מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תנאי שחרור ברי הגשמה ע"י הנאשם

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

כלל ידוע הוא, כי על מנת שתתקבל בקשה לעצור נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, על בית המשפט להשתכנע כי מתקיימים בעיניינו שלושה תנאים מצטברים, הקבועים בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ואלו הם: קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של הנאשם; קיומה של עילת מעצר; והעדר חלופת מעצר, באמצעותה ניתן יהיה להגשים את מטרות המעצר, בדרך פוגענית פחות בחרותו של הנאשם (בש"פ 9896/16 מחיסן נ' מדינת ישראל (10.1.2017); בש"פ 5601/16 פלוני נ' מדינת ישראל (24.7.2016); בש"פ 2819/15 פלוני נ' מדינת ישראל (17.5.2016); בש"פ 1363/16 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (23.2.2016)).
כפי שציינתי בבש"פ 5673/12 אטינגר נ' מדינת ישראל (6.8.2012): "עילת מעצר זו נעוצה בהפרת אמונו של בית המשפט בנאשם, כאשר השיחרור לחלופת המעצר נוצל על ידו... להפרת תנאי מעצר הבית" (וראו גם, בש"פ 5983/12 בר שירה נ' מדינת ישראל (4.9.2012); בש"פ 1168/13 עראף נ' מדינת ישראל (18.2.2013)).
...
לאחר שחזרתי ובחנתי את הטעמים שעמדו ביסוד הפסילה, הגעתי לידי מסקנה כי ניתן לאשר, בנוסף לגב' שרי זוהר, את המפקחים הבאים: הגב' ריקי ברכה; אמו של העורר, הגב' יפה ואזנה; ואת דודו של העורר, מר יצחק גבאי.
לאור האמור, הערר מתקבל במובן זה שהעורר יעבור למעצר באיזוק אלקטרוני, תחת פיקוחם של שני מפקחים, מבין אלו שאושרו על ידי.
סוף דבר, הערר מתקבל בהתאם לאמור לעיל.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית סעיף 32 לפסד"פ קובע את סמכות המישטרה לתפוס חפצים: " (א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה." סעיף 34 קובע כי - "על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין-מישטרה בדרגת מפקח-משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית-משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו." סעיף 37 קובע בעיניינו של חפץ שלא הוגש כראיה – "הוגש משפט ולא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, הרי אם היה המשפט נגד אדם על עבירה שעבר באותו חפץ או לגביו, רשאי בית המשפט לצוות כאמור בסעיף 34; לא ניתן צו לפי סעיף 34 או שלא היה המשפט נגד אדם על עבירה כאמור, תחזיר המישטרה את החפץ לאדם שמידיו נילקח." בית המשפט העליון עמד על ההלכה הנוהגת בסוגיית האיזונים שעל בית המשפט לבצע בעת הכרעה בבקשת אדם להחזרת תפוס בבש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בעמ נ' מדינת ישראל, (12/03/2006) (להלן: עניין לרגו): "כשם שלעניין מעצר תבחן השאלה האם קימת עילת מעצר, ואם כן, האם ניתן להגשים את תכליתו באמצעות חלופה שפגיעתה פחותה, כך הוא ביחס להמשך החזקת חפץ תפוס. יש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בידי המישטרה; ואם כן, האם ניתן להגשים את תכלית התפיסה באמצעות שיחרור החפץ בכפוף להגבלות מידתיות אשר תגשמנה את התכלית הטמונה בתפיסה, בד בבד עם מיתונה והחלשתה של הפגיעה בזכות הקניין של האדם. השאלה היא, במילים אחרות, אם קימת "חלופת תפיסה" אשר תגשים את מטרת התפיסה בדרך שתיפגע פחות בזכות קניינו של בעל הזכויות בנכס.
הנאשם הגיע למחסן באמצעות הרכב כשהוא מצויד בכלי פריצה.
...
יפים לענייננו הדברים אשר נאמרו בתיק ה"ת (חדרה) 859-04-14 - חנין מסארוה נ' מדינת ישראל, (16/04/2014) בעניינה של מבקשת אשר הרכב התפוס רשום על שמה אך לא עושה בו מנהג בעלים והרישום הינו לצרכי הטעייה בלבד: "גם אם המבקשת, כטענתה, לא הייתה ערה לשימוש שנעשה ברכב, סבורני כי אין היא יכולה לפטור עצמה מן האחריות להיותה בעלת הרכב ומן התוצאות הנלוות לשימוש שנעשה בו לצרכי הסעת שוהה בלתי חוקי. בעלות המבקשת על הרכב, כאשר עלפי גרסתה בחקירה במשטרה היא אינה נוהגת בו כלל, בעוד בן זוגה מבצע בו עבירות, איננה יכולה להקנות לה חסינות מפני התוצאות שיש לשימוש אסור בו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקשת רשומה אמנם כבעלים אך אינה נוהגת ברכב מנהג בעלים, אינה עושה בו שימוש, לא הוכיחה כי שילמה עבור רכישתו והחזקתו." לאור האמור לעיל אני קובע כי המשיבה הרימה את הנטל הרובץ על כתפיה להפרכת רישום הבעלות של הרכב במשרד הרישוי וכי מבקש 1 הינו בעליו האמתיים של הרכב מושא בקשה זו. יש בביצוע העבירות באמצעות הרכב מושא הבקשה שלפניי, בצירוף עברו הפלילי של המבקש 1, כדי להקים תכלית נפרדת המצמיחה מקור לתפיסת הרכב שהינה הצורך במניעת ביצוע עבירות נוספות.
אומנם המבקש 1 נתון במעצר בשלב זה אך אין בכך כדי לשנות ממסקנתי לפיה קיימת הצדקה לחילוט הרכב באם יורשע המבקש 1 במיוחס לו בכתב האישום.
סוף דבר לנוכח האמור, הבקשה להשבת הרכב נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בפתח ההנחיות לפני החלק הכללי צוין, כי אלו נועדו להתוות את מדיניות הפרקליטות בלבד מתוך הכרה, כי חלק מהאמור בהנחיה אינו מותאם לאופן עבודת התביעה המשטרתית, עם זאת מהפסיקה עולה כי כדי להגשים את תכלית השימוע על רשויות המדינה ובכלל זה המישטרה, להקפיד על קיום השימוע והנחיות פרקליט המדינה בעיניין מהוות מתוה לעבודה נכונה וראויה.
צודקת המאשימה כי על האזרח לעדכן כתובתו במשרד הפנים, ואולם יש ליתן את הדעת לסמיכות הזמנים בין מועד האירועים בגינם מואשם הנאשם , מועדי החקירות, מועד הדיון בבית המשפט בעקבותיו שוחרר בתנאים של מעצר אדם לבית הוריו בהר אדר ותנאי מעצר הבית, שנקבעו ע"י קצין המישטרה ביום 28.12.18.
...
עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם לא נחקר באשר לכתובת מגוריו בעוד שהמתלוננת נחקרה במפורש לענין כתובתו העדכנית, ומסרה כי אינה יודעת מהו מענו , על כן גורס ב"כ הנאשם כי החוקר היה צריך לחקור גם בענין זה. לאור כל האמור נטען כי הנאשם לא קיבל את ההודעה ולא יכול היה לממש את זכותו המהותית לבקש שימוע טרם הגשת כתב אישום ועל כן בא כח הנאשם עתר לבטול כתב האשום.
לסיכום מכלול הנסיבות במקרה דנן מלמד כי זכות השימוע הופרה.
