מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תנאים לביטול הסדר נושים בתאגיד

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בהקשר זה מצביעים הנאמנים על חיסרונות נוספים של אפיק הפרוק כדלקמן: אפשרות פתיחת הסדרים קיימים או נקיטה בתביעות חדשות, תוך הארכת ניהול ההליכים וסרבולם; אובדן היכולת למכור את הסווג הקבלני של החברה ו/או מכירת השלד התאגידי של החברה, ככל שיימצא גורם שיבקש לרכוש את השלד; עלויות לצורך העמדת שירותי בדק באמצעות גורמים חצוניים ושלא באמצעות יחידי זועבי.
יתירה מכך, במסגרת הדיון לפניי הבהירו הנאמנים כי יש לכלול בהסדר הנושים תנאי נוסף לפיו ככל שבתוך 3 שנים ממועד אישור ההסדר לא יחלו הליכי מימוש של נכסים השייכים ליחידי זועבי, תעמוד לנושים הזכות לעתור לביטול ההסדר.
...
בהחלטה מיום 29.4.18 נקבע בשלב זה שאין מקום להיעתר לבקשה, לפחות עד שתתברר, ולו ברמת הלכאורית, השאלה העקרונית הנוגעת לזהות בעלי הזכויות בנכס, ובנסיבות אלה, עוכב המימוש למשך חצי שנה.
לאחר שנוכחתי כי מרבית הנושים מוכנים לצעוד לכיוון של הסדר נושים מתוקן, גם בתנאים הבלתי וודאיים המוצעים, ולאחר שלא מצאתי ממש בהתנגדויות שהועלו בתיק זה, המסקנה המתבקשת היא שיש לאשר את הסדר הנושים המתוקן, כמפורט בהצעת ההסדר המתוקנת שצורפה לדוח הנאמנים מיום 29.1.19.
סוף דבר: לאור כל המוסבר לעיל, אני מאשר את הצעתם המתוקנת של הנאמנים להסדר הנושים, ונותן לה תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ונושי יחידי זועבי.
בתוך כך, אני מורה כדלהלן:   אני ממנה את עו"ד עמית לדרמן ועו"ד דורית לוי טילר כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

נטען כי על מנת לעמוד בדרישות חברת החשמל ותאגיד המים הם (ארנון) נאלצו להסתייע בבני משפחתם על מנת לשלם חובות החברה.
בנסיבות אלה אין לארנון ולצדדי ג' מעמד להיתנגד לבקשה לשינוי זהות הרוכש, בעיקר נוכח העובדה ששינוי זהות הרוכש אינו משנה מתנאיו ומהוראותיו של הסכם המכר.
ככל שארנון וצדדי ג' היו סבורים כי קיימת עילה לביטול הסכם המכר או לביטול הסדר הנושים, וכפי שיפורט להלן אין עילה כזאת, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה בה יצורפו הצדדים הרלבנטייים, לרבות נושי החברה שעלולים להפגע מביטול הסדר הנושים ומשה רוזנברג שכאמור רכש את מניות החברה מיואל ויזל כבר בחודש 3/2019, ובטול הסכם המכר עלול לפגוע בו. די באמור לעיל כדי להביא לדחיית ההתנגדויות שהגישו ארנון וצדדי ג'.
...
אשר לטענות ארנון לעניין אי העברת המכשנתא, דין הטענה להידחות מכמה טעמים: ראשית, אין קשר בין נושא זה ובין זהות הרוכש.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.
בהתאם לכך, הנני מורה לנאמנים לערוך הסכם מכר חדש בנוגע למשק ולנחלה אשר יסדיר את מערכת היחסים המשולשת: נאמנים – יואל ויזל - משה רוזנברג, ויביאו אותו לאישור בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הליכים אלו, הוגשו הצעות לרכישת השליטה באפריקה-ישראל ובנכסיה על-ידי אקסטרה פיתוח, וכן על-ידי שתי חברות נוספות מאותה קבוצה: חברת אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ (להלן: "ריבוע כחול"), שהיא תאגיד מדווח שמניותיו שייכות לבן משה, וחברת דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ (להלן: "דור אלון"), שהיא חברה ציבורית בשליטת ריבוע כחול.
עוד טענה הרמטיק בהקשר זה כי טענות אלה הועלו לראשונה רק כ-9 חודשים לאחר ביטול הסדר-הנושים החלופי, וזאת למרות שהיו לפני כן התכתבויות רבות בין הצדדים בנוגע לגורל הפקדונות, וכי הטענות הועלו בשיהוי ניכר.
בתגובתה לתשובת אקסטרה טענה הרמטיק את הטענות העיקריות הבאות: טענת חוסר תום-הלב העיקרית של אקסטרה נוגעת לאי-הארכת תוקפו של הסדר-הנושים החלופי שבו נכלל תנאי מתלה.
...
ראו גם דברי בית-המשפט העליון בע"א 7183/13, 4218/14 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח' (12.7.2015) (להלן: "פס"ד ברק"), בפסקאות 16-15: כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).
בנסיבות אלה היה לכאורה מקום להורות על מחיקתה של עילת תביעה זו. ברם, אף-על-פי-כן, החלטתי לפי שעה שלא להורות כן, וזאת מן הטעמים העיקריים הבאים: ראשית, מחיקת עילת-תביעה זו ממילא לא תשנה את התוצאה המעשית, היינו התביעה לא תסולק על הסף ותוסיף להתברר; שנית, כאמור בפס"ד ברק לעיל, בירור התביעה ממילא מתמקד תחילה בעובדות המקרה, כאשר העילות המשפטיות הן הנגזרת או המסקנה מן העובדות שתימצאנה, כך שניתן לדחות את הדיון בעילות התביעה ובפלוגתאות המשפטיות לשלב מאוחר יותר של הדיון; שלישית, כאמור לעיל, על אף הבעייתיות שבתביעה זו, הענקת הגנה מוחלטת וא-פריורית לנאמן בדרך של סילוק התביעה על הסף מעוררת אי-נוחות במקרה זה במבט-העל, שעה שמדובר בנאמן שהגיש במקביל תביעה בשם מחזיקי אגרות-החוב נגד אקסטרה ובנוסף שמר בחזקתו את סכום התביעה בגין התמורה העודפת מכוח הסכם השיפוי, וראו בהקשר דומה לזה גם את דבריהם של פרידמן ושפירא שצוטטו לעיל.
סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בתמצית יצוין כי נטען בבקשה שקיימות ראיות לכך שבמהלך הליך הפש"ר החייב קיבל כספים במזומן; הועברו כספים מחשבונות נאמנות של חברות הקשורות לחייב ולשותפיו לחשבונות ע"ש בנו של החייב, עדן שאבי, בסך של 885,000 ₪; החייב ביצע פעילות עסקית נרחבת ללא דיווח וללא אישור; הסתיר נכסים באמצעות אנשי קש או תאגידים שונים; ניהל מו"מ, חתם על חוזים, התחייבויות ושיקים; יזם את הליך פשיטת רגל שניפתח כנגדו ע"י "נושה" פקטבי שבקש למנות את עו"ד יובל עציוני, ב"כ החייב או ב"כ חברות בשליטתו, כמנהל מיוחד; רימה קונים תמימים, נטל מהם כספים וכו'.
הממצאים שעשויים להוות משקל נגד להסכמת הנושים להסדר, צריכים להיות חד משמעיים והחייב יודע שאין כנגדו ממצאים כאמור, הנושים הצביעו על הסדר הנושים לאחר שהוגשה על ידי הנאמן בקשה לביטול ההליך בה נטענו אותן הטענות שטוענת כיום שומרוני וכי העידר צו הפטר מונע ממנו לבצע פעילות סבירה ופוגע בזכויותיו.
ב"כ הכנ"ר שינה את עמדתו המקורית (ליתן צו הפטר כפוף לתנאים) והצטרף לעמדת הנאמן כי יש לאפשר לו לבדוק את הממצאים החדשים, בפרק זמן של 3 חודשים.
...
לאור זאת, אני קובעת שהונחו ממצאים חדשים המצדיקים את בקשת הנאמן להעמיק חקר אחר מעשיו או מחדליו של החייב.
לאור כל האמור לעיל מצאתי כי בקשת הנאמן לאפשר לו העמקת החקירה לפרק זמן של 3 חודשים ובמקביל להסיר את המגבלות שההליך מטיל על החייב, מאזנת כראוי בין כל השיקולים, מידתית ועולה בקנה אחד עם תקנת הציבור, בנסיבות המקרה שבפני.
לפיכך אני מורה כדלקמן: הנאמן יבצע חקירות ובדיקות ויגיש דו"ח עדכון לתיק עד ליום 9.10.18 ובו יפרט את הממצאים הנוספים שהתגלו ואת הסעד המבוקש.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא ורקע עובדתי לפניי בקשה למתן הוראות, בגדרה מבקש הנאמן להסדר הנושים של חברת בקעת התמר בע"מ (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החברה"), להורות כי שיעבוד מספר 10, שנירשם ברשומי החברה אצל רשם החברות ביום 14.3.2019 לטובת גב' יעל אלפר (להלן: "המשיבה"), אינו תקף ביחס לנאמן ולנושי החברה, נוכח הוראת סעיף 220 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון" או "החוק").
סעיף 220 לחוק חידלות פרעון, שכותרתו "ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה", קובע שלושה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם תבוטל פעולה הגורעת נכסים מנכסי קופת הנשייה: "(א)  בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):
כך למשל, בעוד שסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל חל אך ורק על חייב שהוא יחיד, סעיף 220 לחוק חידלות פרעון חל גם על תאגידים; הבדל נוסף הוא שלפי סעיף 220 לחוק, התקופה הקובעת לצורך ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה צומצמה בצורה משמעותית, ועומדת על שנתיים לפני שהוגשה הבקשה לצוו פתיחה בהליכים (או ארבע שנים במקרה של פעולה לטובת קרוב), בעוד שהתקופה הקובעת לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל היא עד עשר השנים קודם לפתיחת ההליך.
...
טענותיה של המשיבה המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות, משום שלא מתקיימים התנאים הדרושים להחלתו של סעיף 220 לחוק חדלות פירעון.
לחלופין, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות נוכח הוראת סעיף 4(2) לחוק המשכון ובשים לב לכך שיש לראות בסכום שהופקד על ידה בחשבון הליווי של הפרוייקט משום משכון מופקד בידי שומר שכר.
הפועל היוצא מכל האמור לעיל הוא שיואב ידע היטב שמצבה של החברה בכי רע ועל רקע זה ערך את הבדיקה שגילתה כי השעבוד המקורי שנמחק בשנת 2016, לא הוחלף בשעבוד חדש.
סיכומו של דבר, נוכח המסקנה כי התמלאו תנאיו של סעיף 220 לחוק, יש להורות על בטלות השעבוד שנרשם לטובת המשיבה, והמשמעות היא שנשייתה הינה נשייה רגילה ולא נשייה מובטחת.
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, השעבוד שנרשם לטובת המשיבה ביום 14.3.2019- בטל ומבוטל ואין למשיבה מעמד של נושה מובטחת בכספים המצויים בחשבון הליווי של החברה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו