תסקיר משלים בעבירת רצח בשפת הנאשם

בבית המשפט העליון בש"פ 2581/16 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ"ה באדר ב התשע"ו (4.4.2016) בשם המבקשת: בשם המשיבים: מתורגמן לשפה הערבית: עו"ד אופיר טישלר עו"ד רמזי קטילאת מר איאד איבראהים החלטה

בגין המתואר ייחס כתב האישום למשיב 1 ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, למשיב 2 ביצוע עבירות של ניסיון לרצח ולשני המשיבים ביצוע עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, ייצור נשק והובלת נשק.

מהתסקיר שהיתקבל בעיניינו של המשיב 2 עלה כי אביו הביע כעס רב על כוחות הבטחון תוך שטען כי אלו מתנכלים לבנו באמצעות העללת האשמות שוא, כאשר לטענתו אף בנו הבכור, שהורשע בבצוע עבירות ביטחוניות ומרצה מאסר, לא ביצע את העבירות בהן הורשע.

משכך, נוכח התמשכות ההליכים ובהיתחשב בעובדה שמדובר בקטינים, מבקש בא-כוח המשיבים כי אורה על הגשת תסקיר מעצר משלים בעיניינם.

בית משפט זה עמד לא אחת על כך שכאשר עסקינן בנאשם שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, כמשיבים שבפנַי, נידרשת בחינה קפדנית ומוקפדת האם ניתן להגשים את תכליות המעצר בדרך של חלופת מעצר שתצמצם את הפגיעה בחרותו (בש"פ 6502/10 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 5 (13.9.2010), והאסמכתאות הנזכרות שם).

...

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר; דין הבקשה להתקבל.

בשעה 2:09 בלילה שלח לבעלת המלון סירטון שנשלח לכאורה משפת הים.

על בקשה זו הגישה העוררת ערר לבית משפט זה, ובהסכמת הצדדים נקבע כי מעצרה יוארך ב-90 ימים נוספים, שבמהלכם יגיש בא כוחה בקשה נוספת לעיון חוזר, וכי לאחר הזמנת תסקיר משלים יכריע בה בית המשפט המחוזי כחכמתו (החלטת השופט ע' פוגלמן מיום 29.10.2019 בבש"פ 6764/19 ובש"פ 6979/19).

עוד צוין בהחלטה כי הנאשם 3, קומבוז, שוחרר אף הוא למעצר בפקוח שני מפקחים, הגם שחומרת מעשיו פחותה משל העוררת ולמרות שבשונה ממנה הוא החל בהליכי שקום.

ככלל, עבירת רצח מצביעה על מסוכנות ומקימה עילת מסוכנות סטאטוטורית, והדברים ידועים (ראו, בין היתר בש"פ 9276/08 מדינת ישראל נ' ירקוני (12.11.2008); בש"פ 9073/08 מדינת ישראל נ' מטר (20.11.2008); בש"פ 2081/10 מדינת ישראל נ' פלוני (29.03.2010); בש"פ 2780/16 קריספיל נ' מדינת ישראל (14.04.2016)).

...

בא כוחה של העוררת הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועתר לקבלת תסקיר לבחינת חלופה, ובית המשפט נעתר לבקשתו.

בשורה התחתונה אני סבור כי ניתן להקהות מסוכנתה של העוררת בדרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני בצירוף 3 מפקחים, שיחתמו כל אחד מהם על ערבות כספית משמעותית להבטחת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני.

לכן, אני מורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקיים את כל הפרוצדורה הצריכה לעניין זה. למען הסר ספק, בית משפט קמא רשאי לפעול בגמישות וכחוכמתו בכל הקשור לתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני לרבות החלפה של מפקחים, ערבויות והגבלות, והכל על פי שיקול דעתו ולאחר שמיעת הצדדים.

תשובתה מדברת בעד עצמה: "ת. לא מגיע לי להיות שמחה? ש. איך זה מסתדר עם המצב הנפשי שתיארת עד עכשיו. ת. לא מגיע לי להיות שמחה? את האמת? הייתי שיכורה ואגיד גם למה. הייתי שיכורה כי כל המחשבות הרעות שלי, הפיתרון היחיד שלי היה לשתות כדי לשכוח". עדי ההגנה לעונש: אמו ואביו של הנאשם ביקשו לספר על בנם מנקודת מבטם, סיפרו כי אהב את המתלוננת, כי עבר מאז שקום, עושה ספורט, לא התפרנס במשך 15 חודשים, פגש בפסיכולוגים, "שינה את האישיות שלו, הוא איש חדש ואיש אחר", "איש אחר לגמרי, היום הוא איש נחמד". טיעוני הצדדים לעונש כאמור, בפתח הדיון ביקשו ב"כ הנאשם לשוב ולהפנות את הנאשם לקבלת תסקיר משלים.

