דוד צרויה, בעלי המניות בנתבעת, הנו המחזיק כדין והמחזיק בפועל של מבני התעשייה, החל מיום 30/10/19 ועל כן חב חובת זהירות כלפי התובע, בהתאם לסעיפים 35-37 לפקודת הנזיקין וכן בהתאם לסע' 4(א) לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970 (להלן: "פקודת הבטיחות"), יש לראות בה כתופשת המקום ועל כן חלה עליה האחריות לקיומן של הוראות החוק והבטיחות בעבודה.
המעביד, קרי הנתבעת, חבה חובת אחריות מושגית כלפי התובע, חלה חובה כללית וגורפת לנקוט את כל האמצעים הסבירים לוודא שעובדיה יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים, מחובתה להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולספק לעובדיה מכשירי עבודה נטולי סיכונים.
בנוסף, לא ראתה לנכון הנתבעת להגיש הודעת צד ג' כנגד הבעלים במועד הארוע, עובדה שיש בה להצביע על כך כי כבר במועד הארוע, כשבוע לפני 1/12/09, נהג דויד במקום כמחזיק בפועל של המבנים והשטח ובהיות השטח פתוח ולא מגודר, הרי שהאחריות לנעשה בשטח המקרקעין- מוטלת על כתפיו.
...
מכל המקובץ הגעתי לידי מסקנה כי יש לחלק את החבות באופן שבו הנתבעת תחוב בשיעור 40% ואילו צד ג' בשיעור 60%.
המסקנה העולה מנתונים אלו היא שצפי השתכרותו של התובע אינה מגעת כדי השכר הממוצע במשק.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל מתקבלת תביעת התובע כנגד הנתבעת וכן מתקבלת הודעת הנתבעת לצד ג' , כך שחלוקת האחריות בין הנתבעת וצד ג' הינה: 60% על צד ג' ו- 40% על הנתבעת.
