תנאים למתן צו איסור דיספוזיציה בנכסי עיזבון

ביום 20.5.20 ניתן צו איסור דיספוזיציה על נכסי עיזבון אביו המנוח של היחיד, לרבות זכויותיו בנכס המקרקעין הידוע כחלקה 40 בגוש 18970.

הפרת תנאי תכנית הפרעון - במידה והיחידים יפרו את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הם עלולים להיות חשופים לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.

...

על כן, אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

הובהר כי לאחר שאחות החייב הגישה היתנגדות למתן צו לקיום הצוואה הנ"ל, והצדדים ניהלו תביעות הדדיות בבית המשפט לעינייני מישפחה, הגישו החייב ואחותו הסכם פשרה שנחתם ביום 1/6/22, לפיו החייב ושני בניו יירשו 51% מעזבונה של האם המנוחה ומעיזבונו של האב המנוח, שהלך לעולמו עוד ביום 4/1/20, וכי חלקו של החייב 17% ממלוא העיזבון הכולל דירה (בגוש 11713 חלקה 6/7), וכספים שהיו בחשבונות בנקים כאשר נכסים אלו, ע"פ טענת הנאמן, לא נילקחו בחשבון במסגרת תוכנית הפירעון שהוסכמה כתנאי לקבלת הפטר חלוט.

במקביל ביקש הנאמן מתן צו איסור דיספוזיציה בזכויות האם המנוחה בדירה, וביום 10/8/22 ניתן על ידי צו אירעי כמבוקש.

...

הכרעה: לאחר שעיינתי בכל המסמכים, שמעתי ושקלתי טענות הצדדים, דין בקשת הנאמן לביטול ההפטר החלוט להתקבל, להלן נימוקי: ראשית יובהר כי לבית משפט של פשיטת רגל נתונה הסמכות לעיין מחדש בהפטר מותנה ובהפטר חלוט שניתן (ראה ע"א 8488/18 זמירה נ' רונן בצלאל ניתן ביום 17/6/19), כאשר אין חולק כי התנהלות חייב מהווה נדבך מרכזי בשיקולי בית המשפט, בפרט הדרישה לפעול בתום לב תוך שיתוף פעולה במסגרת ההליך.

על כן ההחלטה שנתנה בדבר קיום הצוואה שהגישה האם בוטלה, והנושא הועבר לדיון בבית המשפט לעניני משפחה, שם הגיעו בסופו של דבר החייב ואחותו להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לפיה החייב עם שני בניו יירשו 51% מכלל עזבון ההורים, כך שחלקו של החייב יעמוד על 17% מכלל נכסי העזבון (דירה +כספים בחשבונות הבנקים).

לאחר ההפטר התבררו העובדות הבאות: ביום 20.6.2018 [קודם להודעת הנאמן על קיום התנאים להפטר] הודיע הרשם לעינייני ירושה בבאר שבע, בדוא"ל לנאמן, כי אביו של החייב נפטר ביום 4.3.2018 והתקבלה אצל רשם הירושה בקשה לצוו קיום צוואה, לפיה יורש החייב חמישית מעזבון הוריו.

הכונ"ר סבר אף הוא כי יש להורות על ביטול צו איסור הדיספוזיציה בנכס העזבון וכי יש לדחות את בקשות האגודה לביטול צו ההפטר ולמתן אפשרות להגשת תביעת חוב על ידה.

...

אינני מקבל זאת: עלה כי שמעון מנהל הליכים רבים, ביוזמתו ושלא ביוזמתו וכי הוא עוסק ובקיא בתחום משק החלב.

אשר על כן, לא שוכנעתי כי החייב פעל בחוסר תום לב כשלא הצהיר בבקשתו לצו כינוס על חוב כלשהו לאגודה ובכך שלא המציא לאגודה את צו הכינוס.

סוף דבר בקשות האגודה לביטול צו ההפטר ולהגשת תביעת חוב מטעמה נדחות ואין לאגודה מעמד נוסף בהליך זה. ההפטר לא יחול על הסכם ההלוואה אולם גם אין לקבוע בכך כי קיים חוב הנובע מהסכם זה. אני קובע כי חלקו של החייב בעיזבון אביו ז"ל הינו חלק מנכסיו לפי סעיף 85 בפקודה ועל כן מוקנה לקופת פשיטת הרגל.

לאחר גילוי מתן הצוו לקיום צוואה, פעל הנושה להגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים וכן להגשת בקשות למתן סעדים זמניים הכוללים צוי איסור דיספוזיציה בנכסי העזבון המוחזקים בידי אחיו של היחיד, מנשה ומצליח גמליאל וכן אצל המחזיקים עו"ד ישראל הרפז ומר עקיבא איליאסוב.

ביום ה-20/02/2022 הוגשה תגובת ב"כ הממונה לבקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים במסגרתה צוין כי לאחר עיון בבקשה, נחה דעתו של ב"כ הממונה כי הבקשה הוגשה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק חידלות פרעון, תוך הפניה לסעיף 101(ב)(2) ביחס לנכסי עזבון של האם המנוחה מהם הסתלק היחיד.

...

נוכח כלל האמור, לא מצאתי כי יש מקום להורות על סילוק הבקשה על הסף בשל התיישנות ואולם, אין במסקנה זו המבוססת על המסמכים והטיעונים שהוצגו בפניי בשלב זה, בכדי לגרוע מהיחיד להעלות בפני הנאמן השגות באשר לתביעת החוב של הנושה, במסגרת הליך בדיקת תביעות החוב על ידי הנאמן.

לפיכך, מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק, אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

במסגרת תיק פשיטת-הרגל נעתרתי לבקשת מינהלי העזבון בפשיטת-רגל והוריתי על מתן צוי איסור דיספוזיציה בנוגע לכלל נכסי העזבון (החלטתי מיום 30.10.2016).

ודוקו: כאמור, אף אני ערה כמובן לספקות הרבים המלווים את ההסכם, כגון הניסוח הלקוי שלו, העידר התאמה בין תנאי ההסכם לבין אופן ביצועו בפועל, שאלת הגיונו הכלכלי, אופן "תשלום" התמורה בגין הנכס וכיו"ב, כמו גם לכשלים הרבים שהתגלו בממשל התאגידי של החברה בהקשר זה. אכן, כפי שיתואר להלן בהרחבה, אני סבורה כי מדובר בהסכם לא תקין ובמעשים לא תקינים שיש לבטלם.

...

סוף דבר - בטלות ההסכם ותוצאת הבטלות מכלל האמור לעיל, ברור כי עסקת הקיזוז כולה - וההסכם במרכזה - היא עסקה פסולה וכי מדובר בהסכם בלתי-חוקי שאף נוגד את תקנת הציבור.

בנסיבות אלה, אני מורה על ביטולו של ההסכם.

אשר-על-כן, אני מתירה לבני-הזוג אזוגי להגיש תביעת-חוב למנהלים המיוחדים, וזאת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק-דין זה. כפועל יוצא מן האמור, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של עו"ד כהן על הנכס והמנהלים המיוחדים יגישו פסיקתא לחתימתי בעניין זה. אשר לשעבוד לטובת בנק מרכנתיל והערת האזהרה לטובת חברת איתמר שנרשמו על הנכס, הרי שהמנהלים המיוחדים יבדקו אם ניתן להסירם בתיאום עם בנק מרכנתיל וחברת איתמר, וככל שיהיה צורך בכך יגישו בקשה מתאימה לבית-המשפט.