ב"כ הנאשם הגדיל וטען כי "בתחילה, כשקראתי את התסקיר ושוחחתי עם הנאשם, שקלתי לבקש חזרה מהודיה. שוחחתי עם הנאשם וניסיתי להבין מה קרה, שכן הנאשם הודה בבית המשפט ולא הודה אצל קצינת המבחן. הנאשם לא הבין בפירוש את קצינת המבחן. לא מדובר בניסיון להיתחמק או לשפר עמדות... הנאשם לא מבין את השפה העברית". ב"כ המאשימה היתנגדו לבקשה, הפנו לכך שהתסקיר נערך בלווי מתורגמנית, וכי לא עלו קשיי תיקשורת כלשהם.

לשיטתו, התסקיר מכיל סתירה מובנית – מחד גיסא, הנאשם הודה במיוחס לו וסיפר על ההליך הטיפולי בו נטל חלק, ומאידך גיסא, קצינת המבחן טענה כי הנאשם לא הודה בעבירות האלימות והאיומים וסרב להליך טפולי.

שם איים עליה, לקח בכוח את מפתחות מכוניתה, מנע ממנה פיזית מלהגיע אליהם, אז גם הסלים את איומיו – הפעם לא הסתפק באיום כי ירצח את המתלוננת, אלא הוסיף ואיים כי יאנוס אותה.

...

נדחה ערעורו של מערער אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת בת זוג, וצירף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירת איומים.

יהא הנימוק אשר יהא – התוצאה היא שקורבנות העבירה נאלצות לשאת בנטל לבדן, על ההשלכות הכרוכות בכך.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי 9 ימי מעצר (2.9.20 – 10.9.20).

כתוצאה מהמהלומה נחתכה שפתו של המנוח ודם ניגר מאפו.

בהסכמת ההגנה, האריך בית משפט זה (השופט א' גרוניס) את מעצרו של המשיב בשלושים ימים והורה על הגשת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן.

התמשכות ההליכים מהוה שיקול אחד, גם אם כבד משקל, בין השיקולים השונים העומדים בפני בית המשפט בבואו להכריע בשאלה האם להאריך את המעצר, ובהם, אופיה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם.

כעת מבקש הסנגור להיבנות מהתצהיר שצרף בהליך אותו כינה "בקשה לעיון חוזר". עיינתי בתצהיר ובחומר הראיות שהוגש לי, ולא מצאתי כי יש בתצהיר כדי לשנות מן המסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להרשעתו של המשיב בעבירת הרצח.

...

שקלתי את טענות הצדדים ולא ראיתי מנוס מלהיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של המשיב פעם נוספת.

כעת מבקש הסניגור להיבנות מהתצהיר שצירף בהליך אותו כינה "בקשה לעיון חוזר". עיינתי בתצהיר ובחומר הראיות שהוגש לי, ולא מצאתי כי יש בתצהיר כדי לשנות מן המסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להרשעתו של המשיב בעבירת הרצח.

על יסוד האמור לעיל, ראיתי להיעתר לבקשת המדינה ולצוות על הארכת המעצר של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 29.12.03 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1245/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

הנאשמים הורו למתלונן בשפה הרוסית לומר לשוטרים, שהשפה לא הייתה שגורה בפיהם, כי הם הגיעו לדירתו על מנת לתקן את המחשב שלו, שאם לא יאמר כך "יהיה יותר גרוע". במעשיהם ניסו הנאשמים אשר היו בחבורה, לגנוב רכוש מהמתלונן, בעודם תוקפים אותו.

תסקירי שירות המבחן בהחלטתי מיום 1/2/2012 הוריתי כי לצורך גזירת הדין בעיניינם של הנאשמים יובאו בחשבון תסקירי שירות המבחן מיום 25/1/2012, שהינם עדכניים והוכנו במסגרת הליכי מעצרם של הנאשמים, שכן מדובר בתסקירים ממצים, וקבעתי כי אין מקום לערוך תסקיר משלים בעיניינם של הנאשמים.

לדבריו, הנאשם סבל מנסיבות חיים קשות ומחוסר יציבות משפחתית, כאשר אביו נרצח בזמן שהיה צעיר, נסיבות שהובילו להידרדרותו ולשימוש בסמים ובאלכוהול.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בראיות שהובאו בעיניינם, ושקלתי את השיקולים לחומרה ולקולה בעיניינם של הנאשמים, כפי שפורטו לעיל, אני גוזר את דינו של כל אחד מהנאשמים כדלקמן: הנאשם מס' 1 אני דן את הנאשם מס' 1 ל-48 חודשי מאסר, מתוכם 38 חודשים לריצוי בפועל, ואילו היתרה על תנאי, למשך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסר, והתנאי שלא יעבור ויורשע בפרק זמן זה על כל עבירת אלימות מסוג פשע.

...

הנאשם מס' 2 אני דן את הנאשם מס' 2 ל-50 חודשי מאסר, מתוכם 40 ירוצו בפועל, ואילו היתרה על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי שלא יעבור ויורשע בפרק זמן על כל עבירת אלימות מסוג פשע.

אני מטיל על הנאשם קנס בסך 1,000 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו; אני מורה לנאשם לפצות את המתלונן בסך 5,000 ₪.

אני מורה לשלטונות שב"ס לסייע בידי שני הנאשמים להשתלב בהליך טיפול וגמילה בין כותלי הכלא.