הובהר כי לאחר שאחות החייב הגישה היתנגדות למתן צו לקיום הצוואה הנ"ל, והצדדים ניהלו תביעות הדדיות בבית המשפט לעינייני מישפחה, הגישו החייב ואחותו הסכם פשרה שנחתם ביום 1/6/22, לפיו החייב ושני בניו יירשו 51% מעזבונה של האם המנוחה ומעיזבונו של האב המנוח, שהלך לעולמו עוד ביום 4/1/20, וכי חלקו של החייב 17% ממלוא העיזבון הכולל דירה (בגוש 11713 חלקה 6/7), וכספים שהיו בחשבונות בנקים כאשר נכסים אלו, ע"פ טענת הנאמן, לא נילקחו בחשבון במסגרת תוכנית הפירעון שהוסכמה כתנאי לקבלת הפטר חלוט.
במקביל ביקש הנאמן מתן צו איסור דיספוזיציה בזכויות האם המנוחה בדירה, וביום 10/8/22 ניתן על ידי צו אירעי כמבוקש.
...
הכרעה:
לאחר שעיינתי בכל המסמכים, שמעתי ושקלתי טענות הצדדים, דין בקשת הנאמן לביטול ההפטר החלוט להתקבל, להלן נימוקי:
ראשית יובהר כי לבית משפט של פשיטת רגל נתונה הסמכות לעיין מחדש בהפטר מותנה ובהפטר חלוט שניתן (ראה ע"א 8488/18 זמירה נ' רונן בצלאל ניתן ביום 17/6/19), כאשר אין חולק כי התנהלות חייב מהווה נדבך מרכזי בשיקולי בית המשפט, בפרט הדרישה לפעול בתום לב תוך שיתוף פעולה במסגרת ההליך.
על כן ההחלטה שנתנה בדבר קיום הצוואה שהגישה האם בוטלה, והנושא הועבר לדיון בבית המשפט לעניני משפחה, שם הגיעו בסופו של דבר החייב ואחותו להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לפיה החייב עם שני בניו יירשו 51% מכלל עזבון ההורים, כך שחלקו של החייב יעמוד על 17% מכלל נכסי העזבון (דירה +כספים בחשבונות הבנקים).