בפס"ד ארד הנ"ל בוטל כתב האישום לצורך עריכת השימוע ונקבע כי "... השימוע עשוי לתרום להארת היבטים ועניינים שונים, לתת מענה לתחושה הסובייקטיבית של הנחקר שניתן לו יומו ולהוות חיזוק לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק". במקרה אחר בע"פ (י-ם) 30541/06 מדינת ישראל נ' כהן (25.2.05) (להלן: "פס"ד כהן"), הגיע בית המשפט למסקנה שונה, לפיה איזונם של כל השיקולים הרלבנטיים מביא למסקנה, כי ניתן לרפא את הפגם של הפרת חובת היידוע בעריכת שימוע מאוחר מבלי שיהיה צורך בביטול האישום.
במקרה שלפני ונוכח כל האמור לעיל, לרבות עמדתה הנחרצת של ב"כ המאשימה בדיון, ממנה אפשר להסיק בטעות שזכות השימוע אינה מהותית, נראה כי יש צורך להעמיד את התביעה על חשיבות מתן זכות השימוע בעת בה כשלה באי עמידה בחובת קיום השימוע .

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 72411-01-18 מדינת ישראל נ' ברבור לפני כבוד השופט איתן קורנהאוזר המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שרון אדרי הנאשם סברי ברבור ע"י ב"כ עו"ד יאיר מושייב גזר דין
על אף החמרת מצוקתו הכלכלית, שלו ושל סבתו הנעזרת זו, הנאשם לא הפר את תנאי שיחרורו.
כפי שטען ב"כ הנאשם, בית המשפט המחוזי אכן היתייחס באותו מקרה להגשמה החלה בהוכחת נזק קונקריטי כשמדובר ב"בגירים צעירים".
...
גם באותו מקרה, החליט בית המשפט לסטות מהמתחם בשל שיקולי שיקום, אך אין לשקול זאת במסגרת קביעת מתחם הענישה אלא לאחר שלב זה. לאחר ששבתי ובחנתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר למשך 10 חודשים ועד ל-27 חודשי מאסר, זאת לצד ענישה נלווית.
התרשמות שירות המבחן מצורך טיפולי, מקובלת עלי על הנמקותיה.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 12 חודשים, זאת בניכוי ימי מעצרו מיום 27.1.18 ועד ליום 4.3.18.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

כתב האישום: המשיב עמנואל איפרגן יליד 1993 מהעיר אשדוד, נאשם בכך שגנב יחד עם אחר, מאיר אלבז, אופנוע כאשר מאיר נוהג באופנוע והשניים על אותו אופנוע נהגו בדרך ציבורית במהירות, סרבו לעצור כאשר שוטרים הורו להם לעצור, נסעו בנתיב הנגדי ונסעו בגינה ציבורית שבה היו אנשים.
יחד עם זאת, קיימת עילת מעצר במקרה זה והמעשים הם חמורים, העבר הפלילי משמעותי ויש להגשים את מטרות המעצר באמצעות חלופה ראויה הכוללת מעצר בית במקום מרוחק, דבר המתבקש מן העובדה שהעבירה בוצעה בחבורה, איזוק אלקטרוני והפקדה גבוהה וכך אני מורה.
אשר על אני מורה מעצרו של המשיב עד תום הליכים, אלא שהמשיב יוכל להשתחרר אם יעמוד בתנאים כדלקמן: ערבות עצמית וצד ג' בסך 10,000 ₪ של המשיב ושל הערבים המפקחים.
...
המשיב נראה לי כצעיר נוגדני המתקשה לקבל סמכות ולו סמכות בית המשפט.
יחד עם זאת, קיימת עילת מעצר במקרה זה והמעשים הם חמורים, העבר הפלילי משמעותי ויש להגשים את מטרות המעצר באמצעות חלופה ראויה הכוללת מעצר בית במקום מרוחק, דבר המתבקש מן העובדה שהעבירה בוצעה בחבורה, איזוק אלקטרוני והפקדה גבוהה וכך אני מורה.
אשר על אני מורה מעצרו של המשיב עד תום הליכים, אלא שהמשיב יוכל להשתחרר אם יעמוד בתנאים כדלקמן: ערבות עצמית וצד ג' בסך 10,000 ₪ של המשיב ושל הערבים המפקחים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו