תסמונת המעי הרגיז וקביעת אחוזי נכות

לסיום נקודה זו מציינת המבקשת כי מצבה החמיר מאז קביעת הועדה בתחום הנכות הכללית, ושכתוצאה מהחמרה זו התפתחה בגופה תיסמונת המעי הרגיז.

כך נכתב בסעיף הליקוי הרלוואנטי: "ג. הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התיפקודי" לעומתו, סעיף ליקוי 34א(א)(ד) לתוספת לתקנות הנכים אשר על פיו המבקשת טוענת כי יש לקבוע את שיעור נכותה המנוסח כך: "ד. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים ניכרים, קיום צירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התיפקודי באופן ניכר." כפי שניתן לראות, אין בנטילת תרופות פסיכיאטריות או שימוש בקנביס רפואי כדי להצביע על כך שהיה על הועדה לקבוע דרגת נכות בשיעור 30%.

...

מכאן שהמסקנה לפיה מצבה החמיר אינה נובעת מאליה.

משכך, מקובלת עליי גם עמדתה של הוועדה בדבר חוסר הבהירות בקביעת נכות בשיעור 30% בוועדה מתחום הנכות הכללית.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

להלן הממצאים והנכויות שנקבעו לתובעת ע"י המומחים שמונו מטעם בית המשפט: בתחום האורטופדי: פרופ' נמרוד רוזן: קבע כי לאחר הפחתה של רבע בגין רקע רפואי תחלואתי קודם, נותרה לתובעת נכות אורתופדית בשיעור של 15% כתוצאה מן התאונה, לפי סעיף 37(5)(ב) לתוספת בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – תקנות המל"ל) "הגבלת תנועות על פני עמוד שדרה צוארי בצורה בינונית". בתחום הנורולוגי: פרופ' דוד ירניצקי: קבע נכות בשיעור של 5% לפי סעיף 29(5)(א)(I)לתקנות המל"ל, בעצבי המוח עצב V חולשת פלג גוף קלה- כאב שאינו דורש טפול ייעודי בתרופה יומיומית: "...בביקורה במרפאתי התלוננה על כאבי ראש תמידיים מאז התאונה, מעברה יש לציין מעורבות בתאונת דרכים משנת 2008, ותלונות נקודתיות בודדות על כאבי ראש, סך הכל פעמיים משך מעל 10 שנים. הבדיקה בוצעה תוך שתוף פעולה מינימאלי, לא ניתן היה להגיש לדיוק. הרושם היה שאין חסר נורולוגי. מדובר אם כן במצב שלאחר מנגנון צליפת שוט, עם תלונות על כאבי ראש המגובות ברשומות..". בתחום הפסיכיאטריה: ד"ר ראסם כנאענה: קבע כי נותרה נכות בשיעור 5% לפי סעיף חריג 34(ב) – 1-2 – בין העידר הפרעה והגבלה, לבין הפרעה קלה על תיפקוד נפשי או חברתי הגבלה קלה על כושר עבודה : "בהתאם למימצאי בדיקתה אצלי: קיימת גישה של חידוד פגיעה בתדמיתה ובהערכתה העצמית וזאת בעקבות תיאורה לעוצמת הכאבים והקושי בתיפקוד תוך הדגשה באותם [מ]גבלות ותלונות הופיעו בעקבות הניתוח שעברה. אין עדות להפרעה דיכאונית עמוקה. אין ביטוי לתיסמונת פוסט-טראומטית. השפעת התאונה ובתפיסתה כפי שהציגה שהנה הסיבה שבעקבותיה בוצע הניתוח. לא הערכתי פסיכופתולוגיה אשר קשורה לארוע התאונה עצמו. מדובר בביטויים של הפרעת הסתגלותיים אשר קשורה בעיקר לתלונותיה הגופניות כולל כאבים והגבלות בתיפקוד תוך הדגשה חוזרת לקשר והתמקדות שהשינויים במצבה הינם בעקבות הניתוח שעברה. קיימת עמדה של העצמה בהצגת תלונותיה וחומרת מצבה.....בגין הפרעת היסתגלות לפגיעותיה כפי שצוינו על ידי המומחים בתחום האורתופדי והנוירולוגי תוך היתחשבות בשיקולים שצוינו לעיל בעיניין העמדה של העצמה..". בתחום הראומטולוגי: פרופ' ראובן מדר: קבע נכות בשיעור 20% בגין מחלת הפיברומיאלגיה שאובחנה לתובעת לפי סעיף מותאם 35(1)(ג) - השפעה בינונית על כושר הפעולה.

דיון והכרעה: נכות התובעת מפיברומיאלגיה: בחוות דעתו מתאר פרופ' מדר מהי פיברומיאלגיה, ובמה היא מתאפיינת (בעמ' 4): "תיסמונת פיברומיאלגיה מאופיינת על ידי כאבי גוף מפושטים מלווה בנקודות כאב ספציפיות... מתלוות לתחושות הכאב עייפות ניכרת, הפרעות שינה, לעיתים כאבי ראש, יובש בפה, גרד בעניים, תיסמונת המעי הרגיז או כיס שתן רגיז ותופעות סומטיות נוספות.." (לפרוט על התיסמונת ר' בת.א. (מחוזי חיפה) 358/03 וגנר שולמית נ' מגדל (פורסם במאגרים) (2008); ת.א. (הרצ') 624/00 אהרון נ' נקש ()(פורסם במאגרים) (2004).

