מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תנאי רישיון עסק לתחנת דלק על ידי המשרד לאיכות הסביבה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במאי 2003 הועברה הפעלת התחנה לבשארה ז"ל באמצעות חברה בשם דלק הצפון בע"מ. בפועל נוהלה תחנת התידלוק על-ידי סאמי, בנו של בשארה ז"ל. בהמשך הוקמה חברה נוספת בשם דלק אעבלין בע"מ שבעלי מניותיה היו התובעת וסאמי (סעיף 4 לפסק הדין בתובענות גל, ת/2).
ככלל, בית המשפט יאמץ את חוות דעת מומחה שמונה על ידיו, ויסטה ממנה רק מקום בו קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים לעשות כן. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט אלוני בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן בע"מ נ' רבי, תק-על 90(2) 532, בעמ' 533 (מיום 23.4.1990): "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן." (לעניין זה ראו גם דברי של כב' השופט גולדברג בע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב (4) 563, בעמ' 570-569) יחד עם זאת, הסמכות להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה מסורה לשופט היושב בדין: "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לידרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על-ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עריית ראשון-לציון, בעמ' 139)".
אף בפניי העיד חביב לא מנע מסאמי לבצע את העבודות שנדרשו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה (עמ' ש' 19-23).
בכתב האישום נטען כי ביום 14.8.2017 הגיש בשארה ז"ל בקשה לרישיון עסק לרשות המקומות, אולם העסק לא עמד בתנאי הרשוי (אי עמידה בתנאי רישיון שניתנו על-ידי משטרת ישראל, כיבוי אש והצלה, המשרד להגנת הסביבה קבע כי העסק פועל בשטח ללא ייעוד קרקע מתאים וכי קיים חשש גבוה לזיהום קרקע).
בישיבת יום 2.10.2017 בסצ"א 40437-09-17 (נספח כ"ט לתצהיר סאמי) צוין כי היתקבל אישור לקיצור צו ההפסקה המנהלי, בתנאי שיוצהר לפרוטוקול מי הם המפעילים והמנהלים בפועל של תחנת התידלוק, תוגש בקשה חדשה לקבלת רישיון עסק, יינתן היתר זמני להפעלת התחנה על-ידי כל גורמי הרשוי.
...
יב – סופו של דבר אשר על כן, התביעות מתקבלות.
התביעה שכנגד נדחית.
הנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים: דמי שימוש בגין תחנת התדלוק וחנות הנוחות, הפנצ'ריה ומתקן השטיפה לתקופה מחודש 2/15 עד 8/18 בסכום כולל של 1,097,658 ₪; הוצאות התובעים (החזר חלקי של אגרת בית המשפט, שכר טרחת המומחה מטעם התובעים וכן חלקם של התובעים בשטח טרחת המומחה שמונה על-ידי בית המשפט): 70,000 ₪; ד. שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 130,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7623/03 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרת: פז חברת נפט בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה 2. ד"ר אריה פיסטינר , הממונה על מניעת זהום מים מדלקים 3. עריית טבריה 4. עריית ירושלים 5. עריית פתח תקווה 6. עריית עכו 7. עריית עפולה 8. מועצה אזורית עמק יזרעאל 9. מועצה אזורית פרדס חנה-כרכור 10. קצין מחוז שילטון מקומי משרד הפנים - באר שבע עתירה למתן צו על תנאי וצו בינים בשם העותרת: עו"ד פנחס רובין; עו"ד ארז הראל; עו"ד מאיר לוין בשם המשיבים מס' 1-2: עו"ד דינה זילבר ][]פסק-דין
העותרת, חברת פז, טוענת כי בשנת 1998 ניתנה לה הבטחה מינהלית על-ידי המשרד לאיכות הסביבה ולפיה תוכל להתקין בתחנות הדלק שלה אמצעי לניטור דליפות דלקים מסוג ATG, חלף אמצעי אחר, פיאזומטר שמו.
הפיאזומטר נידרש לצורך ביצוען של בדיקות ניטור חודשיות לדליפות דלקים על פי תקנות המים (מניעת זהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997.
"מתקפה" זו, כך טוענת העותרת באה לידי ביטוי, בין השאר, בהתניה של רשיונות עסק בהתקנת פיאזומטרים בתחנת רבות מתחנות העותרת, בהגשת כתבי אישום נגד העותרת ומנהליה, ועוד.
...
]השופטת מ' נאור: דין עתירה זו להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
העתירה נדחית על הסף, וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2014 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לסיום טוענים המבקשים, כי הצוו השפוטי אינו עולה בקנה אחד עם דרישות המידתיות והסבירות שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותי וחוק יסוד חופש העיסוק, ואף אינו עולה בקנה אחד עם אמות המידה הנדרשות למתן הצוו בנסיבות העניין, וזאת משתי סיבות עיקריות: האחת, טרם הוכחה אשמתם של המבקשים, שזכות החפות עדיין עומדת להם; והשנייה, שבפועל תחנת הדלק איננה מסכנת את בריאות או בטחון הציבור ולא פוגעת באיכות הסביבה וזאת לאור האישורים שצורפו לבקשה ואף הוגשו למשיבה, כשהכוונה היא לאשורים מטעם גורמים שונים, כגון: משירותי הכבאות, מהנדס המועצה המקומית ומשרד איכות הסביבה, ועוד.
מסמכים אלה ניתנו, בין השאר, על ידי גורמי הכבאות ואיכות הסביבה, ומכאן סביר יהיה להניח שפוטנציאל הסיכון הנשקף כיום מהתחנה לבריאות הציבור וביטחונו או לאיכות הסביבה, הוא נמוך.
במהלך הדיון טען ב"כ המבקשים, כי לתחנת הדלק היה רישיון עסק בעבר אך מדובר ברישיון שהיה בידי בעליה הקודמים של התחנה ממנו רכשו המבקשים את הזכויות בה. למותר לציין, כי טענה זו לא נטענה בבקשה או בתצהיר של המבקשים וממילא לא הוכחה באמצעות מיסמך כלשהוא.
בהקשר זה נטען על ידי המבקשים, כי רכז רשוי עסקים, מר קארו – וכפי שציינתי מקודם, אין כל צורך להכריע במחלוקת באשר למהות תפקידו או דרגתו – אישר למבקשים לנקוט בפעולות הקשורות להכנת תחנת הדלק ואף אמר להם שהעניין אינו קשור עוד ל'רשוי עסקים' וכי מבחינתו ניתן להפעיל את התחנה, כל זאת בשיחה המוקלטת שתומללה והוגשה לתיק.
באיזון הראוי אני קבועת, שהצו השפוטי מיום 14.8.2014 ימשיך לעמוד על כנו בכפוף לתנאים שקבעתי בהחלטתי מיום 4.9.2014 (בסעיפים א'-ב') לגבי מצב הביניים עד להכרעה בבקשה, אשר ימשיכו לעמוד על כנם גם בהמשך, ובכפוף לכך כי הוצאותיו של הבודק המוסמך מטעם המשיבה לגבי כמות הדלק (על מנת לוודא מעת לעת כי הכמות אינה עולה על 300 ליטר) יחולו על המבקשים.
...
על אף זאת, שוכנעתי כי נסיבות המקרה מטים את כף המאזניים לטובת המשיבה ובעד הותרת הצו השיפוטי על כנו.
ומכאן, שדין הטענה בנדון להידחות.
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול הצו השיפוטי, אם כי בסייגים הנדרשים לשם שמירה על מידתיות בין האינטרסים המתנגשים, כפי שיפורט מטה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

בסעיף 7 לחוק באה לביטוי מטרתם של אותם תנאים, לאמור, כדי "למנוע סכנה תכופה לשלום הציבור, בריאותו או בטיחותו או סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור". העולה מהאמור עד כה הוא, כי אדם מן הישוב המבקש להקים ולתפעל תחנת תידלוק, חייב להקדים ולקבל היתר בנייה ורישיון עסק.
