מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תסמונת פייר רובין וזכויות בביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 28658-05-16 15 מרץ 2017 לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם המערער: חסין פקיר, (ת.ז.025831009) כאפוטרופוס לקטין פ.ת. ת.ז. 31546396 ע"י ב"כ: עו"ד אסלייח באסל - מטעם הסיוע משפטי המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי פסק דין
עוד ציינה הועדה: "בן 16 שנים וחודשיים, ידוע מלידתו כסובל מתסמונת פייר רובין שהתבטאה בחיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי, ליקוי במנשך השיניים, כן מגלה תיפקוד אינטלקוטאלי ברמת פגור קל ולקראת ניתוח חוזר לתיקון הפיסטולה בחיך. לאחר שעבר בצעירותו ניתוח קודם הועלתה אפשרות שמדובר בתסמונת טריקלר, בדיקת שמיעה שבוצעה לאחרונה, לקראת ניתוח חוזר מצביעה על סף שמיעה של 10 דציבל בכל אוזן, עם ירידה בתדירויות גבוהות שמעל 4000 ועל כן סוכמה השמיעה בגדר הנורמה פרט לירידה קלה בינונית בתדירויות גבוהות. בבדיקתנו מראה פנים דיסמורפי, לסת תחתונה נסוגה". הועדה בדקה את תיפקודי הילד וקבעה כי לעניין ניידות בתוך הבית הילד "נייד ועצמאי", לעניין ההלבשה "נידרש סיוע בלבישה", לעניין הרחצה נעשית "רחצת ידיים ופנים וגוף עצמאי" לעניין אכילה מצאה כי "אוכל ושותה תואם גיל" ולעניין ההיגינה האישית "שולט, גם ביום וגם בלילה נייד ושומר על הגיינה". הועדה קבעה כי הילד אינו זקוק לנוכחות מתמדת וכי הוא זקוק להשגחה קבועה עד לגיל 18 בשל "ליקוי של חיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי היתנהגותי". בסיכומיה ציינה הועדה כי לילד: "פסטולה במרכז החיך, החיך בגודל 8/18 מ"מ, ילד שקט פאסיבי. לסיכום: הנושא העקרי המגביל אותו הוא הפגור שהוגדר בתחום הפגור הקל והמקנה זכאות חלקית בגין הצורך בהשגחה, המרכיבים האחרים של תיסמונת פייר רובין אמורים להיות מטופלים בהקדם כשלעצמם אינם מזכים, השמיעה והראיה, מדובר בליקוי שאיננו מזכה. אי לכך הועדה דוחה את הערר". בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת גרוס ביום 21.2.17 הציג המערער מסמכים רפואיים לעניין מצב הראיה של הילד (מיום 16.2.16 ומיום 28.4.16), ולעניין טיפולים במכון גסטרו (מיום 16.3.14), דוח השמה המפרט את מצבו של הילד (מיום 21.8.14) וכן דוח איבחון סוצאלי-פסיכולוגי (ללא תאריך אך מצויין שהילד כבן 14.5 שנים) ובקש כי עניינו של המערער יוחזר לועדה אשר תיבחן את מצבו שנית.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל.
עוד ציינה הוועדה: "בן 16 שנים וחודשיים, ידוע מלידתו כסובל מתסמונת פייר רובין שהתבטאה בחיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי, ליקוי במנשך השיניים, כן מגלה תפקוד אינטלקוטאלי ברמת פיגור קל ולקראת ניתוח חוזר לתיקון הפיסטולה בחיך. לאחר שעבר בצעירותו ניתוח קודם הועלתה אפשרות שמדובר בתסמונת טריקלר, בדיקת שמיעה שבוצעה לאחרונה, לקראת ניתוח חוזר מצביעה על סף שמיעה של 10 דציבל בכל אוזן, עם ירידה בתדירויות גבוהות שמעל 4000 ועל כן סוכמה השמיעה בגדר הנורמה פרט לירידה קלה בינונית בתדירויות גבוהות. בבדיקתנו מראה פנים דיסמורפי, לסת תחתונה נסוגה". הוועדה בדקה את תפקודי הילד וקבעה כי לעניין ניידות בתוך הבית הילד "נייד ועצמאי", לעניין ההלבשה "נדרש סיוע בלבישה", לעניין הרחצה נעשית "רחצת ידיים ופנים וגוף עצמאי" לעניין אכילה מצאה כי "אוכל ושותה תואם גיל" ולעניין ההיגינה האישית "שולט, גם ביום וגם בלילה נייד ושומר על היגיינה". הוועדה קבעה כי הילד אינו זקוק לנוכחות מתמדת וכי הוא זקוק להשגחה קבועה עד לגיל 18 בשל "ליקוי של חיך שסוע, ליקוי קוגנטיבי התנהגותי". בסיכומיה ציינה הוועדה כי לילד: "פיסטולה במרכז החיך, החיך בגודל 8/18 מ"מ, ילד שקט פסיבי. לסיכום: הנושא העיקרי המגביל אותו הוא הפיגור שהוגדר בתחום הפיגור הקל והמקנה זכאות חלקית בגין הצורך בהשגחה, המרכיבים האחרים של תסמונת פייר רובין אמורים להיות מטופלים בהקדם כשלעצמם אינם מזכים, השמיעה והראיה, מדובר בליקוי שאיננו מזכה. אי לכך הוועדה דוחה את הערר". בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת גרוס ביום 21.2.17 הציג המערער מסמכים רפואיים לעניין מצב הראיה של הילד (מיום 16.2.16 ומיום 28.4.16), ולעניין טיפולים במכון גסטרו (מיום 16.3.14), דוח השמה המפרט את מצבו של הילד (מיום 21.8.14) וכן דוח אבחון סוציאלי-פסיכולוגי (ללא תאריך אך מצויין שהילד כבן 14.5 שנים) וביקש כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תבחן את מצבו שנית.
לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"             (בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרישמי) מן הכלל אל הפרט לטענת המבקש מצבו הבריאותי (יליד שנת 1925, עוור בעין אחת) והכלכלי (מיתקיים מקיצבת זקנה) אינם מאפשרים לו להפקיד את העירבון.
9.3 המבקש לא מצא לצרף אישור מהמוסד לביטוח לאומי בדבר גובה קצבת הזיקנה המשתלמת לו. 9.4 המבקש לא פרט את הוצאותיו החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות וממילא לא הציג כל אסמכתא להן (למעט הסכם שכירות של דירת המגורים ודמי מזונות).
...
על מנת שמלאכתי תעשה שלמה, אציין כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור עולים כדי הרף המצדיק מתן פטור מהפקדת הערבון תוך חשיפת המשיבים לאפשרות כי תשלום הוצאותיהם, ככל שייפסקו, לא יובטח.
בהתייחס לבקשה להגדלת סכום הערבון, הרי שלא מצאתי להעתר לה. הטעם היחיד עליו סומכים המשיבים את בקשתם הוא אי תשלום ההוצאות שנפסקו כנגד המבקש בבית משפט קמא.
בהתאם לפסיקה הנוהגת "מטרת העירבון אינה לשמש כלי להוצאה לפועל של הוצאות אשר נפסקו בערכאות הקודמות. העובדה כי המערער לא עמד בחיוב הוצאות המשפט שפסקה הערכאה הראשונה, אכן מגבירה את החשש כי המשיב יתקשה בגביית הוצאות מן המערער בתום הערעור, ככל שייפסקו לטובתו. לכן, כאשר מתבקש פטור מהפקדת ערבון על-ידי מי שלא פרע הוצאות בעבר, הנטל להוכיח התקיימותם של התנאים המצדיקים פטור מערבון הוא נטל מוגבר. יחד עם זאת, הפקדת עירבון לא נועדה לשמש מכשיר לגביית הוצאות שפסקה ערכאה אחרת. אשר על כן, בקביעת גובה העירבון בערעור כאומדן ההוצאות הצפויות להיפסק, טענה בדבר אי פירעון הוצאות בעבר רלוונטית רק ככל שהיא מהווה אינדיקציה לחשש כי לא יפרעו ההוצאות בערעור, כך שראוי שהאומדן יהיה על הצד הגבוה" (ע"א 8553/08 זלמן לייב ואלדמן נ' חיים ביאליסטוצקי) (ההדגשה שלי – ש.י.) סוף דבר לאור כל האמור לעיל דין הבקשות שלפני להידחות וכך אני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו