תנאים למינוי מומחה לבדיקת הסדר חוב סעיף 350 לחוק החברות

על רקע האמור, הוגשה על ידי הנאמנים למחזיקי האג"ח ובהסכמת החברה בקשה למינוי מומחה לבדיקת הסדר חוב לחברה, לפי סעיף 350יח לחוק החברות.

בהסדר המעודכן נקבע תנאי מתלה לכניסתו לתוקף, והוא הגעה להסכמה בין החברה לבין בנק הפועלים, אשר שתוף פעולה מצדו הכרחי לפעולה תקינה של החברה ולהוצאת ההסדר אל הפועל.

בחינת סיווג אספות הנושים תיעשה גם בשים לב להוראת סעיף 350(א1) לחוק החברות, שלפיה: "אספות הנושים או בעלי המניות ייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או בעלי מניות... לעניין זה "סוג"- קבוצת נושים או בעלי מניות שלהם עניין משותף בנוגע להסדר או לפשרה, המובחן באופן מהותי מעניינים של שאר הנושים או בעלי המניות אשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת".

...

דנתי בכל אחת מההתנגדויות, והגעתי לידי מסקנה, כי אין בהן כדי להוות משקל נגד להסכמת הנושים התומכת בהסדר, לא כל שכן, בשים לב לרוב הניכר שתמך בהסדר.

עוד הגעתי לידי מסקנה, שטענות המתנגדים באשר לפטור מכוונות כנגד שיקולי כדאיות שמסורים לשיקול דעת הנושים, ואלה העדיפו באופן ברור את הסדר הנושים על פני שלילת הפטור לנושאי המשרה, וכן העדיפו את ההסדר על פני המשך בירור התביעה הייצוגית.

במסגרת פסק הדין, אני מאשר גם את הקצאת המניות לבנק הפועלים לפי ההסדר שבין החברה לבינו, ואשר לפיו יוקצו לבנק הפועלים 3% ממניות החברה.

רקע ביום 26.12.12, הגישו כל הנאמנים של מחזיקי אגרות החוב של החברה (להלן: "הנאמנים" ו-"המחזיקים" בהתאמה), בקשה מוסכמת למינוי מומחה לבדיקת הסדר חוב לחברה (להלן: "הבקשה למינוי מומחה"), לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

עוד ראיתי להפנות לסעיף 350(ט) לחוק החברות, הקובע: "אם בכל אספת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפרוק - את המפרק וכל מישתתף". הוראה זו מעגנת את התנאים הדרושים לאישור ההסדר.

...

סבורני, שאין מקום שהסדר הנושים ייצא לדרכו בעוד זמן קצר, ורק בעת שתידרש, אם תידרש, קבוצת אלשטיין-אקסטרא או מי מטעמה לגיוס הון בחברה, יתברר שהדבר לא ניתן, נוכח מידע שרק אז יתברר.

לפיכך, החלטתי שעל בעלי השליטה או מי מטעמם להיפגש עם שלושת אלה, במידת האפשר תוך שבעה ימים מהיום, להמציא להם את כל המידע המבוקש בהתאם להוראות שבגוף פסק הדין, שבעיקרו מיהות בעלי השליטה בקבוצת אלשטיין-אקסטרא, יכולת השליטה על התאגידים הרלוונטיים, והמקורות הכספיים, ועל מנת שניתן יהיה לאמת ולברר את המידע הדרוש.

לאור כל האמור, ניתן בזאת פסק דין כדלקמן: אני מאשר את הסדר הנושים של אי די בי חברה לאחזקות בע"מ, לפי הצעת אלשטיין-אקסטרא.

השני, פר"ק 52083-12-12, בקשה למינוי מומחה לבדיקת הסדר החוב לחברה האם של חברת פיתוח, היא "אי די בי חברה לאחזקות בע"מ" (להלן בהתאמה: "חברת אחזקות", ו"בקשת הסדר לאחזקות").

משכך, אין מניעה, ככלל, שבקשה כאמור תוגש על ידי נושים של החברה, ואין תנאי מוקדם, שלפיו על החברה ליתן את הסכמתה לנקיטת הליך של הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות.

נשאלת השאלה, האם בהמשך, לצורך אישור ההסדר, נידרשת הסכמת החברה? מקובלת עלי עמדת נאמני פיתוח, שלפיה בית המשפט כבר הכריע במחלוקת זו, שעה שנקבע בהחלטה מיום 30.4.13, שדינה של השאלה להתברר בתיק העקרי ולא כטענת סף. לעניין זה אדגיש, כי השאלה האם ניתן לכפות על חברה הסדר חוב לפי סעיף 350 לחוק החברות, לא נעלמה מעיניי, ונתתי עליה את דעתי, באופן מפורש, הן בדיון במעמד הצדדים ביום 28.4.1, שבמהלכו אף עוררתי את השאלה מיוזמתי, והן בסעיף 14 להחלטה מיום 30.4.13 ודוק.

...

מסקנתי זו מעוגנת בכל אחד מהטעמים הבאים, לא כל שכן לאור משקלם המצטבר: מושכלת יסוד היא, שככלל, יימנע בית המשפט מלסלק על הסף תובענה, אלא אם על פניו ברור הוא, כי גם אם יוכחו כל טענות התובע או המבקש, לפי העניין, דינה להידחות.

סבורני כי גם את "כתבי ההתחייבויות", כהגדרתם לעיל, ניתן ליישם כהסדר, אם כך יחפצו החברות לעשות.

לכן, אני מורה בזאת כדלקמן: כל הזכאי לפי סעיף 350 לחוק החברות להגיש הסדר, יהיה רשאי לעשות כן עד ליום 7.7.13, כאשר ההסדר יענה על הקבוע בתקנות ההסדר.

משכך, אני מורה כדלקמן: כל הזכאי לפי סעיף 350 לחוק החברות, להגיש הסדר, יהיה רשאי לעשות כן עד ליום 7.7.13, וההסדר יענה על הקבוע בתקנות ההסדר.

הואיל ועסקינן בחברה שהנפיקה אגרות חוב לציבור, נידרש בית המשפט למנות מומחה לבדיקת הסדר חוב לפי סעיף 350יח(ג) לחוק.

נדבך נוסף שבעטיו דין הבקשה להדחות הנו שהצעת ההסדר החלופי במתכונת שבה הוגשה, אינה יכולה להבחן כדבעי על ידי המומחים ואפרט; כתנאי להבאת הסדר לאישור האספות הוא נידרש לבחינה מוקדמת של המומחה לבדיקת הסדר חוב.

אפנה לסעיף 350 יט(2) לחוק המורה שעל המומחה: "להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב..." וסעיף 350כ (א)לחוק קובע: "חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתקבולים המשוערים שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה לצד שלישי". בהמשך סעיף 350כ לחוק קיים פירוט העניינים שלהם על המומחה ליתן דעתו במסגרת בדיקתו.

עיון בהצעת חוק החברות (תיקון מספר 19) הצ"ח 676 מיום כה באדר התשע"ב, 19 מרס 2012, מלמד שהמחוקק סבר שיש חשיבות מרובה לבדיקת היסודות המהותיים שבהסדר המוצע, וכלשונו: "מטרתה של חוות הדעת להביא לפני בעלי איגרות החוב תמונה בהירה על הסדר החוב המוצע. כמו כן מקנה חוות הדעת אמצעי ביקורת לבית המשפט על הסדר החוב שאותו הוא מתבקש לאשר וכדי שבעלי אגרות החוב יוכלו להצביע באופן מושכל בנוגע להסדר החוב המוצע". הצעת ההסדר החלופי לא יכלה להבחן על ידי המומחים כנדרש, שכן בהיעדר הנתונים שעליהם הצבעתי, ממילא לא יכלו המומחים להתייחס לאלה ולחוות את דעתם בהיבטים הנדרשים על פי החוק, שאת חלקם מניתי לעיל.

...

נדבך נוסף שבעטיו דין הבקשה להידחות הינו שהצעת ההסדר החלופי במתכונת שבה הוגשה, אינה יכולה להיבחן כדבעי על ידי המומחים ואפרט; כתנאי להבאת הסדר לאישור האסיפות הוא נדרש לבחינה מוקדמת של המומחה לבדיקת הסדר חוב.

בהקשר זה אפנה לכך שבחוות הדעת ציינו המומחים, כי החלופה המוצעת הינה בלתי שלמה שכן יש צורך ב: "פתרון בעיות התזרים והדרישות הנובעות מהאחזקה חלופה זו אינה נותנת מענה לסוגיות שהועלו על ידינו בחוות הדעת הראשונה, מבלי שיימצא משקיע או מקור מימון חיצוני לחברה". עוד מדגישים המומחים, כי: "יש למצות תליך מסודר בנושא פניות ומגעים עם משקיעים נוספים או גורם מממן חיצוני. לצורך זה יבקשו המומחים לקבל סמכויות מתאימות לפעול בנושא זה בתקופה שעד אמצע חודש אוקטובר 2013 (60 יום מיום הפעלה אפשרית של המנגנון). חלופה זו תאפשר מחד לודא כי מנוהל הליך מסודר עם סיכוי למציאת גורמים מממנים שיאפשרו ריפוי הבעיות שהוצג בחוות הדעת הראשונה והשארת החברה כעסק חי, ומנגד, ככל שלא יימצא משקיע כזה ו/א לא ישופר המתוות עם ארקו, הרי כי לא ניתן יהיה להימנע מהליך פירוק". המסקנה המתבקשת הינה, שהחברה הקדימה את המאוחר למוקדם, שכן היא מבקשת אישור להסדר כאשר עיקריו יושלמו בהמשך ולא זו הדרך שבה עליה לנקוט.

סבורני, שעסקינן בפרטים מהותיים ביותר, שחובה, ככלל, להביאם כחלק ממכלול תנאי ההסדר, ואלה דרושים ליבון ובחינה בטרם הצבעה ואישור בית המשפט.

לפניי בקשה לפי סעיף 350 יח לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), למינוי מומחה לבחינת הסדר חוב של מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ (להלן: "החברה").

יישום הוראת סעיף 350יח(א) על נסיבות המקרה שלפניי מלמד, כי בשלו התנאים למינוי מומחה לבחינת הסדר חוב לחברה, ודוק.

לטעמי, וחרף הסכמת החברה והכנ"ר למינוי, אין בידי להעתר לו, ואנמק: המחוקק בתיקון 18 לחוק החברות, שבמסגרתו הוסדר נושא מינוי מומחה לבדיקת הסדר חוב, הדגיש את החשיבות של היות המומחה נטראלי, ומי שאינו מעורב או קשור בכל דרך עם מי מהצדדים המעורבים.

...

וסעיף 350יח. (א) לחוק החברות מורה: "החל משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לצורך גיבושו של הסדר חוב, יפנה הנאמן של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן כאמור - תפנה החברה, לבית המשפט, מיד עם תחילת המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב (בסימן זה – המומחה), ורשאי הנאמן וכן נאמנים של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות להציע מועמדים לתפקיד המומחה כאמור". בעבר נדרשתי לבחינת יישום הוראות אלה, וקבעתי, כי החל משלב המשא ומתן, על החברה לפנות לבית המשפט, ראה פר"ק (ת"א) 38673-11-12 בסר אירופה בע"מ נ' הרמטיק [פורסם בנבו] (23.12.12): "המסקנה הינה כי יש להקדים פנייה לבית המשפט, כבר עם ראשיתו של המו"מ. "ראשית מו"מ", יכול ללבוש פנים רבות.

לטעמי, וחרף הסכמת החברה והכנ"ר למינוי, אין בידי להיעתר לו, ואנמק: המחוקק בתיקון 18 לחוק החברות, שבמסגרתו הוסדר נושא מינוי מומחה לבדיקת הסדר חוב, הדגיש את החשיבות של היות המומחה נטרלי, ומי שאינו מעורב או קשור בכל דרך עם מי מהצדדים המעורבים.

משכך, איני נעתר לבקשה למנות את רו"ח אבנר כמומחה לבדיקת הסדר החוב.