בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע
ב"ל 28658-05-16
15 מרץ 2017
לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
המערער:
חסין פקיר, (ת.ז.025831009)
כאפוטרופוס לקטין פ.ת. ת.ז. 31546396
ע"י ב"כ: עו"ד אסלייח באסל - מטעם הסיוע משפטי
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי
פסק דין
עוד ציינה הועדה:
"בן 16 שנים וחודשיים, ידוע מלידתו כסובל מתסמונת פייר רובין שהתבטאה בחיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי, ליקוי במנשך השיניים, כן מגלה תיפקוד אינטלקוטאלי ברמת פגור קל ולקראת ניתוח חוזר לתיקון הפיסטולה בחיך. לאחר שעבר בצעירותו ניתוח קודם הועלתה אפשרות שמדובר בתסמונת טריקלר, בדיקת שמיעה שבוצעה לאחרונה, לקראת ניתוח חוזר מצביעה על סף שמיעה של 10 דציבל בכל אוזן, עם ירידה בתדירויות גבוהות שמעל 4000 ועל כן סוכמה השמיעה בגדר הנורמה פרט לירידה קלה בינונית בתדירויות גבוהות. בבדיקתנו מראה פנים דיסמורפי, לסת תחתונה נסוגה".
הועדה בדקה את תיפקודי הילד וקבעה כי לעניין ניידות בתוך הבית הילד "נייד ועצמאי", לעניין ההלבשה "נידרש סיוע בלבישה", לעניין הרחצה נעשית "רחצת ידיים ופנים וגוף עצמאי" לעניין אכילה מצאה כי "אוכל ושותה תואם גיל" ולעניין ההיגינה האישית "שולט, גם ביום וגם בלילה נייד ושומר על הגיינה". הועדה קבעה כי הילד אינו זקוק לנוכחות מתמדת וכי הוא זקוק להשגחה קבועה עד לגיל 18 בשל "ליקוי של חיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי היתנהגותי".
בסיכומיה ציינה הועדה כי לילד:
"פסטולה במרכז החיך, החיך בגודל 8/18 מ"מ, ילד שקט פאסיבי. לסיכום: הנושא העקרי המגביל אותו הוא הפגור שהוגדר בתחום הפגור הקל והמקנה זכאות חלקית בגין הצורך בהשגחה, המרכיבים האחרים של תיסמונת פייר רובין אמורים להיות מטופלים בהקדם כשלעצמם אינם מזכים, השמיעה והראיה, מדובר בליקוי שאיננו מזכה. אי לכך הועדה דוחה את הערר".
בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת גרוס ביום 21.2.17 הציג המערער מסמכים רפואיים לעניין מצב הראיה של הילד (מיום 16.2.16 ומיום 28.4.16), ולעניין טיפולים במכון גסטרו (מיום 16.3.14), דוח השמה המפרט את מצבו של הילד (מיום 21.8.14) וכן דוח איבחון סוצאלי-פסיכולוגי (ללא תאריך אך מצויין שהילד כבן 14.5 שנים) ובקש כי עניינו של המערער יוחזר לועדה אשר תיבחן את מצבו שנית.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל.
עוד ציינה הוועדה:
"בן 16 שנים וחודשיים, ידוע מלידתו כסובל מתסמונת פייר רובין שהתבטאה בחיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי, ליקוי במנשך השיניים, כן מגלה תפקוד אינטלקוטאלי ברמת פיגור קל ולקראת ניתוח חוזר לתיקון הפיסטולה בחיך. לאחר שעבר בצעירותו ניתוח קודם הועלתה אפשרות שמדובר בתסמונת טריקלר, בדיקת שמיעה שבוצעה לאחרונה, לקראת ניתוח חוזר מצביעה על סף שמיעה של 10 דציבל בכל אוזן, עם ירידה בתדירויות גבוהות שמעל 4000 ועל כן סוכמה השמיעה בגדר הנורמה פרט לירידה קלה בינונית בתדירויות גבוהות. בבדיקתנו מראה פנים דיסמורפי, לסת תחתונה נסוגה".
הוועדה בדקה את תפקודי הילד וקבעה כי לעניין ניידות בתוך הבית הילד "נייד ועצמאי", לעניין ההלבשה "נדרש סיוע בלבישה", לעניין הרחצה נעשית "רחצת ידיים ופנים וגוף עצמאי" לעניין אכילה מצאה כי "אוכל ושותה תואם גיל" ולעניין ההיגינה האישית "שולט, גם ביום וגם בלילה נייד ושומר על היגיינה". הוועדה קבעה כי הילד אינו זקוק לנוכחות מתמדת וכי הוא זקוק להשגחה קבועה עד לגיל 18 בשל "ליקוי של חיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי התנהגותי".
בסיכומיה ציינה הוועדה כי לילד:
"פיסטולה במרכז החיך, החיך בגודל 8/18 מ"מ, ילד שקט פסיבי. לסיכום: הנושא העיקרי המגביל אותו הוא הפיגור שהוגדר בתחום הפיגור הקל והמקנה זכאות חלקית בגין הצורך בהשגחה, המרכיבים האחרים של תסמונת פייר רובין אמורים להיות מטופלים בהקדם כשלעצמם אינם מזכים, השמיעה והראיה, מדובר בליקוי שאיננו מזכה. אי לכך הוועדה דוחה את הערר".
בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת גרוס ביום 21.2.17 הציג המערער מסמכים רפואיים לעניין מצב הראיה של הילד (מיום 16.2.16 ומיום 28.4.16), ולעניין טיפולים במכון גסטרו (מיום 16.3.14), דוח השמה המפרט את מצבו של הילד (מיום 21.8.14) וכן דוח אבחון סוציאלי-פסיכולוגי (ללא תאריך אך מצויין שהילד כבן 14.5 שנים) וביקש כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תבחן את מצבו שנית.
לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
