תנאים סוציאליים במהלך חופשת לידה

בפברואר 2013 יצאה התובעת לחופשת לידה ושבה ליתן שרותים לנתבעת ביום 1.9.2013 או אז נאמר לה, לגירסתה, כי בשל "קשיי תקציב" חזרתה תהא לתקופה קצרה בת ארבעה חודשים.

בתקופת חופשת הלידה של התובעת נעזרה הנתבעת, כך לגירסתה, בחברת עיצוב גרפי חיצונית (ר' סעיף 23.1 לכתב ההגנה) המסגרת הנורמאטיבית "מושכלות ראשונים הם כי "היות אדם "עובד" הוא דבר קרוב לסטאטוס, ומעמד זה אינו נקבע על ידי אחד הצדדים או מי מהם, אלא על פי נסיבות העניין כהוויתן.

בתצהירו של מר דיאמנט נכתב, כי "עובדת חברה חיצונית שהחליפה את התובעת בעת העדרה לאחר לידה – בעלת כישורים שלטעמי עולים על אלה של התובעת – הועסקה בשכר של 7,000 ש"ח למישרה מלאה ובעלות העסקה (כולל תנאים סוצאליים ונלווים) בסך של 10,287 ש"ח. תירגום דרישתה המופרכת של התובעת לראות בתמורה המופלגת שקבלה כשכר יסוד, מביא לשכר יסוד של 40,000 ש"ח !! למישרה מלאה (186 שעות)" (ר' סעיף 37 לתצהירו).

...

לכך יש להוסיף 7% עבור ביטוח לאומי (חלק המעסיק) - סכום זה שוקלל בהתאם לשיעורי דמי הביטוח נכון ל 1.1.2017 - ובסך הכל היתה עלות שכרה היתה עומדת על 9,652 ש"ח. אף אם נערוך חישוב מחודש של עלות שכרה של התובעת אילו השתכרה התובעת בהתאם לשכר היסוד המשולם לה כיום, בסך של 21,450 ש"ח ונוסיף לשכר היסוד את עלויות הזכויות הסוציאליות בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל, בסך כולל של 37.89%, הכוללים גמול שעות נוספות - אף שיש לזכור, כי מעסיק יכול להגביל את עובדיו מלבצע שעות נוספות ואף התובעת, כעולה מתלושי השכר שצורפו, עבדה בשניים מתוך שלושת החודשים בגינם הוצגו בפנינו הנתונים, בשעות נוספות – תעמוד עלות שכרה על 29,577 ש"ח, כאשר כפי שציינו קודם לכן, אילו היקף השרותים שניתן על ידה לנתבעת בשנת 2012 היה עומד על הקף של משרה מלאה היתה התמורה המשולמת לה עומדת על 33,500 ש"ח. מכל האמור לעיל עולה, איפוא, כי בהתאם לגישה החישובית המידתית, התמורה ששולמה לתובעת היתה גבוהה מעלות שכרה של עובדת חלופית בותק דומה ואף מעלות שכרה שלה כפי נתוני השתכרותה הנוכחיים.

מכל הטעמים הנזכרים לעיל אנו דוחים את תביעתה של התובעת.

עקרון ההפרכה הוא הפתרון של פופר לבעיית האינדוקציה - בעוד שלא ניתן להגיע משום מקרה למסקנה כוללנית (אינדוקציה), הרי שאפשר לשלול טענה, או קביעה, על ידי הפרכה אחת.

לטענת התובעת בסיכומיה, הצעה זו הועלתה רק לאחר הפיטורים וגם אז הוצע לה לעבוד בחצי משרה כנגד חשבונית של בעלה וכן הוצע לה כי איציק ינסה "לסדר לה עבודה בחצי משרה" בחברה אחרת בשם CALL ME. לדברי התובעת היא סירבה להצעה זו משום שהיא הייתה כרוכה בהפחתה בתנאים הסוצאליים ובתנאים העתידיים בעת חופשת לידה (ר' סעיף 42 לתצהיר התובעת).

...

זאת, לאחר ששמענו את סיכומי הצדדים בעל פה היום בסוגיה זו ובקשר לעילות תביעה נוספות שעניינן פיצוי בגין היעדר שימוע.

בנסיבות הללו שעה שעולה ממכלול הראיות כי אייסייל אכן הייתה בקשיים כלכליים, באופן שהביא להפחתות שכר ולשקילת פיטורי עובדים, הרי שאין ליתן משקל מופרז לעובדה שמכתב השימוע יצא זמן קצר או בסמיכות למועד שבו התובעת הודיעה על פיטוריה.

לאור כל האמור לא שוכנענו כי יש להעדיף את גרסתה של התובעת, בקשר להשתלשלות האירועים שהובילו לסיום עבודתה ולאירועים שאירעו לאחר מכן, על פני גרסת הנתבעת 1.

סוף דבר תביעתה של התובעת נדחית במלואה למעט התביעה לתשלום הפרשי שכר ופדיון חופשה בהתאם לכך על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 3,981 ₪ בעבור שכר עבודה.