בתאריך י"ב בשבט התשס"ג (15.01.2003), ניתן על ידינו צו-על-תנאי המכוון אל המשיבים 1-10, ברוח עתירתו של העותר, ולאחר משיבים אלה הגיבו בתצהירי תשובה חתומים על ידי ראש מדור סיור במטה הארצי של משטרת ישראל, מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות, ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה, לא נותר לנו אלא להכריע בעתירה.
ב) המשרד לאיכות הסביבה דיווח כי לאחרונה נערך מבצע רחב הקף באיזור תל-אביב, ירושלים וואדי ערה, במהלכו ניסגרו תחנות דלק פירטיות רבות, בצוים מנהליים שהומצאו על ידי הרשויות המקומיות.
...
מכאן מתבקשת המסקנה, כי משיבים 1-10 לא זו בלבד שמכירים הם בחובתם לאכוף את הדין, אלא גם פועלים בכיוון זה. והרי הלכה היא שכדי שבית המשפט יתערב ברמת האכיפה של חוק זה או אחר "צריך שהרשויות המוסמכות יתנערו לחלוטין מחובתן לאכוף את החוק... או יימנעו ממילוי חובתן באופן בלתי-סביר", וזה אינו המצב בענייננו (ראו בג"צ 6579/99, עמיחי פילבר נ' ממשלת ישראל ואח', תק-על 99(3), 425; בג"צ 551/99 שק"מ בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ ואח', פד"י נד(1), 112).
עניין אחרון זה תרם למסקנתנו כי דין העתירה להידחות, ואנו עושים זאת גם משום שסברנו כי במתכונתה הנוכחית מיצתה העתירה את עצמה.
העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותר, כשמו, הוא ארגון המאגד לטענתו כ-500 סוכנים ובעלים של תחנות תדלוק, הגיש עתירתו בתיק זה על מנת להביא לאכיפת הוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק רשוי עסקים"), על שלוש תחנות דלק הפועלות ללא רישיון בתחומי המועצה המקומית עראבה (להלן: "המועצה").
כן עומדים לרשות הרשויות הציבוריות אמצעי אכיפה מינהליים כמו צווים המוצָאים על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות ועוד.
סעיף 20 לחוק רשוי עסקים מורה: היה לממונה על המחוז, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן-צו הפסקה מנהלי).
במקרה זה אנו הולכים ברצון בעקבות ההלכה הנ"ל. נוסף על כך לא מצינו בחוקיה עזר לנצרת משנת 1935 ופקודת העיריות 1934 על תיקונה, ואף לא בפקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (פרק קמ"ג) שום הוראה המחייבת את המשיבה לנקוט בצעדים משפטיים כדי לאלץ את "תנובה" לקיים את הוראות חוקי העזר הנ"ל או את תנאי הרשיון שניתן לה על ידי המשיבה, וכידוע אין בית משפט זה מצווה על גוף ציבורי לעשות מעשה שאין הוא מצוה לעשותו מטעם החוק.
...
בנסיבות אלו טוען משרד הפנים כי אין בסיס לטענות נגדו, וכי דין העתירה להדחות, שכן ננקטים הליכים לאכיפת החוק כנגד מפעילי התחנה.
משרד הפנים הגיש תלונה למשטרת ישראל, תחנת משגב (פ"א 7242/07), וזו פתחה בחקירה שעשויה להביא בסופו של דבר לכתב אישום.
טענה זו אינה מקובלת עליי.
אשר על כן הנני מורה לראש המועצה לשקול הוצאת צו הפסקה מינהלי לתחנה וליתן תשובתו והחלטתו תוך 21 יום מקבלת החלטה זו. החלטת ראש המועצה תישלח לעותר ולממונה על המחוז.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו