תעודת זכויות לפי חוק רכישת מקרקעין

נטען כי מטעם הנתבעת לא הוגשה חוות דעת נגדית שכן המודדים מטעם הנתבעת, הבהירו כי אינם יכולים לזהות את החלקות שנותרו במחלוקת בהתבסס על המפה הפיסקלית, כפי שגם הובהר בתעודת עובד הציבור; אין בעדויותיהם של עדי התובעים בכדי להוכיח את זכויותיהן הנטענות של המנוחות בחלקות שנותרו במחלוקת: מדובר בעדויות שמועה שניתנו ביחס למקרקעין שנרכשו לפני עשרות שנים; העדים אינם יכולים לזהות את החלקות שנותרו במחלוקת, ואינם יכולים להוכיח העידר זהות בין החלקות שנותרו במחלוקת הנזכרות בתביעה בציון שם מקום וגו"ח פיסקאליים, לחלקות שאינן במחלוקת שלגביהן הכירה הנתבעת בזכויות המנוחות בהן.

חזוק לרישום במפת הקרוקי, בהודאת בעל דין של הנתבעת, אשר במכתבה מיום 2.11.1998 ציינה כי "מבדיקתנו עולה, כי זכויותיה של רימה חסן כנעאן באדמות כפר דמון אשר נרכשו לפי חוק רכישת מקרקעין", כוללות את מלוא הזכויות בגוש (מנדאטורי) 18101, חלקה 35.

...

סוף דבר: אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לגוש 5 (פיסקלי), חלקה 111 – חג'רת אל-נסף; גוש 5 (פיסקלי), חלקה 222 – אם אלרשק/אם אלקשק; גוש 2 (פיסקלי), חלקה 56 – חאקורת אלשרקי; גוש 4 (פיסקלי), חלקה 120 – גאריה/אל ערייה; גוש 4 (פיסקלי), חלקה 796 – אלקסבה; גוש 5 (פיסקלי), חלקה 154 – חג'רת אל-נסף; וגוש 2 (פיסקלי), חלקה 198 – אבו שאמי; ככל שהדברים אמורים בחלקות שאינן במחלוקת ו/או בחלקות שהכרתי עקרונית בזכאות לפיצוי בגינן, טוב יעשו התובעים אם יסכימו לעיכוב ההליכים בתיק זה לשם קביעת גובה הפיצוי בפני המנהלת על פי הנוהל המיטיב.

איני מקבלת את טענת הנתבעת כי הסיבה לכך היא "תקלה". סבורתני כי דרישות אלו לא הועלו, הן על רקע העובדה שהנתבעת, באמצעות גב' פטריסיה פרץ, במכתבה לעו"ד מ' כנעאן מיום 2.11.1998, לא העלתה כל הסתייגויות בעניין זהות המנוחות עת הודיעה לעו"ד כנעאן כי ניתן להמליץ בפני הנהלת המינהל על עסקת פיצויים ביחס לחלק מן החלקות, והן לאור הראיות שהונחו בפני בית משפט זה ביחס לזהות המנוחות.

אני קובעת ישיבה נוספת לצורך בחינת אופן התקדמות ההליכים ביחס למקרקעין אשר הכרתי בזכויות המנוחות ביחס אליהן, ליום 13.12.21, שעה 11:00.

יש להוסיף כי עניין זה של הוצאת תעודה על פי חוק נכסי נפקדים רק בשנת 2000 אינו ברור, גם לאור טענת הרשות בהליך כאן כי עוד בשנת 1959 הגיש המנוח לרשות תביעה לפצוי בגין זכויותיו במקרקעין.

בחקירתה אישרה הגב' סבן כי תביעת הפיצויים הוגשה לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק רכישת זכויות במקרקעין"), בעוד שהמקרקעין הוקנו לפי חוק נכסי נפקדים, ואיש לא עשה דבר בנושא זה. עוד אישרה בחקירתה גב' סבן כי כפר גבסייה וכפר שייח דנון הם שני כפרים נפרדים.

...

בעניין זה מקובלת עלי טענת התובע בקשר למסמכים משנת 1959 שהגישו הנתבעות ללא כל קושי בהליך זה ולא הוגשו בהליך ההצהרתי הקודם.

לאור כל האמור לעיל, משלא מצאתי כי היה חוסר תום לב מצד התובע, ומשהנתבעות לא הוכיחו כי התנאים לשיהוי מתקיימים בענייננו, נדחית טענת השיהוי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה וקובעת כי: א. המנוח לא היה נפקד כמשמעות הגדרה זו בחוק נכסי נפקדים וכאמור גם בפסק הדין בהליך ההצהרתי הקודם.

לפיכך, התבקש ביהמ"ש לדחות את התובענה מחמת העדר עילה ביחס לזכויותיהם אלה (סע' 1 להסדר הדיוני התקף) ; · התובעים מסכימים, כי בהתאם לנטען בכתב הגנת הנתבעת, הם אינם זכאים לפצוי לפי הוראת הנוהל המטיב של הרשות במסגרתו של ההליך המשפטי, אלא אך ורק לפי הוראות חוק רכישת מקרקעין.

