לעובדים האחרים.

...

לאחר שעיינתי בכתבי בי-דין, בתצהירים שהוגשו על נספחיהם, בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ובפרוטוקולים, אני קובעת כדלקמן:-6.1 על פי ההלכה הפסוקה, קירבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד ומעביד.

6.4 משכך הם פני הדברים – דין התביעה להדחות.

סוף דבר 7.1 התביעה נדחית.