תסמונת התעלה הקרפלית אצל נהגי אוטובוס

בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, נקבע כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע וכי הפעולות החוזרות ונישנות אינן חייבות להעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו.

דיון והכרעה – לאחר שמיעת העדויות בתיק ובחינת ושקילת כלל הראיות אשר הובאו לפנינו, הגענו למסקנה לפיה עלה בידי התובע להוכיח קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע, כך שיש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו כרתך ונהג אוטובוס לבין הפגימות להם הוא טוען, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

לסיכום, לאור המפורט לעיל, הרינו קובעים כי יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תיסמונת התעלה הקארפלית לה טוען התובע לבין תנאי עבודתו כרתך, כפי שפורטו לעיל, וכן על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען בגבו לבין תנאי עבודתו כנהג אוטובוס.

...

דיון והכרעה – לאחר שמיעת העדויות בתיק ובחינת ושקילת כלל הראיות אשר הובאו לפנינו, הגענו למסקנה לפיה עלה בידי התובע להוכיח קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע, כך שיש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו כרתך ונהג אוטובוס לבין הפגימות להם הוא טוען, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

באשר לטענת התובע לקיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לכפות ידיו – טענה זו לא הובררה כלל במסגרת סיכומיו כשבד בבד עם העלאת הטענה לעניין מיקרוטראומה התובע לא טען לקיומן של תנועות חוזרות ונשנות, הדומות במהותם, אלא טען לקיומו של רטט בכפות ידיו, מכאן לא ניתן לקבוע כי רטט הינו "תנועה" כמשמעה בהלכה הפסוקה לעניין הגדרת מיקרוטראומה, ומכאן דין טענת התובע לעניין קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטרואמה, בכל הנוגע לכפות ידיו, להידחות.

לסיכום, לאור המפורט לעיל, הרינו קובעים כי יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לה טוען התובע לבין תנאי עבודתו כרתך, כפי שפורטו לעיל, וכן על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען בגבו לבין תנאי עבודתו כנהג אוטובוס.

מה שהוכח בעיניינו של התובע; בכל אותם מאמרים לא מדובר בנהגי משאיות כבדות שנסעו בשטחים שאינם סלולים; מרבית המאמרים הם בני עשור, לכן אין מדובר במאמרם עדכניים; עוד מצביע המומחה בחוות דעתו על אין ספור מאמרים המתארים את הקשר הסיבתי בין נהגי משאיות ואוטובוסים לאורך זמן כמחלת מיקצוע; יש לייחס לחוות דעת המומחה משקל רב נוסף על זה של המאמרים.

זאת אף על פי שהתובע הגיש שתי תביעות להכיר במחלותיו – פגיעה בעמוד השידרה המותני ותסמונת התעלה הקארפלית – כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה.

(4) האם תסכים כי מחברי המאמר The long term effects of rally driving on spinal pathology מסכמים – תירגום חופשי משפה אנגלית: "בסיכום גם בויברציה קיצונית ברכב כזאת שנמצאת בנהיגת מירוץ לא נראה כי משפיעה על נוון דיסק הנצפה ב-MRI". הכותבים מוסיפים כי תיסמונת שכיחות בגב אצל נהגים אינן ככל הנראה נגרמות מהאצת התהליך הניווני בדיסק המותני? האם אתה מסכים עם קביעה זו, ואם לא תנמק מדוע.

...

ביום 20.11.19 ניתן פסק דין על ידי מותב שבראשותי, בו נדחתה תביעתו של התובע ונקבע: "אין לנו אפשרות, בהתאם לראיות שהוגשו, לקבוע עובדות המאפיינות את נסיבות העבודה של התובע במסגרת עבודתו כנהג משאית עצמאי, אשר יכולות לשמש בסיס לפגיעה לפי דוקטרינת המיקרוטראומה, הן בנוגע לעמוד השדרה המותני והן בנוגע למחלת התובע בכפות הידיים. לכן, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובע". התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 27698-12-19).

