מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תסמונת לכידה אולנארית במרפק נכות ביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בהמשך המומחה הוסיף: "כפי שפורט בתשובה 4, הליקוי נגרם עקב עבודת התובעת, קרי גרימה מלאה. במצב זה סביר כי ועדה רפואית תיקבע כי קיימת אבחנת תיסמונת לכידה אולנרית במרפק ימין, לא נותרה נכות או תקבע נכות בשיעור מינימאלי.
בהחלטה שניתנה בבר"ע 13104-12-11 יוסף שמסיאן – המוסד לביטוח לאומי, (ניתנה ביום 12.12.11) מספר שנים לאחר פרשת בוסני, עמד בית הדין הארצי על הגישות השונות כפי שהובאו בפרשת בוסני ובעב"ל 373/08 רינה אדיבי –המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי ככל שקיים מנגנון של תנועות חוזרות ונישנות שאינן נראות לעין, יש מקום למינוי מומחה רפואי.
...
ביום 18.7.19 הגיש הנתבע סיכומי תשובה, בהם חזר על טענותיו ולפיהן יש לדחות את התביעה, והוסיף כי טענות התובעת במסגרת סיכומיה לעניין המנח הסטטי מהוות הרחבת חזית וטענה שלא הועלתה קודם לכן.
לא שוכנענו כי בחינת המומחה באשר לתנאי עבודת התובעת הייתה צריכה להיעשות אך ורק בהקשר לפעולות ההקלדה בלבד תוך ניתוק הפעולות האחרות שאפיינו את צורת עיסוק זה, היינו הנחת היד על השולחן והפעלת לחץ על המפרק.
על כן, בשים לב לקביעת המומחה כמכלול, אנו סבורים כי בנסיבות אלה יש בחוות דעתו של המומחה בשילוב עם תשובותיו לשאלות ההבהרה כדי לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי החולף ממנו היא סבלה בעצב אולנארי במרפק ימין.
אשר על כן, מקבלים אנו את התביעה, במובן זה שאנו קובעים שתנאי עבודתה של התובעת גרמו לליקוי חולף בעצב אולנארי במרפק ימין, על דרך המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 25.11.14 קבעה, כי נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 5% בלבד מיום 31.7.14, עפ"י פריט הליקוי 31 (5)(א)(2) לתקנות בגין לכידה אולינארית קלה במרפק שמאל.
התובע נבדק על ידי אורתופד מומחה בתאריכים 23.1.14 ו- 13.2.14 והאחרון אבחן אצל התובע סימנים של תעלה קארפלית, כאשר בעקבות הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקת ה- EMG מיום 5.2.14 המליץ אורתופד זה על ניתוח לשיחרור הלכידה בעצב המדיאנוס בשורשי כפות ידיו של התובע; כך גם נבדק התובע פעמיים (בחודש 11/2004 וביום 26.5.15) על ידי פרופ' שטהל, המשמש כרופא בכיר בועדות הערר שליד המוסד לביטוח לאומי ואף מומחה זה מצא בבדיקות הקליניות שביצע לתובע סימנים ברורים של תיסמונת התעלה הקארפלית דו צדדית ועל קביעותיו של פרופ' שטהל הסתמך, בין היתר, המומחה מטעם בית הדין, דר' יובל קריגר.
לתמיכה בעמדה זו של המומחה, באשר למשקלן של בדיקת ה- EMG מפנה התובע בסיכומיו לתיקון האחרון של סעיף 31 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 שכותרתו "עיצבי הגפיים העליונים" (העתק צורף לסיכומי התובע), כאשר בהערות בתחתית הסעיף נרשם: "בקביעת דרגת נכות לפי סעיף זה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים בלבד; בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח שרירים וכיוצא באלה, לא ישמשו לקביעת הנכות". על יסוד כל האמור, ביקש התובע להכיר גם בתסמונת התעלה הקארפלית ממנה הוא סובל בידו הימנית כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
...
משאלו הם פני הדברים, אנו מעדיפים את קביעתו הברורה של המומחה מטעם בית הדין, דר' קריגר, הנסמכת כאמור על בדיקתו הקלינית של התובע בידי המומחה עצמו, על תיקו הרפואי וממצאי בדיקות ה- EMG החוזרות, לרבות הבדיקה העדכנית מיום 9.5.17, כאשר בהסתמך על קביעה זו אין מנוס מדחיית התביעה להכרה בפגימה בידו הימנית של התובע כפגיעה בעבודה.
סוף דבר נסיבותיו של תיק זה מעוררות מחשבה נוספת באשר ל "דרך המלך" הנהוגה בבתי הדין לעבודה בתביעות של נפגעי עבודה, לפיה בדרך כלל המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעמו של בית הדין אינו בודק את התובע.
אשר על כן: התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית בידו הימנית של התובע כ"פגיעה בעבודה" – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, אין בפרוטוקול הועדה היתייחסות לשאלה מה גרם לשינוי בהחלטה – האם חלה הטבה במצב בריאותה של המערערת, או שמא החלטת הועדה הקודמת היתה שגויה (דב"ע מט/20-01 שלמה נגרו –המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 368, 369).
עוד טענה המערערת, כי שגתה הועדה בקביעתה שאין נכות בגין תיסמונת לכידה אולנארית במרפק ימין.
...
הוועדה הוסיפה, כי אין הגבלה בתנועות הצוואר; בכפיפה המערערת מגיעה עם הסנטר לבית החזה; יישור 80 מעלות; סיבוב לצדדים 80 מעלות לכל צד. הוועדה אמנם הגיעה למסקנה, כי אין נכות בעמוד שדרה צווארי, אולם אין בהחלטתה הסבר בנוגע לנכות הקודמת שנקבעה למערערת בשנת 2015 בשיעור 20% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח, אשר ישולמו לידיה בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 28810-01-16 05 יוני 2016 לפני: כב' הסגנית נשיא איטה קציר המערער נאזם טאפש ת.ז. 50792068 ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד סעדי פסק דין
הנכות הנוירולוגית לטענת המערער, מימצאי בדיקת הועדה אינם תואמים את בדיקת ה-EMG, שהעידה על תיסמונת לכידה אולנארית במרפק, ולכן שגתה הועדה שהפחיתה את הנכות בגין תיסמונת זו. עיון בהחלטת הועדה מעלה כי הועדה עיינה בבדיקת EMG מיום 2/4/14, וערכה למערער בדיקה נוירולוגית מקיפה.
...
בסיכומו של דבר קבעה הוועדה למערער את הנכויות הבאות: 0% בגין הפרעת הסתגלות לפי פריט ליקוי 34(ב)(1) 20% נכות בגין מחלת סימפונות כרונית לפי פריט ליקוי 5(1)(ב) 20% נכות בגין מצב לאחר כריתה חלקית של הקיבה לפי פריט ליקוי 14(1)(ג) 10% נכות בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה צווארי לפי פריט ליקוי 37(5)(א) 0% נכות בגין הגבלה בכתף ימין לפי פריט ליקוי 41(4)(א) 15% נכות בגין הגבלה במרפק ימין לפי פריט ליקוי 41(7)(א)(III) לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
מקובלת עלי טענת המשיב לפיה המסמכים הרפואיים אליהם הפנה המערער בנימוקי הערעור הינם סיכומי ביקור הניתנים במהלך הטיפול הרפואי השגרתי.
מכאן, שהטענה נדחית.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 16784-09-21 06 ינואר 2022 לפני: כב' השופט נוהאד חסן המערער מרדכי הרשקוביץ המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד פסק דין
זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 01.07.21 (להלן: "הועדה"), אשר דנה בעיניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.
הועדה עיינה בבדיקת EMG מיום 01.12.18 אשר מצביעה על "תיסמונת לכידה אולנארית במרפק, פגיעה שורשית C5-C7 משמאל ללא דנרבציה פעילה", וערכה בדיקה קלינית תוך שהיא מפרטת ממצאיה בפרוטוקול כדלקמן: הועדה שללה החמרה במצבו של המערער וקבעה כך: על החלטה זו הוגש העירעור שלפני.
...
שוכנעתי כי הוועדה ניתחה, לפי שיקול דעתה הרפואי את מצבו של המערער יחד עם התיעוד הרפואי שהונח לעיונה והממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה.
מדובר במסקנה רפואית נהירה ומבוססת, ולא מצאתי טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו