תנאים סוציאליים לעובד קיבוץ

בחינה מושכלת מובילה למסקנה כי לתאונה ותוצאותיה הייתה ההשפעה ניכרת, בין השאר בגין שילוב תחומי הרפואה בהם נותרה נכות צמיתה, נסיבותיה האישיות של התובעת (לרבות רקע משפחתי, מקום מגוריה בקבוץ), תולדותיה ואורח החיים במהלך השנים מאז ארוע התאונה ועד מועד פסק הדין.

בנסיבות, חישוב הפצוי הנו על בסיס שכר ממוצע במשק נטו לחודש, בהוון מתאים ובשעור הגריעה מכושר ההישתכרות כפי שנקבע בסעיף 18 לפסק הדין (לרבות אובדן תנאים סוצאליים) בסך של 500,000 ₪.

...

בתום שמיעת הראיות, עיון בפרוטוקול, בכתבי בית דין על נספחיהם, ראיות הצדדים והטיעונים בסיכומים, עומדת להכרעה גירסתה העובדתית של התובעת אל מול טענת הנתבעות לפיה לא ניתן ליתן אמון בגירסה וכי לא מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. בדקתי, בחנתי ושקלתי את מארג הראיות וטיעוני הצדדים ושוכנעתי כי הונחה תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס ממצאים בהתאם לגירסת התביעה, לפיה התובעת נפגעה במהלך נסיעה באוטובוס של הנתבעת 1.

לפיכך הנני קובעת כי התובעת נפגעה ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד. על בסיס מכלול הנתונים, הראיות והממצאים בתחומי הרפואה, כמשתקף מחוות הדעת וחקירת המומחים בתחום האורטופדי והנוירולוגי, התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט מהעדויות ומימדי הפגיעה (סרטון שהוקרן באולם עמ' 18 לפרו' ישיבת 14.4.15) - יש לבחון את "סיפור החיים" של התובעת.

שוכנעתי לקבוע כי הנכות הרפואית בהתאם לממצאי ומסקנות המומחים הרפואיים, אינה באה במנותק מקורותיה של התובעת ורקע רפואי קודם.

בחינה מושכלת מובילה למסקנה כי לתאונה ותוצאותיה הייתה ההשפעה ניכרת, בין השאר בגין שילוב תחומי הרפואה בהם נותרה נכות צמיתה, נסיבותיה האישיות של התובעת (לרבות רקע משפחתי, מקום מגוריה בקיבוץ), תולדותיה ואורח החיים במהלך השנים מאז אירוע התאונה ועד מועד פסק הדין.

וכך נקבע בפסק הדין בעיניין סופריור הנ"ל: "חובת הזהירות של מעביד כלפי עובדיו, הוכרה בפסיקה באופן גורף, במסגרתה נקבע בין היתר, כי על המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים. בתוך כך, על המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה, להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובתהליך העבודה, להנהיג שיטות עבודה נאותות ולפקח על ביצוען (ראו: ע"א 741/83 גוריון נ' גבריאל פ"ד לט(4) 266, 271 (1985); ע"א 447/85 בוארון נ' עריית נתניה פ"ד מב(1) 415 (1988); ע"א 663/88 שירויאן נ' לבידי אשקלון בע"מ פ"ד מז(3) 225, 229 (1993); ע"א 14/08 אלרחים נ' פלסטינר מיפעל אריזות פלאסטיות בקבוץ ניר אליהו, פס' 10 לפסק הדין (לא פורסם, 2.12.2009)). משקמה חובת זהירות מושגית, אנו נדרשים לבחון את קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית, אשר כידוע נקבעת על-פי מבחן הצפיות, בגדריו יש לקבוע האם האדם הסביר יכול היה לצפות, בנסיבות המקרה הספציפיות, את היתרחשות הנזק שאירע, ואם התשובה על כך הנה חיובית, האם יש לקבוע האם כעניין שבמדיניות היה עליו לצפות את היתרחשות הנזק (ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש פ"ד לז(1) 113, 126-125 (1982)).

הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים: בשים לב להפסדי השכר לעבר ולעתיד אני פוסקת לתובע 12.5% מגובה הפסדי השכר : 12,790 ₪ סה"כ הנזק: הפסד שכר לעתיד 76,905 ₪ הפסד שכר לעבר 25,423 ₪ הפסדי פנסיה וסוצי' 12,790 ₪ כאב וסבל 40,000 ₪ עזרה מהזולת 7,500 ₪ הוצאות 1,000 ₪ סה"כ הנזק 163,618 ₪ בנכוי תשלומי המל"ל (מוצג נ/1) משוערך להיום: 55,300 ₪, הפצוי יעמוד על 108,318 ₪ סיכום: אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך של 108,318 ₪.

...

הנתבע שלא מיגן את המסור בהתאם לחובה המוטלת בפקודת הבטיחות הוא אשר צריך לעמוד בנטל ההוכחה כי המיגון אינו אפשרי בנסיבות והוא לא עמד בנטל זה. נוסף לעוולת הרשלנות אני קובעת כי הנתבע אחראי כלפי התובע גם בעוולה של הפרת חובה חקוקה.

בנוסף ישלמו הנתבעים הוצאות שכ"ט דר' עאוני וכן אגרה ששולמה עם פתיחת ההליך, שני סכומים אלה ישולמו בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום התשלום ועד היום.

בנוסף, ישלמו הנתבעים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

בדומה לטענה בעיניין האחריות השילוחית של המדינה, גם טענה זו דינה להדחות, שכן לא ניתן לראות בשהייתו של התובע במועדון והשתתפותו במשחק הסנוקר, כחלק מתפקידו כסייר בטחון, ולא ניתן לראות בפעילותו הנ"ל כפעילות לעניין המעביד, קרי הקבוץ, והנני מפנה בהקשר זה לדברים שנאמרו על ידי בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, ואשר צוטטו בסעיף 9 לעיל.

סכום הפצוי הכולל המגיע לתובע בעקבות לתאונה הנו כדלקמן: הפסד הישתכרות לעבר 98,797 ₪ הפסד הישתכרות לעתיד 90,426 ₪ הפסד פנסיה ותנאים סוצאליים 10,851 ₪ הוצאות רפואיות ואחרות 5,000 ₪ עזרת הזולת 10,000 ₪ כאב וסבל 100,000 ₪ סה"כ 315,074 ₪ מסכום זה יש לנכות אשם תורם בשיעור של 50% כאמור בסעיף 18 לעיל.

...

לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה כנגד נתבעת מס' 1 (גב' שני סויסה), ומחייבת אותה לשלם לתובע את הסך של 157,537 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד נתבעים 2 ו-3 (מדינת ישראל וקיבוץ גלגל) נדחית בזאת.

התובע ישלם לכל אחת מהנתבעים הנ"ל הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

על פי עובדות האישום הראשון, בתקופה הרלוואנטית לבצוע העבירות נערכה ביקורת על ידי מפקחי משרד העבודה ממנה עלה כי בחודשים ינואר 2018 ועד פברואר 2018, סיפקה הנאשמת שמונה עובדים למזמינת השרות, קבוץ איילת השחר, בהתאם להסכם ההיתקשרות שבין הצדדים ובאותה העת לא החזיקה רישיון לעסוק כקבלן כח אדם או כקבלן שירות כנדרש בחוק.

לכן בנסיבות אלו יש לקבוע את שני המתחמים על 20% מהקנסות המרבים, ולתמיכה בטענתה מפנה הנאשמת לת"פ (חי') 26402-06-19 מדינת ישראל - סעיד בדארנה (01.12.2021) דיון והכרעה חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם מטרתו להסדיר העסקתם של עובדים במגזרים בהם קיימת ניידות גבוהה, על מנת שלא ינוצלו על דרך קפוח זכויותיהם, כדוגמת שכר הולם ותשלום תנאים סוצאליים נאותים.

...

בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, משך התקופה בה בוצעו העבירות, מצבה הכלכלי של הנאשמת ורמת הענישה הנהוגה במקרים דומים, אני סבורה שבנסיבות העניין יש להעמיד את מתחם העונש ההולם בין 25% ל- 60% מהעונש המרבי, כלומר בין 3,600 ₪ לבין 8,640 ₪.

אי מסירת תלושי שכר ריבוי עבירות ביחס לעבירה של אי מסירת תלושי שכר, אני סבורה שיש לראות בעבירה בה הורשעה הנאשמת אירוע אחד שכן מדובר במסכת עבריינית אחת, כך אי מסירת התלושים התבצעה באותן נסיבות, ובאותו פרק זמן.

בשים לב לערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, מצבה הכלכלי של הנאשמת כפי שפירטנו לעיל, מספר המעשים- שני תלושי שכר, ורמת הענישה הנוהגת, אני סבורה שיש להעמיד את מתחם העונש בין 10% ל 30% מהעונש המרבי בצד עבירה זאת.

עם זאת, בהתאם לעדותו בהודעתו לנתבע עולה כי "אני קובע להם את השכר, הקבוץ משלם להם את המשכורות ומחייב אותי, בסופו של דבר התשלום הוא עליי, אבל התלוש וכל הדברים והתנאים הסוצאליים זה מול קבוץ אייל והעסקים של קבוץ אייל"[footnoteRef:4], כך שיכול היה התובע להציג מסמכים או לפנות לגורם הרלוואנטי בקבוץ אייל לצורך הצגת מסמכים הנוגעים להקף עבודתו לרבות כמות העובדים שהעסיק והשכר שקבלו.

...

התובע טען כי יש לקבל את תביעתו שכן פקידת התביעות מטעם הנתבע התרשמה שקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה ואף הפנתה את התיק לבירור רפואי, עת כתבה לרופא המוסד כדלקמן: "מבוטח גנן של קיבוץ אייל החל משנת 2010 (מ2003 עבד לעיתים בגננות בתור עצמאי). עבד 5 ימים בשבוע, במידת הצורך גם ימי שישי. כ – 9 שעות ביום. יד דומיננטית – ימין. מבוטח מנגנן בגיטרה ובתופים. מנגנן באופן כללי פעם בשבוע כשעתיים בשבוע. מתרשמת מתשתית עובדתית למיקרוטראומה. מה הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע? האם ניתן לקבוע בסבירות של למעלה מ50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו התובע לליקוי הרפואי ממנו סובל? (ראשוני/החמרה).

הגענו למסקנה לעיל כי התובע לא הוכיח שתנאי עבודתו הם כנדרש – העבודה הכרוכה בעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.

הנה כי כן, ממארג הראיות שוכנענו כי עבודת הגינון היא עבודה פיסית לא פשוטה הכוללת מספר מגוון של פעולות ועבודה על כלים, לרבות רוטטים אולם – לא הוכחו תנועות חוזרות ונשנות ברצף ובהיקף וכן לא הוכחה עבודה ממושכת עם כלים רוטטים.

בהתאם לכך, התביעה נדחית.