תנאים לא הוגנים בחוזה אחיד של יס

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נטען כי המשיבה, אשר מפעילה בישראל את רשתות בתי הקולנוע רב-חן ו-yes PLANET, מציעה למכירה ,,כרטיסי מתנה'' אשר מקנים לאוחזים בהם זכות לקבל כרטיס לסרט.

כמו-כן, לפי הבקשה לאישור, המשיבה אינה מציינת על-גבי הכרטיסים את תקופת תוקפם ואת האפשרות להשתמש בהם בלי תנאים מגבילים נוסף על כך התובענה שהתבקש אישורה התבססה על העילות של הטעה והפרה של חובת הגילוי על-פי חוק הגנת הצרכן, קביעת תנאי מקפח בחוזה אחיד, הפרת חוזה והפרת החובה לנהוג בתום לב בקיומו ובמשא-ומתן לקראת כריתתו, וכן עשיית עושר ולא במשפט.

בסיכום חוות הדעת נכתב כך: מפאת חוסר הבהירות של החוק בנוגע ל[ה]בחנות בין השוברים השונים, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לא תבצע אכיפה של הוראות סעיפים 14ז ו-14ח לחוק, בתוך שלושה חודשים מיום פירסום חוות דעת זו באתר האנטרנט של הרשות.

...

דומה כי סיכוייה להתקבל במלואה אינם גבוהים, ואני מקבלת את בקשת ההסתלקות ומורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש.

בנוסף יצוין, כי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים קובע לגבי "תנאי מקפח וביטולו" כך: "בית המשפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קפוח לקוחות (להלן – תנאי מקפח)". במקרה דנן תניית השיפוט בהסכם מפורטת בסעיף 9ד. לפיו: "מיקום השיפוט הבלעדי בכל הכרוך והקשור בהסכם זה וברכב הנו בבית המשפט המוסמך בתל אביב" (ההדגשה אינה במקור – י.ס.).

...

" בהתאם לאמור לעיל, טענת המבקשת כי ההסכם אינו בגדר "חוזה אחיד", דינה להידחות.

בנוסף אציין כי המשיב מפנה להחלטתו של כבוד השופט ערפאת טאהא ברע"א (מחוזי נצרת) 55620-11-19 אוחיון ואח' נ' גלעד מאי חברה להשקעות בניה ופיתוח בע"מ (27.2.2020) (יודגש כי פסק הדין אושר בבית המשפט העליון) למעשה, המסקנה שאליה הגעתי היא יישום של אותה החלטה, רק ששם חזקת הקיפוח לא נסתרה מאחר, ובין היתר, כלל הנסיבות היו קשורות לעיר בית-שאן (קרי, מקום חתימת ההסכם, מקום מגורי התובעים ומקום פרויקט המגורים).

אשר על כן, אני קובע כי חזקת הקיפוח נסתרה.

סוף דבר: משנסתרה חזקת הקיפוח על ידי המבקשת, אני מקבל את הבקשה ומורה על העברת התביעה לבית המשפט השלום המוסמך במחוז תל-אביב.

איני מקבל את טענת סלקום כאילו מאחר שמשולם על ידי הצרכן תשלום חודשי קבוע ואחיד, שאינו תלוי בניצול הזכות שהוענקה ללקוח ובהקף השמוש שיעשה בשרותי הספק, אזי ביטול החוזה במהלך תקופת החיוב, מביא לתוצאה כי התשלום עבור מלוא תקופת החיוב הנו עבור שירותים שניתנו עד מועד הביטול.

ברי כי ניצול שימושי התוכנית היה מועט ביותר, ותשלום עבור מלוא מחזור החיוב אינו הוגן.

זאת ועוד, סעיף 13א1(א) לחוק העניק זכות למתקשרים בעיסקה לתקופה קצובה לבטל בכל עת עסקה המנויה בתוספת הרביעית, תוך קביעת הדרך והתנאים שיחולו במקרה זה. יש לזכור את פסק הדין בעיניין סטודיו סי בו נקבע כי סעיף 13ד(ג) לחוק אינו קובע הוראה מהותית בדבר הזכות לבטל חוזה בכל עת, אלא רק את הוראות שיחולו במקרה בו קיימת זכות חוזית לכך, דהיינו סעיף 13א1(א) לחוק בא להוסיף על הוראות סעיף 13ד(ג) לחוק.

שנית, בהודעה לתקשורת נכתב כי "על פי תנאי הרישיון של חברת HOT ו-YES הן אמורות לנתק את הצרכנים המבקשים לעשות כן, בתוך ימים ספורים ולהפסיק את החיוב במועד הנתוק". צורפו עמודים בודדים בלבד מרישיונן של "הוט" ו"יס", אשר לא ניתן ללמוד מהם על מלוא תנאי הרישיון, במיוחד כשההחלטה לא צורפה, ובהודעה לתקשורת לא צוינו הסעיפים הרלבאנטיים ברישיון אליהם כיוונו ההחלטה וההודעה.

תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין סלקום טוענת כי בירור טענת המבקשת טעון בחינה קונקרטית, בין היתר בסוגיות הבאות: נידרש לברר את הוראות ההסכם הקונקרטיות של המנוי, נידרש לברר את מועד התנתקותו של כל חבר בקבוצה, ונידרש לבדוק מי מחברי הקבוצה הוא "צרכן" שכן רק לגבי אלו חלות הוראות חוק הגנת הצרכן.

...

גם העובדה כי המבקשת השתמשה בשם נעוריה בתביעה אינה מביאה למסקנה בדבר אי הולמות הייצוג.

נוכח האמור לעיל, והתרשמותי כי ב"כ המבקשת מייצג כהלכה את ענייני הקבוצה, אני קובע כי מתקיימות גם הדרישות שבסעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בדבר ייצוג וניהול עניינם של כלל חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. סעדים צו עשה סלקום טענה כי היא כבר מיישמת את הוראות משרד התקשורת בהחלטתו מיום 11.1.17 בדבר חיוב יחסי (תיקון מס' 88 לרישיונה שנכנס לתוקף בפברואר 2017), ולכן אין מקום למתן סעד עתידי נגדה בדמות צו עשה.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר את בקשת האישור בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל לקוחות סלקום שהתנתקו משירותי רדיו טלפון נייד שקיבלו ממנה, החל מחודש אוגוסט 2014 ועד וכולל חודש ינואר 2017, וחויבו במלוא התשלום בגין מחזור החיוב במהלכו התנתקו, למרות שהיו מחוברים לשירותים רק בחלקו של אותו חודש.

דיון והכרעה התנאי העקרי בבחינת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, קבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"): "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". המחלוקת המרכזית בין הצדדים ממוקדת בפרשנות הוראות הסכם המנוי של המשיבה.

במחירון, שאורכו עמוד אחד וכותרתו "מחירון ציוד ושירותים YES 2016", מופיעה גם הטבלה הבאה הרלוואנטית לענייננו: סעיף 7 בהסכם המנוי שכותרתו "ציוד הקליטה. מי אחראי עליו?" כולל הוראות הנוגעות לציוד הקליטה: בסעיף 7 ב' להסכם המנוי נקבע: "בכל מקרה, הכרטיס החכם יונפק על ידינו ויישאר בבעלות Yes. הנך מתחייב שלא להעביר אותו לאחר, להעתיק את תוכנו או לגרום לו כל נזק אחר.

בעיניין זה נפסק על-ידי הנשיא ברק: "אכן, תכליתו (האובייקטיבית) של החוזה האחיד היא המטרות שצדדים סבירים, נבונים והוגנים היו מציבים לנגד עיניהם כמונחות ביסוד החוזה האחיד. אלה הם המטרות, האינטרסים והערכים המאפיינים את הסוג והטיפוס של החוזה האחיד. אין זו תכליתם של "הספק" או "הלקוח" (כמשמעות מושגים אלה בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים).

...

מסקנה זו מתחזקת גם לאור עמדת המאסדר ביחס לפרשנות הסכם המנוי והמחירון, כמתואר לעיל.

בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה טענות המבקשת בנוגע לצדקת המחיר שנקבע במחירון אינן רלוונטיות לפרשנות ההסכם.

התוצאה לאור כל האמור לעיל בקשת האישור נדחית.

המבקשת הפניתה להנחיית הממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מיום 6.9.15 שמבהירה כך : "בעיסקאות מסוג מכר מרחוק, וכן בעיסקה פרונטאלית הכלל הוא כי יוצג, יפורסם וינקב אך ורק המחיר הכולל, ללא חלוקה שהיא באופן שיצוין מחיר המוצר או השרות ולו יתוסף בנפרד רכיב תשלום נוסף, כגון עמלת סליקה או דמי טפול וכיוצ"ב, שכן פיצול או "אי הכללה" של ההוצאות הנוספות במחיר הכולל המוצג לצרכן מהוה הפרה של החוק.

לכך יש להוסיף, כי המבקשת עצמה מציינת בפתח הבקשה לאישור, בלשונית ברורה ובולטת בשם "אותיות קטנות וחשובות", נאמר ללקוח במפורש כי "בהזמנת כרטיס באתר יס פלאנט תתכן תוספת תשלום (לפרטים יש לפנות ליס פלאנט)". המשיבה טענה שהמבקשת אשר מבינה כי עובדה זו שומטת את הקרקע מתחת לבקשה לאישור, טוענת בלשון רפה כי המשיבה "מחביאה" מידע זה. עוד טענה המשיבה כי המידע מוצג בעמוד ההטבה באופן תמציתי בולט ומובן לפני שהלקוח מזמין את ההטבה (ואף פעם נוספת לפני שבוחר באחד מאמצעי התשלום המוצגים בפניו), כך שברי כי מדובר בטענה נוספת שאין בה דבר.

עוד טענה, כי סעיפי התקנון עליהם מבקשת המשיבה להסתמך הם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.

...

סוף דבר ביהמ"ש דוחה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומחייב המבקשת לשלם למשיבה שכ"ט בא כוחה בסך של 50,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.