גם העובדה שיועמ"ש חברת הביטוח אישרה ביום 2.4.20 כי לו היתה מתקבלת אצל חברת הביטוח דרישה לחילוט הערבות במסגרת ההליך המכרזי, הרי שחב' הביטוח היתה משלמת את הערבות, אינה יכולה לסייע לעותרת, שכן, השאלה אם עמד המציע בתנאי הסף בדבר ערבות בנקאית, היא שאלה אשר נבחנת עפ"י מצב הדברים כפי שהיה במועד האחרון להגשת ההצעות, ובודאי שלא על פי מכתב, שהמציע ביקש וקיבל מחברת הביטוח, אחרי ההחלטה בדבר זכייתו במיכרז, ואחרי הגשת העתירה.
"רבות נכתב על הצורך לדקדק בעינייני ערבות במכרזים. פגם בערבות, כך נקבע, "יש בו בדרך כלל כדי לפסול הצעה ..... הטעם לגישה זו הוא, שעיקרון השויון בין המתחרים מחייב שויון בדרישת הערבות, ופגם בערבות משמעותו, על כן, פגם מהותי, הפוגע בעיקרון היסוד של דיני המכרזים, ועל כן דינו לפסול הצעה" (עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב, בפסקה 11).
...
אינני מקבל טענה זו. כשם שמר אילן שבע, בשם המשיבה, בחר לחתום את חתימתו פעם אחת, במקום המיועד לחתימתו, ולא חתם חתימה נוספת, על גבי חותמת החברה, כך מר סגלוביץ, בשם העותרת, בחר לחתום את חתימתו פעם אחת, על גבי חותמת החברה, ולא חתם חתימה נוספת במקום המיועד לכך.
אינני מקבל טענה זו. אישור זה מרשם החברות, תכליתו להוכיח "כי למציע אין חובות אגרה שנתית לשנים שקדמו לשנה בה מוגשת ההצעה" (ציטוט מסעיף 24.2 להוראות המכרז).
ס י כ ו ם
(א) אני מקבל את העתירה, פוסל את הצעתה של המשיבה 2 במכרז, בעיקר בשל כך שלא צירפה ערבות מכרז, ומבטל את החלטות ועדת המכרזים הקובעות את המשיבה 2 כזוכה במכרז.