פסק הדין המנחה בסוגיה זו הוגש בתיק בית המשפט העליון בע"א 7925/09 עיזבון המנוח חאלד כסאב ואח' נ' רשות הפיתוח (17.7.11), שם נטען בין היתר כי התובעים לא הוכיח זכויותיהם במקרקעין בשל העידר תעודת זהות, טענה זו נדחתה על ידי כב' השופט עמית, שקבע כי רקע העובדה שעם קום המדינה הרישום לא כלל מספר תעודת זהות והאזרחים נרשמו בהתאם לשמות שבקשו לרשום ולא בשם מלא ובהיעדר טוענים אחרים לזכויות במקרקעין במשך למעלה מ-50 שנה.

...

המומחית הכריעה במחלוקות השמאיות שהונחו לפתחה תוך התייחסות והנמקה מפורטת והכרעתה מקובלת עליי במלואה.

סוף דבר; לאור כל האמור אני מורה כי הנתבעות ישלמו לתובעת דמי חכירה על בסיס הכפלת השווי המשתנה על בסיס שנתי של הקרקע מהשווי המשתנה של חלקות המקרקעין המופקעת, בשיעור 3.25% כפי שקבע בית המשפט העליון.

בנוסף אני מורה כי הפיצוי יחושב לכל התקופה החל מיום תפיסת המקרקעין ועד להגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד תשלום הפיצויים בפועל על ידי המדינה הנתבעות ישלמו לתובעת החזר אגרת המשפט ושכר טרחה באי כוחה בסך כולל השווה ל- 15% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי.

רקע כללי התובעים – יורשי המנוח סובחי מוחמד חסן דיאב ז"ל (להלן בהתאמה: "התובעים" ו-"המנוח") הגישו תביעה לתשלום פצויי הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק הרכישה") בגין הפקעת מספר חלקות שלטענת התובעים היו בבעלות אביהם המנוח מכוח ירושתו מאביו, ואשר נרשמו לאחר הפקעתם על שם רשות הפיתוח (להלן: "הנתבעת").

בנוסף, הגישה הנתבעת תעודת עובד ציבור שנערכה על ידי מר רואד פראג' – נציג פקיד ההסדר, אשר נחקר אודות תעודת עובד הציבור שהגיש בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 30/10/22.

ראה והשווה: ת"א 41631-03-16 לוטפי פרעתאוי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל (11/07/21), אליו הפנו התובעים בסיכומיהם, שם הכיר בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אטיאס) בזכויות התובעים בחלקות מסוימות מחלקות דמון שלא עברו הסדר בזמנם, על בסיס האמור בספר הבעלים הידועים הידוע גם כספר פרטי הרכוש כבעניינינו וכן על סמך אישור פקיד ההסדר.

...

לאור האמור, סבורני כי עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם על פי מאזן הסתברויות של 51%.

סוף דבר סיכומו של דבר – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שנשמעו ראיות חדשות, אני מורה על ביטול תוצאת פסק הדין שניתן בתביעה ביום 29/03/20 לפיו נדחתה תביעת התובעים בהעדר הוכחת בעלות, וקובעת כי הראיות שנשמעו לאחר השבת התיק מבית המשפט העליון יש בהן כדי לבסס את הוכחת הבעלות של המנוח.

לפיכך, אני קובעת כי התובעים הוכיחו את זכויותיו של המנוח ביחס לחלקות שבמחלוקת.

הנתבעת אינה חולקת שמלוא הזכות לפצויי הפקעה ללא הבחנה בין מסלולי הפצוי השונים הוקנתה לאפוטרופוס ממעוד ההפקעה ואילך ואין גם מחלוקת על כך שהאפוטרופוס קבע בתעודת השיחרור שהוא "משחרר בזה מהקנייתי את תמורת הפקעת החלקים בנכסים המפורטים מטה על פי חוק רכישת מקרקעין" שיחרור התמורה לא הוגבל בכל הגבלה ואין כל יסוד לטענה כי לא מותר לבקש פיצוי במסלול 13(1) לפקודת הקרקעות.

...

חישוב בהתאם לפרשת 'טבר', בפסקה 72 לפסק הדין בפרשת 'טבר', קבע בית המשפט העליון "הנחיות להמשך", כדלהלן: "מהמקובץ עולה כי גובה הפיצוי שיש לשלם ביחס למקרקעין מופקעים בתחומי התכנית המנדטורית צריך להיקבע באופן הבא:

סוף דבר; לאור כל האמור, אני קובע כי התובע זכאי לפיצויים בגין הפקעת חלקו של המנוח עבדאללה בחלקה 31 ובחלקות 28, 47 ו- 50.

אני מחייב את הנתבעת לשפות את התובע בגין תשלום אגרת משפט, חלקו של התובע בשכרה של המומחית מטעם בית המשפט, וכן בגין תשלום שכרו של המומחה מטעם התובע בכפוף להוכחת התשלומים.