כך, גב' אורית ויינר, מנהלת הרשת שהעידה לעניין עקרי תפקידה ואף אישרה כי תפקידה של התובעת פוזר במהלך חופשת הלידה שלה כיוון שהיה ברור שהתובעת תשוב עם תום חופשת הלידה.

הנתבע סבור כי התובעת התקשתה לענות על שאלות שכל עובד אמיתי היה יודע לענות עליהן, כך בעיניין שעות העבודה, השכר והתנאים הסוצאליים.

...

הנתבע סבור כי דין התביעה דחייה.

ערה אני אף לכך כי לא הובאה עדות של השותף השני וזו יכולה הייתה לסייע לתובעת, אך אין בכך, לטעמי, כדי לאיין את גרסתה, אף כי שקלתי אי הבאת ראיה זו. עדותה של עובדת נוספת, שאינה עובדת עוד בחברה כך שעל פניו אין לה אינטרס בתביעה והיא אינה כפופה עוד למרותו של בעלה של התובעת, יש בה כדי ליטול מקצתו של העוקץ באי העדת השותף הנוסף בהליך זה. אינני מקבלת את טענת הנתבע לפיה עולה כי מדובר בתלושים שאינם אותנטיים.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

לא היה הסכם על מספר שעות, על ימי עבודה או על תנאים סוצאליים (חופשה, מחלה או הבראה).

העובדה שלא הוחלפה בעת חופשת הלידה קשורה לירידה דראסטית בעבודה במשרדו של אביה.

...

להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו. ההלכה הפסוקה לגבי מעמדה של אשה כ"עובדת" של בן משפחה סוכמה בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 אתר – המוסד לביטוח לאומי, 19.4.17 כדלקמן (ההדגשות במקור – ד.ו.): "שאלת קיומם של יחסי עבודה בין מי שיש ביניהם קרבת משפחה לעניין הזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי נדונה רבות בפסיקתו של בית דין זה. בעניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוונטיים לסיווג בן משפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "המחוקק היה ער לאפשרות שאותה תלות כלכלית והסתמכות שמקובל לייחסה לעובד השכיר תתקיים גם בין מי שיש ביניהם קרבת משפחה וכן לכך ששעה שמדובר ביחסים שבין קרובי משפחה - אזי שמטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על פי כל המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה, לרבות אלה הנוגעים להיקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעביד על עבודת העובד ודרך ביצועה. שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי משפחה (ראו –דב"ע מח/141 – 0 חנה גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' (1988) 98, 102).

המסקנה נוכח העדויות שנשמעו, היא שהתובעים לא הרימו את הנטל להוכיח כי התקיימו ביניהם יחסי עבודה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

חיזוקים לכך ניתן למצוא בעדות התובעת, במהלכה לא ידעה להסביר כיצד טענותיה בדבר הפליה עקב הריון מתיישבת עם עדותה ליחסים מצוינים וחמים, שיחות גלויות לב וניסיונות לסייע לה בשל מצוקה נפשית וכל אלה לאורך רוב תקופת הריונה, עד לסמוך ליציאתה לחופשת לידה: "ש: אני שואלת מה גרם לשינוי היחסים היו מעולים ואת עוברת שני שליש מההריון ויוצאת לחופשה וחוזרת ופתאום הוא מתעמר בכך?

יתרה מכך, גם אילו היינו סבורים כי מדובר בהרעת תנאים משמעותית, אנו נוטים לקבל את טענות הנתבעת כי עשתה כן על מנת להעתר לבקשותיה של התובעת ו/או על מנת לסייע לה. לא זו אף זו, גם אם היה המותב סבור כי מדובר בהרעת תנאים חד צדדית, איננו מוצאים לנכון לקבוע כי הדבר יכול היה להיות קשור להריונה של התובעת ו/או ליציאתה לחופשת לידה, שכן לאורך כל תקופת ההריון מעידים הצדדים על המשכות מערכת יחסים מצוינת והתובעת עצמה טוענת כי השינוי חל רק טרם יציאתה להריון.

טענות התביעה בעיניין אי תשלום שכר עבודה, זכויות סוציאליות ופצוי כספי ממועד סיום חופשת הלידה הראשונה ועד חזרתה של התובעת לעבודה התובעת טוענת כי הנתבעת עכבה את חזרתה לעבודה מיום 1.11.14 עד ליום 11.1.15 ומשכך הינה זכאית לשכר עבודה, זכויות סוציאליות ופצוי בגין תקופה זו. הצדדים מאשרים את קיום הפגישה שיזמה הנתבעת בחודש אוגוסט, במהלכה סיכמו על מועד חזרתה של התובעת לעבודה בתאריך 1.11.14.

...

טענות התובעת בדבר הרעת תנאים - נדחות.

טענות התובעת בדבר סירוב הנתבעת להחזיר את התובעת לעבודה בתום חופשת הלידה הראשונה ופגיעה במעמדה - נדחות.

טענות התביעה בעניין הלנת פיצויי פיטורים - נדחות.