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי? ככל שהתשובה לשאלה השנייה בחיוב, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר שהמחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד הצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על זה שגרמו למחלתו או החמירו אותה? שאלות הבהרה מטעם הנתבע לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין בקשת הנתבע להתקבל ויש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה מטעמו.

בהתאם לפסיקה, אני סבורה שיש להפנות את כל שאלות ההבהרה למומחה.

סוף דבר הבקשות מטעם הצדדים מתקבלות.

וועדה רפואית קבעה לתובע את הנכויות הבאות החל מיום 1.11.2015: 10% נכות בגין תיסמונת תעלה קארפלית קלה ביד שמאל.

היה אמור "להביא חלק מהכסף[footnoteRef:11] בשביל להיות שותפים זהים...הוא גם ניהל את הגלידריה...עד שהתנפחה לו היד והוא כבר לא יכל להמשיך עם זה...אז עד שהוא ניכנס לתהליך של הרישיון על האוטובוס, הוא עבד אצלי כאחרון העובדים, כעובד דלפק בגלידה. מזיגה...רוב הזמן הוא ישב. הוא לא היה עושה כלום...8 שעות בערך". [10: אין מסמכים תומכים.

מתיקו האישי של התובע ב"דן" עולה כי במאי 2019 חתם על הצהרה ועל פיה לא נתגלו אצלו "מיגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה ומצב בריאותי הנוכחי כשיר לנהיגה" וכי "לא חל שינוי במצב בריאותי בשנתיים האחרונות". עוד הצהיר כי "הנני בריא בגופי ובנפשי...אינני נזקק לטפול רפואי כלשהוא בקביעות, אינני נוטל תרופות באופן קבוע...".- כל האמור בהצהרה זו נוגד את עדותו של התובע בבית המשפט.

...

התעודה ניתנה בחודש יולי 2015 למפרע וקדימה החל מחודש פברואר 2015, אולם בראי מצבו של התובע כעולה מן החומר הרפואי ופרוטוקולי המל"ל, שוכנעתי כי היה ממש במתן התעודה.

שוכנעתי לקבל את טענת התובע כי בנכותו התקשה לחזור לעבודה סדירה עד אוגוסט 2016.

לסיכום: סה"כ: 2,273,325 ₪.

בתצהיר מטעמו, תאר התובע שהתאונה התרחשה בתאריך 30/10/15 בשעה 05:30 בבוקר בדרך לעבודה, כאשר רעייתו נהגה ברכב.

כך לדוגמא ברע"א 9136/17 פלוני נ' פלוני (4.3.2018) (להלן: "רע"א 9136/17")) נדון עניינו של אדם שנסע באוטובוס, ובעת עצירה ברמזור דרש מן הנהג לרדת (להלן: הנוסע); משסרב הנהג לאפשר לנוסע לרדת מהאוטובוס הלה נאבק בו, פתח את הדלת ויצא ממנו בריצה.

המומחה הוסיף והסביר שכשיש קרע מלא בגיד הביצפס עושים ניתוח שמחברים את הגיד בחזרה למקום, הניתוח הזה ההצלחה שלו היא טובה, מעל 90% מהאנשים יש הצלחה לניתוח, חזרה לתיפקוד מלא או כימעט מלא, כאשר אצל חלק מן האנשים, גם לאחר ניתוח יש שארית של חולשה, ובלי ניתוח ידוע, הספרות, שיש חולשה של ירידה של 30% בכוח הכיפוף, זאת אומרת, אם אותו אדם יכול היה להרים לצורך העניין, 20 קילו אז אחרי קרע אתה תוכל להרים רק 14 קילו, לכן יש חולשה, כאשר התנועה שנפגעת היא תנועת כיפוף היד ובסופינציה שזה סיבוב היד כלפי חוץ כדוגמת הברגה.

הנתבעת מצידה טוענת שלפגיעתו של התובע אין כל משמעות תפקודית, זאת בשים לב למצבו הרפואי הבסיסי של קרע בביצפס במרפק ימין, תיסמונת תעלה קארפלית דו צידית וקרע חלקי משמאל, מה גם שההגבלה הכרוכה בנכות שנקבעה, כפי שפרט המומחה בעדותו היא שולית שבשולית.