...

המומחה לא המליץ על שימוש בקנאביס, וטענת התובעת כי הדבר אינו מתפקידו, וכי קביעת התרופות היא בסמכות רופאיה, דינה להידחות.

משלא ניתנה המלצה מטעמם, ומשנמנעה התובעת להפנות אליהם שאלות הבהרה בעניין זה, אין מקום להיעתר לבקשתה לפיצוי בראש נזק זה שלא הוכח.

סיכומם של דברים; אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 503,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מהפיצוי ובצירוף מע"מ, והוצאות משפט בסך האגרה ששולמה.

עוד נקבעה נכות צמיתה בגובה 5% לברך שמאל על חוסר יציבות קלה, לפי חלקיות סעיף 48(2)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

מתאור תלונות התובע לא נמצא דבר "שמתאים לתופעות של תת חסימה ונראה לי שהן מצביעות על תיסמונת המעי הרגיז כפי שגם נכתב על ידי גסטרואנטרולוג שבדק אותו בתאריך 2.6.2015, הוא ציין שתלונות דומות היו קיימות גם לפני התאונה". המומחה הוסיף וקבע כי באשר לתלונות התובע בדבר עצירות ושלשול, צרבת, כאבים בחזה, רגישות למאכלים שונים וסחרחורת - אלה אינן קשורות לכריתת הטחול וגם לא לעובדה שהיה צורך לנתח את התובע פעמיים, בגלל התחדשות הדמם אחרי הניתוח הראשון.

...

התביעה הוגשה בתחילה לבית משפט שלום בירושלים, אך לאחר שהתקבלו חוות דעת המומחים הרפואיים, ולאחר שהצדדים אף הונחו להגיש תחשיבי נזק, נעתר ביהמ"ש קמא (כבוד השופטת מ' קסלסי) לבקשת התובע והורה על העברת התביעה לבית משפט מחוזי (ר' החלטה מיום 11.4.2019).

משטענו התובע ואשתו נחרצות בדיון מיום 4.2.21 כי לא יפנו בתביעה למל"ל, הם קיבלו את המלצת בית משפט וחתמו על התחייבות שלא תוגש תביעה במל"ל. אותה התחייבות, הכוללת גם סעיף זקיפה, הוגשה לתיק - ובכך נחה דעתי כי אכן לא תוגש תביעה כאמור.

כן מקובלת עלי הטענה כי לא כל הקבלות נשמרו.

בהמשך לאמור, תוסיף אפוא הנתבעת ותשלם לתובע פיצוי בסך 1,205,750 ₪ - בתוספת שכ"ט עו"ד על בסיס 15.21% מסכום זה. עוד תשלם הנתבעת לתובע בגין הוצאותיו - סך של 2,500 ₪ (אגרות, תשלום עד ועלויות נלוות - איסוף חומר וצילומו).

דר' דרנל העיד כי אחוזי הנכות שקבע הם בגין הנזק הנפשי (חרדה ודכאון) אשר מתבטאים בהחמרת התסמינים של תיסמונת המעי הרגיז ולכן הנכות היא בגין הנזק הנפשי והנזק הפיזי גם יחד (עמ' 111 ש' 8 – 13 לפרוטוקול).

...

לכן אנו לא מקבלים קביעה זו. לבסוף, מהימנות התובע נבחנה במסגרת הדיון בגרסתו הכוללת בפסק הדין החלקי ולמעשה גם בפסק דין זה. לכן לא מצאנו להתייחס עוד לטענות הנתבעת באשר למהימנות דיווחי התובע אודות תסמינים, חומרתם ותדירותם, לרבות בנושא משקלו, פנייתו למיון בעקבות התייבשותו או בנושא רווח מישני.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה בשיעורים ולתקופות שנקבעו לעיל על פי השכר המבוטח בפוליסות ובהתאם לתנאי הפוליסות לרבות, לענין הצמדה, לרבות לענין מדד השקעות (ס' 17(ה) סיפא לסיכומי התובע בשלב פסק הדין החלקי) לרבות לענין סעיף 6 בפוליסה (עמ' 28 לראיות התובע).

הנתבעת תשלם לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה בהתאם לאמור לעיל וכן החזר פרמיות ששולמו על ידו כאמור לעיל והכל בתוך 30 יום.

קיימות בעיות בדחיפות במתן שתן וכמו כן סובל תקופה ממושכת מתסמונת המעי הרגיז ומגרנות.

מבלי לגרוע מהאמור ולגוף טענתו של המערער אטעים כי ההערות בפריט 92 קובעתו כך: "(1) לא ייקבעו אחוזי נכות בשל פרט ליקוי זה ובשל פגימות הנילוות לתיסמונת במקביל;

...

אלא שבצדק טוען המשיב שדין הטענה להידחות משום שהמערער עמד לפני יועץ בתחום הפסיכיאטריה והודיע שהוא אינו מערער על התחום הנפשי.

כאן המקום לציין שהמשיב בהגינותו הסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה לעניין זה (ראו: פרוטוקול ישיבת הערכה מוקדמת מיום 7.11.2023) ומטעמיו של המערער הדבר לא נעשה באותה עת. לנוכח האמור עמדתי היא כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי בלבד.

היות שהמשיב נתן הסכמתו להחזרה לוועדה כפי שנפסק בפסק דין זה אני סבורה שאין לחייבו בהוצאות המערער.