...

סוף דבר אחר כל האמור לעיל מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי שכר לעבר - 50,000 ₪ אבדן כושר השתכרות - 100,000 ₪ פיצוי בגין עזרת צד שלישי - 14,000 ₪ פיצוי בגין הוצאות רפואיות, נסיעות והוצאות אחרות - 4,000 ₪ נזק לא ממוני - 16,912 ₪ סך כל הפיצוי - 184,912 ₪ ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי – האם מדובר ברכב בשירות המעביד? הנתבעת טוענת לניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 166,949 ₪.

סוף דבר כמפורט ארוכות לעיל, דינה של התביעה להתקבל לאחר שהתובע עמד בנטל להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה, היותה של התאונה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, וכן נדון מצבו הרפואי, שיעור הנכות ונזקו.

אחר כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 46,228 ₪ בתוספת שכר טרחה והחזר אגרה.

בצד זאת, תשומת הלב מופנית לכך כי יש להבחין בין נהיגה על אוטובוס, מכונית, אופנוע וקטנוע.

האם נכון כי אין מחקר או בסיס סטטיסטי השולל קשר שבין מאמץ על כף היד עקב נהיגה על קטנוע (לפיתת דוושת הגז) לבין CTS? האם נכון כי קיימת גישה רפואית המשייכת הפעלה רפטטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תיסמונת התעלה הקארפלית? בהקשר זה נא ראה הפרסומים הבאים: (1) הפירסום של Occupational – B A Silverstein, L J Fine, T J Armstrong factors and carpal tunnel syndrome משנת 1987.

האם נכון כי לתובע אין מחלות רקע ו/או נימצאו מחלות שיכולות לגרום לפגיעה עצבית או כי הנו מקבל תרופות באופן קבוע שיכולות להשפיע על מערכת העצבים? האם נכון כי בתנאי עבודת התובע, הרמת משקל ו/או תנועות לפיתה חוזרות ונשנות ו/או עומס על כפות הידיים באופן חוזר ונשנה, היה כדי להחמיר את מצב ה-CTS בידיו או כאביו ומגבלותיו? נא פרט כיצד חישבת את תרומת עבודתו של התובע לפגימת ה-CTS בהשוואה לגורמים האחרים אצל התובע.

...

לעניין מאזן ההשפעות נציין, כי אנו מעדיפים לקבל את עמדת ד"ר ריבלין הן מאחר והיא מיטיבה עם המבוטח, הן בהתחשב בכך שעסקינן בתחום הביטחון הסוציאלי ובמסגרת זו ספק פועל לטובת המבוטח (ראו עבל (ארצי) 29024-08-20‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי - צבי מגידיש‏, 1.3.21) והן לנוכח כך שלטעמנו ד"ר אנג'ל נתן משקל מועט למאפייניה הספציפיים של עבודת התובע והאופנוע עליו רכב (ראו דברי ביה"ד הארצי לעבודה: "קטנוע מעצם העובדה שהוא מצויד בגלגל קטן לכאורה חשוף יותר לטלטולי הכביש, ומה שייחשב כדרך לא משובשת עבור כלי רכב עם גלגל גדול, עלול להיחשב כדרך משובשת לכלי רכב עם גלגל קטן. בנוסף, קטנוע מעצם המבנה שלו לרוב הישיבה היא על הגוף הקשיח של הקטנוע, ובצורה כזאת לא מן הנמנע כי העברת הטלטולים מהצמיג אל הגב, היא משמעותית יותר מאשר בכלי רכב עם גלגלים גדולים במושב נפרד, וודאי מושב הידראולי").

בנסיבות אלו מצאנו לקבל את חוות הדעת של ד"ר ריבלין.

סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל מצאנו להכיר בליקויים בכף יד ימין, CTS דו"צ, צוואר וגב של התובע כפגיעות בעבודה.